"אנחנו בטוחים לגבי הכיוון של דוראל. דברים טובים יקרו בהמשך"

הפוטנציאל בתחום האנרגיה המתחדשת ברור - המדינה רוצה לעבור לאנרגיות מתחדשות (חשוב לא לעשות את זה יותר מדי מהר, אירופה נכנסה לסחרור מחירים בעקבות כך ומשלמת כעת את המחיר), היא הציבה יעדי אנרגיה ירוקה לשנת 2030 (אבל בינתיים רחוקה משם), היא נותנת סבסוד נדיב לתחום כדי לסייע לו לצמוח והחברות מדווחות על עוד ועוד פרויקטים חדשים ועל חיבורים. אבל בכל זאת - המניות בתחום ירדו ב-5% במקרה הטוב (אנלייט), ב-15% (אנרג'יקס), דוראל אנרגיה דוראל אנרגיה -5.08% דוראל אנרגיה 1,196 -5.08% בסיס:1,260 פתיחה:1,276 גבוה:1,276 נמוך:1,180 תמורה:5,390,772 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: הייתה באמצע כשמחקה 40%, והקטנות כמו סולגרין ופריים אנרג'י התרסקו ב-62% וב-67% בהתאמה - במקרה הרע (רק נופר אנרג'י הייתה חיובית ועלתה ב-5%).

מתחילת השנה זה כבר סיפור אחר - דוראל מובילה עם עליה של 13% (לצד אלומיי ואקונרג'י הקטנות יותר). אנרג'יקס בפלוס 9%, נופר בפלוס 7% ואנלייט בעליה קלה של 1%.

לאן הולך הענף והאם הוא רק בתחילתו? הענף צפוי לספק בשנים הקרובות עוד עשרות שדות סולאריים של חשמל. בוועידת ההשקעות של ישראל התייחס יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה, לסוגיה, ולשאלה - האם התמחור הנוכחי יכול להיות הזדמנות קניה:

הסקטור של אנרגיות מתחדשות אולי הנהנה העיקרי ממדיניות ה-ESG שמאמצים גופי השקעות מובילים. עד כמה זה מסיט היום הון לענף מחודש לחודש?
נוימן: "אנו מרגישים זאת בשיחות עם משקיעים. אנו מחפשים גם משקיעים בינלאומיים בעיקר בארצות הברית ואירופה. רואים קרנות שמגדירות עצמן כקרנות ESG שמתעדפות פרויקטים מהסוג שלנו, חברות מהסוג שלנו. קרן אמריקאית פנתה אלינו לא מזמן (בתוך הפרוטפוליו של דוראל שמכיל עשרות ואלפי מגה וואט של אנרגיה מתחדשת. בתחילת הדרך היו 10 מגה וואט מתוך 17 אלף של מתקנים קטנים שיושבים ליד מפעל ונותנים לו חשמל מקומי). הקרן באה ואמרה לנו - זה היה עסקאות ישנות. אמרו לנו אם אתם לא מוציאים ומבטלים את זה, אנחנו לא נמשיך להשקיע בכם. זה כתם שחור. אנחנו רוצים רק אנרגיה מתחדשת. כמובן שהסטנו את הפעילות הזאת החוצה והמשכנו עם אנרגיה מתחדשת".

עד כמה התלות של מדינות בגז מרוסיה שנחשפה אשתקד בעקבות פלישת פוטין לאוקראינה, תיתן דחיפה נוספת לפרויקטים של אנרגיות מתחדשות, זאת החלופה העיקרית לצנרת של פוטין?
נוימן: "נכון. אנו פעילים באיטליה, פולין, דנמרק ורומניה. יש תהליך גמילה כואבת. ממשלות סיבסדו את מחיר העודף בהמון כספי ציבור כדי שמחירי החשמל לא יאמירו מידיי ומחירי הגז לא יאמירו מידיי. גרמניה, הכפילה את היעדים שלה. גם איטליה. עושים הקלות ברגולציה ותהליכים מהירים כדי לקבל אישורים ומזרזרים את שדרוג הרשתות.

בגרמניה ובדנמרק היו עוד קודם שיעורים גבוהים של הפקת אנרגיה מתחדשת. לא חוששים לאבד את התמהיל בין ירוק לפוסילי?
נוימן: "עובדתית הכפילו את היעדים. רוצים יותר אנרגיה מתחדשת. הפערים קצת מתעממים. תמיד הטענה נגד אנרגיה מתחדשת הייתה שזה תלוי אקלים, אמרו שאפשר להפיק חשמל רק כשיש שמש. אבל זה לא נכון. האגירה היא עובדה קיימת".

