אנחנו מפחדים מאבו דאבי שתקנה את הפניקס, אבל צריך לפחד מהישראלים שעושים מניפולציות בחסכונות שלכם

1. התגובה הראשונה שלנו לעסקה שבה אבו דאבי עשויה לרכוש את השליטה בהפניקס, היתה - WTF.  ערבים ישלטו בפנסיה שלנו? השתגענו? מה, כסף קונה הכל? איזה פחד, הם ישלטו בחסכונות שלנו? הם ישלטו במידע-נתונים על כל מיליון החוסכים בהפניקס? סכנה. איום. פחד אלוהים.

במערכת ביזפורטל עלו תסריטי אימים – באבו דאבי, שאנחנו לא באמת מכירים אותה, ימכרו-יעבירו את הדאטה לאויבים שלנו.  אבו דאבי ישחקו עם כספי הפנסיה שלנו. אבו דאבי, שהיא תחת משטר מלוכני, תשתלט על עוד פעילויות בארץ, וככה בעצם בהדרגה הם "יקנו" את ישראל. בלי פוליטיקלי קורקט - הערבים יקנו פירמות, שטחים, דירות, יגורו כאן ויהפכו לבעלי הבית. אנחנו הפסדנו. סוף המדינה היהודית.    2. התגובה השנייה היתה - אבל אנחנו בשלום עם אבו דאבי. חברים טובים. מעל 120 אלף ישראלים ביקרו שם בשנתיים האחרונות. הם הלכו בטוחים ברחוב, אף אחד לא ירה עליהם, הם הרגישו מוגנים, הם דהרו בכבישים, בילו, אכלו, והיו סחבקים של האמירתיים. יש גם עסקים עם אבו דאבי ובכלל מול האמירויות. הרי זה מה שרצינו. כשנודע על הסכמי אברהם, פינטזנו  על ערמות של דולרים שיגיעו לישראל מהחברים החדשים המיליארדרים. אז עכשיו אנחנו אומרים "סטופ משחק" כי על הכוונת של אבו דאבי נמצאת חברה שמנהלת כספים בהיקף של 370 מיליארד שקל? 

3. כן, אני מודה, זה מטריד אותי שאבו דאבי תקנה כאן נכסים. זה גם מטריד שהסינים קנו ויקנו כאן נכסים. אבל זה מטריד אותי ברמה האמוציונלית. כשחושבים רציונלית, זה לא באמת מטריד. קרנות זרות אמריקאיות מסוכנות באותה המידה. קרנות אמריקאיות וקרנות זרות בכלל, יכולות תיאורטית להיות מוטות בניהול הכספים לטובתן. ובכלל - האם בעלי בית ישראלים טובים לניהול הפנסיה והאם הם לא יכולים "לשחק משחקים" עם הכסף שלנו?

מה זה בכלל המשחקים-שטיקים האלו שמפחידים אותנו? מדובר בניהול השקעות מוטה, לא אובייקטיבי בניהול כספים לא סחירים. נניח שחבר קרוב של בעל השליטה מחזיק במלון בבריטניה ששווה 100 מיליון ליש"ט, ובזכות המעורבות העקיפה של בעל השליטה (ובואו גם נגיד שהוא מינה חלק מחברי ועדת ההשקעות) קרנות הפנסיה וקופות הגמל רוכשות את המלון לפי הערכת שווי (כי שמאי יספק כל "פתק") בשווי של 300 מיליון ליש"ט. כלומר, עובדים על החוסכים ב-200 מיליון.   האם גניבה כזו אפשרית? תיאורטית כן, למרות שבחברות הביטוח והפנסיה אומרים "אין מצב". אז אולי עכשיו "אין מצב", אבל מי יודע מה יקרה בהמשך? אבל רגע, למי קל יותר תיאורטית לגנוב - לחברים מאבו דאבי שכל צעד שהם יעשו יהיה תחת זכוכית מגדלת, או לבעל בית ישראלי שאנחנו מראש סומכים עליו? כן, לישראלי.  

• הופעות, NBA, יורוליג וכלכלה חדשה: אבו דאבי ודובאי במרוץ למשוך את העולם

דווקא שליטה של אבו דאבי בכסף הזה תחייב פיקוח ברמה מאוד מוגברת על ניהול הכספים הלא סחירים. וחשוב להדגיש – בכספים הסחירים, בניהול השקעות של ניירות ערך שנסחרים בבורסה, אין בעיה – אנחנו יודעים במה הם מחזיקים, אנחנו יודעים מה ההשקעות. זה שקוף לגמרי, יש מחירי שוק. אין מקום לספקולציות ומניפולציות, יש מקום לניהול השקעות – טוב או שגוי, ואז החוסכים מחליטים אם להישאר או לצאת.

