הזעזועים הכלכליים והחברתיים בעולם ובישראל ימשכו וכך גם בוול סטריט אבל, העתיד (גם הקרוב) ורוד

רבים משתמשים כעת במונח Polycrises על מנת לציין רשת מורכבת של משברים כלכליים, סביבתיים, חברתיים וגיאופוליטיים שחוברים ביחד ויוצרים עתיד רב-תכליתי ובלתי בטוח, מצב שקשה מאוד לטפל בו. אבל המחשבה שהזעזועים הנוכחיים הם "תופעה חסרת תקדים" פשוט אינה נכונה.

חמש מהפכות תעשייתיות/טכנולוגיות זעזעו מנהגי עולם כלכליים וחברתיים מאז המהפכה החקלאית (בין 1600 ו-1750) שלאחר אלף שנות כלכלה וחברה פאודלית הובילה לתהליכי ייצור חדשים באירופה וריסוק הפיאודליזם וגם לכך שהחקלאות הוחלפה בתעשייה כעמוד השדרה של הכלכלה החברתית. המהפכה החקלאית, בהשראת הספר שכתב, ב-1776, "אבי הקפיטליזם", אדם סמית, An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations, פתחה את הדרך למהפכה שנייה, "המהפכה התעשייתית הראשונה" (בין 1750 ל-1840) שהובילה לפתוח מיכון תעשייתי ולתהליכי ייצור חדשים ויצרה הבסיס למהפכה השלישית (בין 1870 ל-1929 שיש הטוענים שהיא "הטכנולוגית" הראשונה).

המהפכה זו שהתחילה עם היכולת להפיק ולהשתמש במקורות אנרגיה חדשים של חשמל, גז ונפט, התקדמה ליצירת מנוע הבעירה הפנימית, ייצור פלדה, סינתזה כימית ושיטות תקשורת כמו טלגרף וטלפון והסתיימה עם הופעת הרכב והמטוס בתחילת המאה ה-20.

התוצאה הייתה שנים של גאות כלכלית שהתבטאו גם בגאות הגדולה בוול סטריט הצעירה בין 1900 ל-1929. המהפכה נקטעה בשל המשבר הגדול שפרץ בוול סטריט ב-1929 והוביל למשבר כלכלי גלובלי גדול שעצר אמנם את הצמיחה הכלכלית, אבל לא את ההתקדמות המדעית והחדשנות שלמרות המשבר אפילו הגבירו, בעזרת מלחמת העולם השנייה, את הקצב מה שהוביל (בין 1940 ל-1975 בערך) ל"המהפכה הרביעית" שאותה הובילו האלקטרוניקה, התקשורת וכמובן המחשבים והיא גם פתחה את הדלת, באמצעות הטכנולוגיות החדשות, לחלל ולביוטכנולוגיה וגם הוסיפה את אנרגיית הגרעין.

המהפכה הרביעית יצרה את התשתית למהפכה החמישית (המהפכה הדיגיטלית או מהפכת המידע) שתחילתה באמצע שנות ה-70 ושברגע היא נמצאת בשלב מיזוגה לתוך כלכלת המיינסטרים.

יש לא מעט אנשים שטוענים שבעצם מדובר במהפכה אחת גדולה שתחילתה ב-1600, שמובלת ע"י אנשים ייחודיים שיודעים כיצד לממש חלומות שיוצרת ההתקדמות הטכנולוגית, אנשים שלוקחים נושא מסוים מהאקדמיה והמעבדות והופכים אותו לתעשייה משגשגת שמשפיעה על האנושות ומשנה סדרי עולם. במהפכה הדיגיטלית כדוגמה, מדובר באנשים כמו סטיב ג'ובס, אלון מאסק או הקריפטוגרפר, ממציא המטבע הדיגיטלי והאיש שכתב הפרוטוקול הראשון של הבלוקצ'יין, David Chaum.

כיוון שכל הצלחה כזו, של העברת חלום למציאות שמשפיעה גלובלית ומשנה סדרי עולם, כרוכה גם בשינויי חשיבה והרגלי צריכה אז יש זעזועים. הזעזועים האלו משתקפים יותר ויותר, במיוחד מאז כניסת ה-IT, במחירי הנכסים שנסחרים בוול סטריט, שם סוחרים בציפיות, חלומות ותקוות, שהשפעת הזעזועים הכלכליים והחברתיים במיין סטריט קיצונית.

