מדדי ESG מתייחסים לשלושה פרמטרים הנמדדים בעת הערכת חברה: סביבה(Environment) חברה (Social) וממשל תאגידי .(Governance) קריטריונים אלו מסייעים למשקיעים לבצע הערכת סיכון-סיכוי של החברות השונות מתוך הנחה כי חברות ערכיות יניבו תשואה עודפות לאורך זמן.
חיפוש צירוף המילים ESG בגוגל, מעלה כ-425 מיליון אזכורים, לא מעט חיפושים עבור צירוף אותיות שלא היה עובר את מבחן המעלית הממוצעת בישראל. דבר המראה על רמת ההתעניינות הגוברת לנושא בכל העולם. יש הטוענים כי מדובר בטרנד חולף, או באזז שיווקי זמני שעתיד לחלוף מן העולם. לעומת זאת, יש הטוענים כי מדובר במגמה שתלך ותתרחב ואף צפויה לחדור לכל תיק השקעות, החל מענקית ההשקעות, בלקרוק, הנושאת את דגל ה-,ESG ועד לתיק ההשקעות של הציבור הרחב.
הבורסה בת"א הייתה החלוצה בתחום ה-ESG עם השקת מדד ת"א-מעלה לאחריות חברתית כבר בתחילת 2005. הבורסה הקדימה את זמנה עם השקת מדד בתחום, אך המדד לא צבר היקף השקעות משמעותי ובשיאו הגיע לכ-40 מיליון שקל, וזאת למרות שבמרוצת השנים המדד השיא תשואה של כ-250% ביחס למדד הייחוס, מדד ת"א-125, אשר השיא תשואה של כ-135% על פני אותה תקופה.
- כל הכותרות
בקרב משקיעים בינלאומיים מתגבש בשנים האחרונות קונצנזוס רחב לגבי חשיבות השקעות ערכיות וניתן היה להניח כי המשקיעים יעדיפו להשקיע במדד ערכי על פני מדד שאינו משלב ערכים כגון סביבה, חברה וממשל תאגידי. יחד עם זאת, הקושי המשמעותי ביותר בתחום זה נעוץ בעצם הגדרת ערכים אלו. יש הטוענים כי מתודולוגיות המדדים המקובלות כיום מחטיאות למטרה. אובייקטיבית, מדובר בנושא מורכב וסבוך להגדרה. כלומר, נכון להיום חסרה שקיפות בסיסית במתודולוגיות השונות. במתמטיקה ישנם דרכים רבות להגיע לאותה התוצאה, ועל משקל זה, משקיעי ESG אינם מתספקים בתוצאה של אופן החישוב ודירוג החברה, אלא גם מבקשים להבין ולראות את הדרך המלאה שבהן החברות פועלות בהן בתחום ה- ESG עד לקבלת הדירוג הסופי.
הקושי בהגדרת המתודולוגיה, היא לדוגמא כאשר חברה מחד גיסא אחראית על זיהום משמעותי באוקיינוס עקב דליפת נפט אשר גורמת נזק גדול לסביבה שייקח שנים לשקמו, ומאידך גיסא, אותה חברה תורמת תרומות כספיות נדיבות לשיקום הסביבה, תרומות רבות לבתי חולים ועובדיה מתנדבים באופן קבוע בקהילה. הסוגייה הנבחנת מורכבת בדירוג מכיוון שיש צורך לבחון האם החברה זכאית לציון נמוך או גבוה? ובהתאם ייחרץ גורלה האם תיכלל במדד, והיה ותיכלל במדד האם יש מקום להגביל את משקלה במדד?
לפי דו"ח של PWC מאוקטובר 2022, השקעות ESG גלובליות עומדות כיום על כ-18 טריליון דולר וצפויות לגדול לכ-33 טריליון דולר עד שנת 2026. בישראל ישנם רק כמה מוצרים פאסיביים בודדים העוקבים אחר מדדי ESG, המנהלים יחד כ-155 מיליון שקל. דוגמא מובהקת לכך כי עולם ההשקעות הערכי לא מצליח להתרומם בישראל היא קרן מגדל ESG S&P500 המנהלת כ-143 מיליון שקל, זאת לעומת 26 קרנות שונות בשווי של כ-24 מיליארד שקל העוקבות אחר מדד S&P500 בגרסת המקור. גרסת מדד ה-ESG השיאה תשואה מעט גבוהה יותר מגרסת מדד המקור, ואפילו העובדה כי הקרן גובה 0% דמי ניהול לא סייעה לשיווקה. ההיגיון הבריא אומר כי המשקיע אמור היה להעדיף את גרסת המדד הערכי ולא את גרסת המקור הוותיקה, אולם לא כך וההסבר היחיד לתופעה זו היא כי הציבור לא "קונה", תרתי משמע, את המתודולוגיה, אינו מאמין בה ולכן מדיר רגליו מהשקעה מסוג זה.