מרחב התמרון ל"קומבינות" קטן יותר בהשקעות סחירות, אבל הוא ענק בהשקעות לא סחירות. אז אולי בהגדרה, וזה גם נכון מסיבות אחרות – צריך להפחית את ההשקעות הלא סחירות. רוצים לקנות את הפניקס? סבבה, אבל הרגולטור צריך לקבוע לדוגמה, שההשקעות החדשות בנכסים לא סחירים יהיו לדוגמה מוגבלות ברף מסוים, נניח עד 3% מתיק ההשקעות. זה יקל מאוד על הפיקוח-ביקורת, ואגב – זה נכון לכל גוף מנהל.

4 הרעה החולה בהשקעות שלכם - המון נכסים לא סחירים;  וזה יותר חשוב ממי ישלוט בהפניקס השקעות לא סחירות הן השקעות שניתן לתמרן אותן בקלות. אלו השקעות שנעשות במחירים שאנחנו לא יודעים בדיוק לבדוק ולאמת (מוכרים מלון ב-300 אבל הוא שווה 100 מיליון ליש"ט), אלו גם נכסים שאפשר לתמרן אותם ברישום בספרים וזה בולט עכשיו  בשעה ששוקי המניות יורדים. נתמקד, רק לצורך הדוגמה, במניות הטכנולוגיה.

• האם לפימי נמאס ממר? שורה של מהלכים מצביעים שכן
• חברות הביטוח מזנקות עם השווקים: מדד ת"א ביטוח עולה ב-3%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גופים מוסדיים שמשקיעים ישירות בחברות טכנולוגיה (השקעות לא סחירות בסטארטאפים) מצליחים לרשום הפסדים נמוכים. הם רושמים הפסדים זעומים בשעה שהנאסד"ק ירד 30% ומניות חברות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט איבדו מעל 50%. איך זה ייתכן? איך הם מצליחים להשקיע ב"חברות הטובות"? הם לא מצליחים, וזה לא ייתכן. זו חצי הונאה. כשמשקיעים בנכס סחיר יש כל יום מחיר שוק, כשמשקיעים בנכס לא סחיר,  המשקיעים קובעים את המחיר. הם יחליטו שאותה חברה לא תגייס, ואז לא ייקבע לה שווי חדש. הם יחליטו לתת לה מימון ביניים, הם יחליטו שאם צריך כסף הם יעבירו לה על פי שווי גיוס עתידי. הם יעשו כל מה שצריך כדי לא להפחית שווי והם יצליחו.   עוד דוגמה: הנדל"ן בארה"ב בנפילה. קרנות הריט שנסחרות שם ובכלל השוק הסחיר שמוטה לנדל"ן, נמצא בנפילה. אבל מה קרה לנכסים הלא סחירים? מחזיקים אותם, מביאים הערכות שווי, מספרים סיפורים על הרחבת קומה ועל הסכמי מכירה שבדרך, ומצליחים לשמור על השווי. זו מניפולציה, מניפולציה ידועה, שגורמת לחסכונות שלכם להיראות טוב לכאורה, אבל האמת שונה לגמרי.   המחזיקים בקופה-קרן של גוף כזה, לכאורה נהנים מכך שלא נרשם הפסד על הנכס. הפסד היה מתגלגל אליכם – המחזיקים. אבל האמת היא שיש הפסד תיאורטי גדול שהוא לא מוכר עדיין. כשאתם ממשיכם להפריש לקופה כספים (לקנות בכל חודש), או כשאתם עוברים לקופה כזו, אתם קונים ביוקר, כי הערך האמיתי נמוך יותר. מי שמשקיע עכשיו בנכסים כאלו משלם פרמיה. זה לא הוגן.   ויש עוד בעיות עם נכסים לא סחירים בתיקים שלכם, לרבות תשלום נוסף של דמי ניהול, כי לרוב מי שמנהל את הנכסים האלו אלה קרנות חיצוניות שמקבלות דמי ניהול. וכאן יש בעיה בפני עצמה – אנחנו משקיעים בקרן-קופה כי אנחנו סומכים על מנהלי ההשקעות, אז הם אומרים "אנחנו לא מספיק טובים בתחומים מסוימים" ומעבירים הלאה. מה עשינו בזה? בחרנו מנהל השקעות בינוני?

להפניקס יש המון נכסים לא סחירים. האמת שכמעט לכולם יש הרבה נכסים לא סחירים ואותנו לימדו כבר לפני עשרות שנים שבבורסה יש הכל, או כמעט הכל. רוצים נדל"ן בארה"ב, יש גם סחיר; רוצים מניות טכנולוגיה – יש סחיר. רוצים הלוואות-אג"ח – יש בבורסה. נכון, לפעמים יש עסקאות מהירות-גדולות ולא סחירות שמספקות פרמיה על המחירים בשוק. גוף גדול רוצה מיליארדים תוך יומיים. מנהל מוסדי יכול להעמיד לו הלוואה מהירה ולקבל בונוס של חצי אחוז. אבל האם זה שווה את זה? כמכלול – לא.   בינתיים כאמור רוב השוק פונה להשקעות לא סחירות (אולי גם בגלל יכולת התמרון), שני שחקנים – ילין לפידות ואנליסט, נמנעים (לא לחלוטין) מהשקעות לא סחירות. התשואות שלהם בצמרת.