בהקשר הישראלי יש אפשרות לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה עד 2030?
נוימן:  "קודם כל המדינה קבעה 30%. היום אנחנו בערך 10%".

לשלש את השיעור שגדל משנה לשנה. זה שליש מבסיס שגדול יותר ממה שאנו מכירים היום.
נוימן: "אנחנו בענף מ-2008 כשאז מתקנים סולאריים ראשונים עלו לאוויר. מ-2008 עד 2023 הצלחנו להגיע ל-10% מהחשמל במדינה שיהיה באנרגיה מתחדשת. כמות האנרגיה הולכת ועולה. היעד הוא להגיע ל-30%. יעד משמעותי מאוד. בהחלט קשה ומאתגר, אבל לא דמיוני. אם זה תלוי בנו, בדוראל, אנו מובילי שוק בישראל, וגם בחברות לצידנו - אנו יכלים לעשות את זה. יש לנו כל מה שצריך. האנשים, הידע, המומחיות, המימון. זאת אחת מהסיבות שהפכנו לציבוריים כדי שתהיה נגישות גם להון. אבל המדינה צריכה לשים את זה כיעד משמעותי מאוד ביעדיה. צריכים סוג של גוף מתכלל שיאסוף את כל המשרדים ויוריד את החסמים.

לא רשות החשמל אלא גוף מטה מעליה?
נוימן: "לא רשות החשמל. הם עושים מה שהם יכולים אבל הבעיה היא שמשרד האנרגיה דוחף למקום אחד אבל משרד החקלאות דוחף למקום אחר וגם רשות מקרקעי ישראל דוחפת למקום אחר - כל אחד רואה את זה מהפריזמה שלו. ובכל זאת, אנו יודעים להסתדר בין כל הקולות ולהתקדם. כדי שהשוק כולו גם אלו שפחות ותיקים וחזקים יוכלו ללכת קדימה צריך גוף מתכלל אחד".

אפרופו נגישות להון- הזינוק בריבית הכפיל מאוד את עלויות המימון של פריסת תשתית סולארית שיהא תשתית עתירת הון. עד כמה אנו מתקרבים לכדאיות בגלל סיפור המימון?
נוימן: "הריבית עלתה ומרגישים זאת בכל רחבי העולם. אך הריבית היא פרמטר אחד. מצד שני יש את מחירי הציוד הסולארי. לא הרבה יודעים כי האווירה הכללית והתחושה היא שחומרי הגלם עלו. אבל זה לא נכון בענף שלנו. מחירי פאנלים סולאריים היום הם משהו כמו 45% מהשיא שהיינו בו, המחירים חזרו למחיר שהיה לפני הקורונה. למעשה כאילו לא הייתה קורונה. וכך עלויות השילוח והברזלים - גם הן ירדו משמעותית.

"עכשיו אפשר לקיים יותר הספק בפחות שטח. פחות ידיים עובדות, פחות ציוד חשמל. כך שאנו מתייעלים כל הזמן. העליה במימון לא כל-כך משמעותית כיוון שמדברים על פרויקטים ארוכי טווח וציפיות ריבית ארוכות הטווח לא מאוד גבוהות. הפער יותר ברמה של אחוז אחוז וחצי.

אתגר נוסף הוא ההיצע. מנין תגיע הקרקע. יש פתרון של שדות סולאריים בקומה שניה מעל גידולים חקלאיים. נניח בקיבוצים או במושבים. הדו שימוש הזה בקרקע, של חקלאות לצד אנרגיה, יוכל לחסוך חלק מהעלויות, לשפר פרויקטים?
נוימן: "אני מחבר את זה גם לשאלה ששאלת האם נעמוד ביעדים. כדי להגיע ל-30% צריכים הרבה מאוד אנרגיה מתחדשת. ישראל לא שופעת בקרקעות פנויות ועל כל קרקע פנויה יש הרבה מאוד יוזמות וצריכים לשמור על ביטחון תזונתי ואנרגטי. זה הסיפור. דו שימוש או שימוש משותף בין קרקע לכמה תכליות. הרעיון של קומה של חקלאות ומעל קומה שניה סולאר, אגרו - גם חקלאות וגם סולאר, זה בדיוק מה שאנו מכוונים. אגב, יצאנו בתכנית כזאת לפני שנתיים".