שנת 2022 הייתה אחת השנים הקשות שחווה תחום ה-ESG. שוק המניות היה תנודתי וסוער, אך הסיבה העיקרית לחולשת התחום הייתה עליית מחירי האנרגיה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לצורך העניין, בין החברות עם הביצועים הטובים ביותר ב-S&P500 ניתן למנות בעיקר חברות מתחום הנפט והגז, חברות כגון Occidental Petroleum (+130%), EQT (%70+) ואקסון מובייל (%75+). יחד עם זאת, משקיעים וותיקים וודאי יודעים כי בשוק ההון משבר תמיד מהווה הזדמנות.
גופים בינלאומיים עמם אנחנו נפגשים באופן תדיר מתעניינים מאוד בהשקעות ESG בישראל, והם מדווחים בכל פגישה על התפתחות תחום ה- ESG בחו"ל ומתקשים להבין מדוע התחום מסרב להתרומם בישראל. להערכתי, בישראל כמו בישראל, הדברים קורים לאט יותר, מאוד לאט, אבל בסוף הדברים קורמים עור וגידים (בדיוק כמו הרכבת הקלה אשר מתקדמת בדרך הקשה...).
בהערכה אישית זהירה, תחום השקעות זה נמצא עדיין בחבלי לידה ובעיות זהות לא פשוטות, אך ילך ויתפתח בשנים הקרובות ולבסוף יגבש את זהותו וזאת בגיבוי הרגולטורים השונים. בהקשר זה, ראוי לציין כי לפני כמה שנים פנתה רשות שוק ההון לגופים המוסדיים בבקשה להגדיר את מדיניות ההשקעות שלהם בהקשר של , ESG גם רשות ניירות ערך פרסמה נייר עמדה שמתייחס לסוגיה והמפקח על הבנקים גם כן לא נשאר אדיש וביקש מהבנקים להכניס שיקולי אקלים לצורך הערכת הסיכונים. לא זו בלבד, הבורסה כגורם שמחויב לנושא פרסמה לראשונה בתולדותיה דו"ח ESG השנה ובכוונתה להמשיך ולקדם סוגיות אלו במסגרת הגברת המודעות בקרב החברות הציבוריות וקידום מוצרי מדדי ESG.
לאחרונה גם ראינו מספר בתי השקעות אשר הצהירו על כך שהם יכניסו את ה-ESG בשיקולי ההשקעות שלהם, אולם יחד עם זאת נראה כי זה עוד ייקח זמן עד שהנושא יוטמע כחלק אינטגרלי ומשמעותי בשיקולי ההשקעות של הציבור הרחב.
בשנת 2020 המשרד לנושאים אסטרטגיים העמיד מימון לכ-30 חברות ציבוריות לצורך הכנת דוחות ESG ואכן חברות ציבוריות הנסחרות בת"א לקחו חלק במהלך מבורך זה. כיום רשומות בבורסה 64 חברות ציבוריות המפרסמות דו"ח ESG, אנו מעריכים כי נראה בעתיד הקרוב חברות נוספות שיצטרפו וידווחו דו"ח ESG מפורט, שקוף ומובן למשקיעים.
הכותב הוא מנהל מדור שיווק מדדים, מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.אחריות בהשקעותמבין ESG 15/12/2022 12:46הגב לתגובה זו0 0ישראלים אוהבים להטיל ספק בדברים חדשים. אבל תחשבו על זה ככה: באירופה רוב המדינות אוסרות על השקעות מתחת לדירוג ESG. הרגולטורים אוכפים את העניין הזה בארה"ב שבפיגור רציני אחרי אירופה גם מתחילות הגבלות עבור השקעות ללא דירוג ESG בישראל, יהודים טובים וספקנים, תמיד יצטרפו אחרונים וחבל. הביקוש הולך יותר למוצרי ESG ומכאן שגם ביצועי המניות יהיו טובים יותר. יש לנו הזדמנות להשפיע על קבלת החלטות בחברות, זו חובה שלנו כמנהלי השקעות. אגב גם השנה - S&P500 ESG בביצועי יתר על S&P500 הרגיל. נכון להיום 0.5% מעל. יגידו שזה טרנד חולף, יגידו שזה לא קובע כלום. בסופו של דבר מה שמשנה תהליכים זה רגולטורים. אלה מחריפים את מגבלות ההנפקות והרכישות של חברות ומנהלי השקעות בעולם. אם עושים את זה נכון - כולם יוצאים מורווחים בטווח הארוך (ולא בהכרח מהשקעות בלבד)סגור
-
באירופה הפסקות חשמל ואין חימום - למי איכפת מהם?שמוליק 15/12/2022 15:23הגב לתגובה זו0 0שימשיכו עם הesg עד שלא נשמע מהם כי חא יהיה להם חשמלסגור
-
1.קשקוש ESGאחד שיודע 15/12/2022 11:39הגב לתגובה זו1 0מתעסקים בקשקושים במקום במהות ובהשקעות לפי קריטריונים של תזרים ורווח איפה כל החכמולוגים האלה עכשיו שיש משבר אנרגיה באירופהסגור
