הדולר ברכבת הרים - מה המשמעות? למי זה טוב ולמי לא?

נכון לכתיבת שורות אלו, שער הדולר עומד על 3.44 שקל - עלייה של כמעט 1% מאתמול. התנודתיות הזו היא כאמור מאפיין מרכזי של החודשים האחרונים. רק בחודש האחרון מצא עצמו הדולר גם גבוה למעלה - 3.55 שקל - וגם עמוק למטה - 3.39 שקל. אם נסתכל חצי שנה אחורה אזי הפערים גדולים עוד יותר - הדולר הספיק לנוע בין 3.23 שקל ל-3.58 שקל. התנודתיות הזו לא בריאה.

התנודתיות הזו לא בריאה. היא משפיעה על הסחר הן ביבוא והן ביצוא. היא משפיעה גם על רווחי החברות הבינלאומיות שמוכרות במדינות שונות ורווחיהן מושפעים משערי המט"ח. זינוק של הדולר טוב ליצואנים, פוגע ביבואנים, לבורסה המקומית זה דווקא טוב כי זה אומר שכל דולר שווה יותר שקלים ולכן גם כשהבורסות בוול סטריט - ת"א נפגעת פחות.

הבעיה היא שאנחנו הצרכנים בקצה מפסידים. התייקרות ליבואנים גוררת עליית מחירים גם לצרכן הסופי, כלומר אנחנו. מי שעוד עשוי להרוויח מכך הוא בנק ישראל, שאולי ינצל את המצב כדי לכסות לעצמו חלק מהפסדי הענק שנגרמו לו בשל רכישות הדולרים העצומות בשנים האחרונות כדי לתמוך בדולר שנחלש לאורך השנים האחרונות.

הזינוק בדולר מקזז את הירידות מוול סטריט - המניות הדואליות בעצם מזנקות בשל עליית הדולר: כל דולר שווה יותר שקלים ולכן מניות שנסחרות בחו"ל בדולרים הופכות בין רגע שוות יותר במונחי מטבע ישראלי. זה משפיע גם על הבורסה כולה: משקיעים מסתכלים ימינה ושמאלה ואם אין 'בהלה' בשוק אז אפשר להישאר יחסית רגועים.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "נתונים כלכליים מאכזבים שפורסמו בסין ובראשם הירידה החדה במאזן המסחרי בייבוא ובייצוא, כאשר הייבוא בחודש נובמבר רושם ירידה של 11%, תומכים בחשש כי ההאטה הכלכלית בשנת 2023 תחריף לכדי מיתון. רצף נתונים כלכליים שהתפרסם בארה"ב, המורה על פעילות ערה במגזר השירותים, תורם לאווירה השלילית בשוק המניות, מתוך חשש שהבנק המרכזי ימשיך במדיניות ניצית ויפעל להעלאת הריבית עד סוף הרבעון הראשון לכדי 5.25%. החולשה בשוק המניות, גררה לתגובת דומינו ויצרה מצב של עודף רוכשים בשוק המקומי, גם בימים של היצע מט"ח מצד יצואנים ומשקיעים זרים. להערכתנו, רכבת ההרים של חצי השנה האחרונה, צפויה להמשיך גם בחצי הראשון של 2023. שער הדולר שקל ימשיך לנוע בתחום שערים רחב".