אורית סטרוק מבקשת מאורי לוין מנכ"ל דיסקונט הלוואה - היא תקבל?

מעבר לכך, יש כאן צביעות שלא תאומן מצד דיסקונט. הפוסל במומו פוסל. לא מאמינים? זה קורה כל הזמן - תסתכלו על עובדי הבנק, על המין שלהם, על השכר לפי מין. כמה מתוכם מגיעים מאוכלוסיות חלשות? כמה ערבים? כמה אתיופים? וכמה חרדים? זה גם בעובדים וגם בלקוחות. זה לא רק בדיסקונט, זה בכל הבנקים ובעצם בכל המשק. אז נכון, זה שהעיוותים האלו קיימים הם מחדל גדול ועיוות גדול, אבל שבנק דיסקונט לא יטיף מוסר.

וחוץ מזה, מה החוכמה הקטנה לא לתת אשראי לעסקים בגלל שהם מפלים. רוצים להפגין רצינות? תגידו - גברת סטרוק, אנחנו לא מקבלים את מה שאת אומרת, לא רוצים שתהיי לקוחה שלנו. מול אנשים, אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט חלש, כי הוא לא יכול להגיד וליישם את זה. מול עסקים הוא יכול להגיד הכל, אף אחד לא יבדוק אותו וגם - כולם מפלים. לוין יודע שהלקוחות שלו מזדעזעים מצד אחד מהחשש שיוגבלו זכויות הלהט"בים (ובצדק) אבל הוא גם יודע שחלק גדול מהלקוחות שלו מרגיש לא נוח כשהוא רואה גברים מתנשקים. זו האמת, אז האם הם גזעניים? האם בעלי צימרים שיעדיפו שלא יגיעו אליהם טרנסג'נדרים הם גזעניים? אם זה נוגד את האמונה שלהם, אז אולי דווקא לחייב אותם - זו הכפייה. 

גם האמירה של אורי לוין מיותרת 
אז מה בעצם אומרים פה הגופים? כלום. הם יודעים שאין בדברים שלהם שום חידוש, שהם לא באמת 'אמיצים' או יוצאים פה נגד מוסכמה חברתית - אלא לכל היותר הם הראשונים להגיד את מה שכמעט כולם חושבים. נו, אז למה כולם מריעים להם? זו בסך הכל דרך שלהם לעשות סיבוב יחסי ציבור חיובי לעצמם. מעבר לכך, האם בנק דיסקונט לא ייתן שירות לאורית סטרוק או אחרים אם הם יבואו לבקש הלוואה, או משכנתא? ברור שהם יתנו. גם מור ואלטשולר ישמחו מאוד לקבל את סטרוק או רוטמן כלקוחות שלהם (לכו תדעו, אולי הם אפילו באמת חוסכים אצלם). האם מישהו חושב שגופים כאלה יודעים או בכלל יבדקו אם אדם מפלה או לא מפלה? האם הם יפעילו בולשת, או ישלמו לחוקרים פרטיים כדי למצוא "אנשים מפלים", או אפילו - יכנסו לרשתות חברתיות כדי לבדוק את ההתבטאויות של עסקים וגופים? ברור שלא.

ולמה בכל זאת, אולי יש גם חשיבות באמירה של הגופים הללו - יש גם חשיבות לאמירה הציבורית (בלי קשר למה שהתכוונה סטרוק). רוב האנשים כנראה לא יעבירו את חשבון הבנק שלהם לדיסקונט, מור או אלטשולר בגלל ההצהרה, רוב האנשים גם לא מכירים את חברות ההייטק או קרנות ההשקעה שהצטרפו גם הן ורכבו על הגל, ועדיין - יש כאן אמירה ציבורית של גופים שונים שאומרים - חבר'ה, גם לציבור החילוני יש רגשות. נכון שצריך להתחשב ברגשות של כולם אבל צריך להיזהר שכאשר מתחשבים ברגשות של דתיים, חרדים, ערבים - לא לשכוח להתחשב גם ברגשות של הציבור החילוני, שאחרי הכל - הוא הרוב במדינת ישראל.

סטרוק צודקת כשאמרה שיש בהתקפה עליה צביעות. היא הזכירה שלאורך כהונת "ממשלת השינוי" הממשלה, מפלגות המרכז-שמאל וגם התקשורת, חיכו למוצא פיה של מועצת השורא - 'מועצת הרבנים' של רע"מ של מנסור עבאס, וזה היה בסדר, זה עבר בלי ביקורת ציבורית ובלי ביקורת על העמדות הקיצוניות של חברי הכנסת של רע"מ נגד להט"ב ואחרים. סטרוק מצביעה על זה שסלחו לרע"מ כי הם הצטרפו 'לצד הנכון' פוליטית  ותקשורתית. והיא - למרות שבקרוב תהיה שרה, עדיין נתפסת "בצד של הרעים".

אז אולי היא צודקת, אבל גם ברמה הטקטית - סטרוק וחבריה לקואליציה החדשה צריכים לזכור שכמו שהמטוטלת הפוליטית נעה הפעם לצד ימין, כך בפעם הבאה המטוטלת יכולה לנוע חזרה שמאלה. לפעמים עדיף לשמור על אבירות של מנצחים, לא להתנהג באותה דורסנות שהתנהגה ממשלת השינוי כלפי הימין והחרדים, לא להגיד "תקפצו לנו" (כפי שהתבטאו ביהדות התורה) ולא להכעיס מדי את רוב הציבור הישראלי, שעוד עלול לשלוח את הקואליציה החדשה בחזרה לאופוזיציה - אי שם כשיגיעו הבחירות הבאות. כעת זה מרגיש רחוק, אבל מדובר רק על עוד כמה שנים ספורות.

והערה אחרונה - אין די מילים כדי להציג את האירוניה בעובדה שההצהרה של דיסקונט והגופים האחרים היא לא חוקית נכון להיום. בנק דיסקונט יוכל להפלות ולא לתת שירות לגופים שמפלים להט"בים ואחרים - רק אם החוק החדש יעבור. כך לפחות אומרת פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה האקדמאית נתניה. לדבריה: "חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים מפרט את העילות האסורות לאפליה, ובין היתר, קובע  כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, ובכלל זה מחמת השקפה. לפיכך, נכון להיום, ובטרם נכנס לתוקפו החוק שקובע כי אדם יוכל לסרב לתת לאנשים מסוימים שירות שנוגד את אמונתו - הבנק אינו יכול למנוע מתן אשראי לגורם מפלה כזה או אחר. רק לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, יוכל הבנק לסרב לתת אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל".<

פרופ' פלטו-שנער מחדדת בהמשך לדבריה כי "מצד שני, אם עסק יוצא כיום (לפני חקיקת החוק החדש) בהצהרה רשמית על הפליית לקוחות מטעמים פסולים, מדובר בהתנהגות לא חוקית (ואפילו עבירה פלילית) של העסק, ואפשר להצדיק סירוב של בנק לתת אשראי לעסק כזה. צריך גם לזכור שהחוק לא מחייב בנקים לתת אשראי, כך שבתחום הזה יש לבנקים שיקול דעת רחב יותר".