יש ניסוי של משרד החקלאות שלא כל-כך זז...
נוימן: "החלטנו לא לחכות לפיילוטים. כבר בשנת 2023 נקים ארבעה פרוקייטים שהיינו יכולים להקים אותם בצורה של סולר רגיל אך החלטנו להקים במודל של חקלאות פלוס סולאר. אנו שותפים עם הקיבוץ גם עם חקלאות. נהנה מהמוצרים החקלאיים וגם מהסולר. האירוע הזה הוא דרמטי, אנחנו נהיה די מובילים עולמיים".

את הסיפור על אגירת חשמל סולארי נתחיל מההסכמים האחרונים. שם דרשו הסיעות החרדיות - בעיקר יהדות התורה - לא לייצר חשמל בשבת, אלא להשתמש במתקני ליתיום או בסוללות שיאגרו חשמל. כולם אמרו שזה לא אפשרי. האם זה אפשרי?
נוימן: "טכנית זה אפשרי. אנחנו בדוראל מפעילים מתקני אגירה. לא מזמן פרסמנו שחיברנו לרשת את מתקן האגירה המסחרי שצמוד לשדה סולארי. אכן טכנית כן. אפשר לשים מערך סוללות גדול ליד שכונה חרדית ואפשר לאגור חשמל במהלך השבוע ובמהלך השבת ייקחו חשמל מהסוללות".

השאלה במחיר הכספי והסביבתי לאורך זמן כשתאה נתקע עם סוללות ליתיום שיוצאות מכלל שימוש ולא ברור מה לעשות איתן.
נוימן: "נתחיל מהכלכלה ונעבור לסביבה. האגירה מאוד כלכלית. אנו עושים זאת כמה שנים. בשנה הזאת 2023 זה יהיה נפוץ מאוד. הרבה מאוד אגירה בישראל. אגירה בהיבט של חשמל כשר, שהחרדים רוצים, היא לא כלכלית כי לא משתמשים באגירה בשוטף. כשאנו מפעילים מתקן אגירה- נהנים ממנו כל יום בפערים בין שפל לפסגה. אוגרים בשעות השמש ומשתמשים בשעות הלילה.

"בחודשים דצמבר וינואר- המדינה פנתה אלינו במה שנקרא הסדרי השאלה. המדינה פנתה כי יודעים שיש לנו מתקנים פזורים במרחב וביקשו במקום להשתמש בחשמל לצריכה אישית שנמסור אותו למדינה. זה נובע משיקולים של איזון בין יצור ארצי לצריכה ארצית. טוב למנהל המערכת שיש סוכנים רדומים כאלה. נקרא לזה מתקני אגירה במרחב שאפשר להפעילם במקום להפעיל תחנת ייצור כבדה. וזה כלכלי - שילמו לנו פי עשרה. החרדים שכל השבוע מחכים ומשתמשים בזה רק לשבת - זה לא עושה שכל.

"בנושא הסביבתי- הליתיום הוא מוצר במחסור. אחד הדברים שמטרידים בעולמות אגירת האנרגיה זה באיזה טכנולוגיות להשתמש. היום הדרך הנכונה והזולה ביותר זה ליתיום אבל הוא גם בסוף דרכו נזק סביבתי".

אתם חברת ESG, היכולת למשוך משקיעים גם מוסדיים וגם פרטיים גדולים תלויה ביכולת להתיישר עם עקרונות של קיימות?
נוימן: "נכון מאוד. בשנה שעברה פרסמנו לראשונה דו"ח ESG - אחריות לסביבה, נושאים של חברה וממשל תאגידי. אנו תמיד נהיה בצורה מאוד שקופה והוגנת מול הציבור גם בנושאים הללו.

"הנה עוד דוגמה: ליתיום הוא מוצר במחסור. לכן, בין היתר השקענו בחברה אמריקאית שעושה מחזור ליתיום. כיוון שהוא מוצר במחסור צריך אותו לשימוש חוזר. למשל - סוללה, בעיקר של רכב חשמלי, ברגע שהסוללה מסיימת את התהליך זה עובר תהליך מעגלי עובר למתקן המחזור, ובחזרה לשימוש חוזר, עם כמעט 100% יעילות ביחס למוצר המקורי וכך הנה, השתמשנו במוצר במחסור וגם לא יצרנו נזק סביבתי.

טכנולוגיות האגירה מאפשרות שימוש רציף בחשמל סולארי או שיש קיטועים בזמן שבהם אי-אפשר לספק אנרגיה ולכן אי-אפשר עד הסוף לבנות על חשמל ירוק?
נוימן: "בנקודת הזמן הזאת אנו אפקטיביים עד תשע עשר בערב. מלא כסים את הלילה. בטווח הבינוני ייכנסו טכנולוגיות אגירה לטוח ארוך. כאמור בהמשך תהיה הרבה אנרגיה מתחדשת. זה היעד ל-2030. הרעיון והרציונאל להגיע ל-80% אנרגיה מתחדשת זה הכי זול וסביבתי".