שלוש תופעות משותפות לכל המהפכות: הראשונה היא שכ"א מהן התקדמה תוך זעזועים כלכליים וחברתיים גדולים, עם הבדל אחד משמעותי בין ארבעת המהפכות הראשונות למהפכה הנוכחית, הבדל בזרימה ובנגישות לאינפורמציה. המהפכה הנוכחית "פיזרה" את הבעיות שנוצרו בשל תהליכי השינוי לכל רחבי העולם, בזמן אמת ובצורה גרפית וריאלית שמאפשרת תגובה גלובלית מידית. התופעה השנייה היא שבשלב ההתמזגות של כ"א מהמהפכות לכלכלת המיינסטרים של התקופה שקדמה למהפכה, התחילה גאות כלכלית שנמשכה שנים. המחשבה שהזעזועים הנוכחיים הם "תופעה חדשה ובלתי מוכרת" פשוט אינה נכונה. ה-Polycrises הופיע בכל פעם שמהפכה התחילה "לשנות את העולם" בפועל והמשיך עד שהמיזוג בין חדשנות המהפכה לכלכלה והחברה של טרום המהפכה הושלם. התופעה השלישית (שחשיבותה גדולה להבנת המצב הנוכחי בוול סטריט) היא שאי אפשר לעצור אותן כי כל אדם על פני כדור הארץ נהנה או רוצה ליהנות ממוצריה.

המדדים בבורסות מגיבים להתפתחויות כתוצאה מהמהפכה. תגובות המשקיעים שנעשות תוך כדי תיקוני התאמה לערכים, יוצרות זעזועים שחלקם עזים ביותר כיוון שבשל התלהבות יתר של המשקיעים (או חששות) לקראת מימוש החלומות (או כישלון במימוש) מוערכים הנכסים שנסחרים בהערכות יתר או חסר מוגזמות. 

יש שני הבדלים גדולים בין התיקונים הגדולים בשלהי המהפכות השלישית והרביעית -  1929, 1972, 1987 ו-2000, לתיקון הנוכחי. ההבדל הראשון שבכל המקרים הקודמים התחיל התיקון ממצב בו נמצאות המניות בשיא כל הזמנים שלשם הגיעו בכוח האינרציה (שיצרו החלומות). החברות היו במצב ירוד והמשקיעים התעלמו מכך וכאשר המשק האמריקאי כבר היה בהאטה ברורה. תיקון 2008 הגדול היה ייחודי כי נוצר כתוצאה מפעילות קרימינלית בתחום הנדל"ן וההלוואות-משכנתאות לנדל"ן. ההבדל השני הוא שבמקרה הנוכחי המהפכה רק בתחילת התמזגותה. נכון, התיקון הנוכחי שהתחיל בסוף 2021, התחייב גם הוא בשל ההערכות המטורפות אליהן הגיעו החברות, אפילו יותר משהיו בכל תיקוני העבר אבל ללא הברבורים השחורים שהגיעו במספרים גדולים במהלך 2019-20 ושעדיין מעופפים בסביבה היינו מקבלים תיקון ערכים רגיל, בדיוק כמו 12 התיקונים שראינו  מאז 2008.

הברבורים התחילו עם הקורונה שבשורה התחתונה דווקא תרמה, במהלך 2021, לעליות במניות, במיוחד הטכנולוגיות. זה נמשך בברבורי האנרגיה וחומרי הגלם שהגיעו ממלחמת רוסיה אוקראינה, מהברבורים הסיניים, מברבור ששמו ביידן שהפך את ארה"ב מיצואנית הנפט הגדולה ליבואנית הגדולה, מברבור האינפלציה שנוצרה וכמובן מהעלאות הריבית והחשש ממיתון. כתוצאה מכך עלה החשש הגדול למניות שהחלו לרדת. 

אלא ש"הסביבה הכלכלית" בשלב הנוכחי שונה לחלוטין בהשוואה למקרים שהזכרנו. התקשורת עדיין ממטירה איומי מיתון ואפילו כבד, אבל יש גם עובדות. התעסוקה בשיא ואין שום סימן לאבטלה; והצריכה, מנוע הצמיחה המוביל את כלכלת ארה"ב, לא יורדת. החברות, שהערכתן ירדה משמעותית, לעיתים אפילו לרמה כלכלית, נמצאות כרגע, מבחינת הדוחות הכספיים, במצב טוב מאי פעם בעבר. גם אם תהיה ירידת מדרגה ברווחים היא לא צפויה להיות דרמטית ורואים את זה ברווחים החזויים לשנה הנוכחית והבאה. 

האינפלציה אינה מראה סימני התחזקות, ההיפך ולמרות שנגיד הבנק המרכזי היה תקיף מאוד בהבטחתו להמשיך ולהעלות הריבית, אז לנוכח שנת בחירות שמתקרבת ובאם האינפלציה תמשיך להירגע סיכוי גדול מאוד שהוא ישנה את המדיניות. אז אני אופטימי. אנחנו במהפכה גדולה וזאת רק ההתחלה. 

 * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.