לראשונה: יותר ממיליון משפחות בישראל משלמות משכנתא. מה גובה המשכנתא הממוצעת למשפחה?
הטירוף בשוק הדיור מתבטא היטב בנתוני המשכנתאות. הירידה פה והיא כבר מורגשת בנתוני העסקאות החודשיים והמשכנתאות - נפילה של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים. אבל עדיין יש לא מעט אנשים שנוטלים משכנתאות ורוכשים דירות, כך שההיקפים ממשיכים לגדול. כמה חוב אנשים כבר יכולים לקחת על עצמם? מסתבר שהמון.
על פי נתונים חדשים של בנק ישראל, לראשונה, יש יותר ממיליון משפחות בישראל שמשלמות משכנתא מדי חודש. מדובר על כמעט חצי מהמשפחות בישראל (46%), שכן יש בישראל כ-2.2 מיליון משקי בית. משכנתא משלמים לאורך 30 שנה, בחלק מהזמן הריבית עולה (כמו עכשיו) ומגדילה את נטל התשלום, ובזמנים אחרים (כפי שהיה בעשור האחרון - בצורה קיצונית -היא יורדת). כלומר, מדובר בהתחייבות ארוכת שנים שצריך לנהל את הסיכונים לגביה. אי אפשר לקחת בשנה שנתיים האחרונות משכנתא ממוצעת של מיליון שקל (למשכנתאות חדשות) ולחשוב שהריבית לא תעלה. זה היה צפוי, הזהרנו מפני ההשלכות הצפויות של זה על משקי הבית - ואחרי העלאות הריבית של בנק ישראל החזרי המשכנתאות החודשיים התייקרו עד כה ב-800-1,500 שקל בחודש (תלוי מה גובה המשכנתא שלקחתם וכמה מתוכה במסלול ריבית הפריים, שהתייקר השנה משמעותית מ-1.6% ל-4.75% נכון להעלאת הריבית השבוע).
מה המשכנתא הממוצעת של משפחה בישראל?
כאמור, משכנתאות חדשות הן של כמיליון שקל, אבל מה לגבי ממוצע המשכנתאות של כל המשפחות, אלה שלקחו כבר לפני 5, 10, ו-20 שנה? אלה כמובן נמוכות יותר ולכן הממוצע של כל המערכת הוא נמוך יותר. על פי ניתוח ביזפורטל לנתוני בנק ישראל, גובה המשכנתא הממוצעת למשפחה ישראלית עומד על 520 אלף שקל. כמה זו עליה משמעותית? מאוד. מדובר על זינוק של 28% בגובה המשכנתא הממוצעת למשפחה בתוך 3 שנים בלבד (בהשוואה לממוצע בשנת 2019), או עליה של 34% בתוך 4 שנים.
במספרים, בתחילת השנה התקרב סך המשכנתאות של הציבור לחצי טריליון שקל ומאז המספרים המשיכו לעלות. בחודש יוני נחצה לראשונה רף החצי טריליון (500 מיליארד שקל), או 17% מכל ההון במדינת ישראל, וכעת מדובר כבר על 521 מיליארד שקל.
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- הריבית ירדה, החזר ההלוואות נשאר גבוה: המלכודת שהבנקים לא רוצים שתכירו. איום דצמבר 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלק של המשכנתא מההכנסה החודשית של המשפחות - בעליה חדה, מנגד, ההלוואות 'לכל מטרה' בירידה חדה
מתוך המשכנתאות החדשות שהציבור לוקח, 47% מהמשכנתאות מהוות נטל כלכלי כבד על משקי הבית. מתי משכנתא נחשבת לנטל כבד? כאשר היה מהווה יותר מ-30% מההכנסה החודשית של המשפחה (כלומר - אם אתם מכניסים 10,000 שקל בחודש החזר המשכנתא החודשי הוא יותר מ-3,000 שקל). אם בשנים הקודמות היה מדובר על 35% מהמשכנתאות אז עכשיו זה כבר 47%, כאשר העלייה בחודשים האחרונים היא עקבית ומתמשכת.
מנגד, ההלוואות ל'כל מטרה' נמצאות בצלילה: בחודש אוקטובר נלקחו רק 300 מיליון שקל בבנקים במסגרת הזו, רק 50% מהסכום שנלקח רק לפני שנה. בחודש הקודם עוד היה מדובר על ירידה של 20%. האם גם כאן המגמה תימשך.
בינתיים ניתן לראות את הבלימה בהיקפי ההלוואות לכל מטרה - בחצי השנה האחרונה המגמה היא ירידה קלה מרמות השיא של 158.5 מיליארד שקל ל-157 מיליארד. זו ירידה של 1%. זה אמנם לא נראה הרבה אבל קשה למצוא בעשור האחרון תקופה בת חצי שנה של בלימה בהיקפי ההלוואות לכל מטרה בבנקים.
- עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
- הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
מה היקף "משכנתאות היוקרה"
כמה משפחות מסוגלות לשלם משכנתא של יותר מ-2 מיליון שקל? (לא מחיר הדירה, הממוצע של מחירי הדירות מתקרב ל-2 מיליון שקל. אנחנו מדברים על המשכנתא, כלומר סכום הכסף שהמשפחה נטלה כהלוואה מהבנק) לכאורה לא הרבה. בפועל, מדובר על לא מעט משפחות - 12% מכלל המשכנתאות הן בגובה של יותר מ-2 מיליון שקל. במספרים מדובר על משכנתאות בהיקף של 49.6 מיליארד שקל למשכנתאות שהן 2-4 מיליון שקל, ועוד 13 מיליארד שקל למשכנתאות בגובה של יותר מ-4 מיליון שקל. אנחנו אפילו לא רוצים לחשוב מה גובה ההחזר החודשי של דבר כזה (לא מסובך לחשב).
ומה לגבי שאר הציבור?
22% מהמשכנתאות הן בהיקף של 1.2-2 מיליון שקל לדירה ובסך הכל 116 מיליארד שקל. 43% הן בהיקף של 600 אלף עד 1.2 מיליון שקל (225 מיליארד שקל), עוד 16.5% הן בהיקף של 300-600 אלף שקל (86 מיליארד שקל), ואלה שנמצאים כבר לקראת סיום תשלומי המשכנתא (משכנתא של עד 300 אלף שקל) מסתכמים ב-6% נוספים, או 32 מיליארד שקל.
כשאתם משלמים משכנתא לבנק אתם מחזירים קודם כל את הריבית ורק בשנים האחרונות את ה'קרן'
חשוב לומר - כאשר אתם מחזירים משכנתא לבנק אתם קודם כל משלמים בעיקר את תשלומי הריבית. תשלומי הקרן (ההלוואה המקורית שנטלתם) משולמים יותר לקראת הסוף ופחות בהתחלה. במילים פשוטות: אם עברו חצי מהשנים לא החזרתם לבנק חצי מההלוואה שלקחתם - אלא פחות. נשאר לכם עדיין לשלם יותר מחצי מהמשכנתא. וכאשר תרצו למחזר אותה - פתאום תגלו את זה.
הסיבה היא 'לוח סילוקין שפיצר' - השיטה של המשכנתאות שנועדה כדי לאפשר למשפחות להחזיר בכל חודש בערך את אותם הסכומים (בהנחה שהריבית במשק והאינפלציה לא קופצות... השנה הן קופצות). אם הציבור היה משתמש בלוח סילוקין רגיל הוא היה משלם בשנים הראשונות הרבה יותר אבל המשכנתא הייתה מסתיימת הרבה יותר מהר. בפועל, רוב מוחלט של המשפחות לא יכולות לשלם הרבה יותר בשנים הראשונות ולכן משתמשות בלוח שפיצר.
כמה מחזירים לבנק על המשכנתא שלוקחים?
- 8.אחד העם 55 26/11/2022 14:08הגב לתגובה זושמכרו את הדירות שלהם ועדיין חייבים כסף לבנקים. ככה בועות מתפוצצות
- 7.אנליסט חוב 25/11/2022 05:57הגב לתגובה זו...יש 1 מיל עם משכנתא ממוצעת של 30 אחוז משווי הדירה הממוצעת, במילים אחרות, 15 אחוז מהשוק למגורים שייך בכלל לבנקים ולא לציבור. ברור לכל מי שבעניינים שהיריבית לא תחזור ב 5 שנים הקרובות ל 0. עד 2022 היינו במקום שכל מי שהיה ממונף התעשר. עכשיו הפוך!
- 6.גולדפינגר 24/11/2022 17:51הגב לתגובה זואני רואה ים של היזדמנויות השקעה בנדל"ן בשנים הקרובות, פחות מתחרים על הרבה יותר הזדמנויות, וגם הרבה יותר הזדמנויות מכונסי נכסים
- 5.חן 24/11/2022 13:15הגב לתגובה זולא מסכימים לתת משכנתאות בקרן שווה. למה לחפש סיבות אחרות כשאין?
- 4.בהצלחה לכולם (ל"ת)א 23/11/2022 19:43הגב לתגובה זו
- 3.לי אין משכנתא 23/11/2022 15:40הגב לתגובה זוזה לא אומר כלום. כל עוד כשאני מגיע לנתב"ג אנשים עומדים אחד על השני והתור מחוץ לבית שלי לקונדיטוריה הוא כאורך הגלות אפשר להגיד שאנחנו במצב מצויין. תודה לכל העוסקים במלאכה.
- 2.רועי 23/11/2022 15:37הגב לתגובה זומי שלא הבין המפתח היחיד להורדת מחירי הנדלן לא נימצא אצל הממשלה המפתח היחיד נימצא אצל בנק ישראל רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא נצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס מחסור זאת הונאת העשור ביבי נתניהו לא נישכח
- 1.יניב 23/11/2022 15:24הגב לתגובה זותיהיה אובייקטיבי כבר, כל הכתבות שלך עם ריח של אינטרס
- שמעון כהן 23/11/2022 15:53הגב לתגובה זותקראו אותו קצת יותר ותדעו... חבל סתם להשמיץ

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