כשאתם מצרפים למסלול חשמל ירוק ואומרים תצרכו רק אנרגיה סולארית, זה לא באמת החשמל הסולארי שישמש אותם בתשע בערב או בשש בבוקר?
נוימן: "כמותית כן. יקבלו תעודה שמראה שכמות ייצור חשמל ירוק שווה לכמות שהם צרכו".

האם זה יהיה אותו חשמל או לא?
נוימן: "אין לזה משמעות. בסוף לא כתוב תג שם על אלקטרון שמיוצר בשדה סולארי ביוטבתה 'אני אסע לדאטה סנטר של אמזון בחיפה'. החשמל הוא חשמל. היצרן מייצר, הצרכן צורך, בסוף זה עניין כמותי. אפשר להבטיח ללקוחות שלנו שרוצים את זה, יש שמאוד רוצים ומוכנים לשלם לא מעט, שכמותית, 100% מהחשמל שלהם יכולים לכסותו אל מול הייצור".

וכדאי להם לשלם כי גם הם כפופים לכללי משאל תאגידי וגם המשקיעים שלהם מסתכלים על ESG.
נוימן: "לפעמים זה בא מענקיות הטכנולוגיה שאומרות אתם חייבים איקס באחוז אנרגיה מתחדשת. לפעמים יש יצואנים שהלקוחות באירופה ובארצות הברית בודקים את מקורות האנרגיה ואם הם לא נקיים אז הם לא יכולים לייצר מוצרים. זה חשמל פירמיום והמחיר בהתאם.

עם כל ההייפ, המניה צנחה ב-40% ב-2022. איך אפשר להסביר את הפער הזה. הרי העניין בענף מתגבר, זה לא טרנד חולף. זה שינוי עומק במשק האנרגיה. ועדיין - הביצועים בשוק ההון די מתאכזרים אליכם?
נוימן: "לא ניתן לפרש את מחיר המניה. אנו חיים את החיים. יש פה אבסורד מסוים. בשנת 2021 כשמחיר המניה היה בשיא - היינו די רחוקים מהברזלים עצמם ומהביצועים והמספרים. ודווקא אז מחיר המניה היה מאוד גבוה. ומאז חתמנו חוזי והראינו לשוק-  תחזיקו אותנו ותראו שעוד שנתיים נגיע.

"עכשיו אנו בונים. מי שעוקב אחרי המספרים של דוראל והדיווחים- יש לנו מיליארד וחצי שקלים הוצאות מראש שבוצעו בפרויקטים שבבנייה עכשיו. מי שרואה את הפרסומים שלנו - כבר בתחילת 2024 על בסיס הפרויקטים שאנו בונים עכשיו, מעלים את ההכנסות פי שבעה, בשיעורי רווחיות גבוהים. עוד שנה- מגדילים את ההכנסות פי עשרה. זה לא על בסיס אמירות באוויר 'יום אחד נעשה את זה. על בסיס עבודה שנעשית עכשיו. החברה עובדת.

"אנו מאוד רגועים ובטוחים בעצמנו כי אנחנו בונים. גם משקיעים שהם משקיעים מאוד שמרניים, משקיעים שלא רוצים להקשיב לכל מיני איך אנשים אומרים, סיפורים ונפנופי ידיים- תסתכלו על המספרים תראו איך הכנסות החברה עולות והרווחיות נשמרת ואף עולה. על זה אנחנו נמדדים - על היכולת לעשות 'דילברי'. אנו רגועים כיוון שאנו עושים. השנה היא שנת שיא של ממש בישראל. דוראל מאוד דומיננטית בשוק הישראלי. יש צוותים שעובדים בעשרות אתרים. לא מזמן פרסמנו מתקן סולאר פלוס אגירה ראשון, סנונית ראשונה להתחבר לרשת. התחברו עשרות רבות של מתקנים במקביל לפרויקט הגדול שלנו בארצות הברית שגם צפוי להתחבר לקראת סוף השנה.

עכשיו רק נשאר ששוק ההון יעכל את קצב הפיתוח ואולי נראה ב-2023 את נקודת המפנה.
נוימן: "אני חושב שאנחנו הזדמנות השקעה טובה מאוד. השוק הוריד אותנו לשפל מסוים. אבל מי שעוקב אחרי הביצועים של החברה ואחרי מה שהיא עושה בשטח ואחרי הכנסותיה- דברים טובים יקרו בהמשך".