הדולר ממשיך לזנק - 3.49 שקל לדולר

בימים האחרונים אנו עדים למגמה שרק הולדת וגדלה בה השקל מאבד מערכו ובעצם נחלש אל מול הדולר. בשבועיים האחרונים לבדם עלה שער הדולר ב-3.7% מ-3.36 שקל ל-3.49 שקל.

היו מי שייחסו את ההיחלשות הזאת ליוזמות של הממשלה לבצע שינויים במערכת המשפט. בסוף חודש ינואר אכן הייתה החלשות של השקל מול הדולר. עם זאת, הפיחות בשקל הוא בממדים קטנים יחסית, לפחות בינתיים, והוא המשך של מגמה שנמשכת כבר מסוף 2021. זה מעורר את השאלה מה קובע את שערי החליפין, והאם שמועות על פעולות של הממשלה אכן יכולות להשפיע על שער החליפין.

בשבוע שעבר הדולר נחלש והשקל התחזק - במקביל לעליות בשווקים בחו"ל - כשוול סטריט עולה הדולר יורד. דו"ח התעסוקה החזק בארה"ב שפורסם ביום שישי הביא לירידות בשוק שהעלו את הדולר. גם האבטלה ירדה לשיעור של 3.4%. אבטלה נמוכה זה סימן שאנחנו לא במיתון, ומנגד זה סימן להגדלת הביקושים, או ליתר דיוק - להמשך ביקושים. הפד' רצה לראות עלייה באבטלה כדי שבהמשך תהיה ירידה בביקושים וירידה באינפלציה. זה לא קורה.

דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.73 -0.13% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:
דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:
>> לשער הדולר היציג.
>> לשער הדולר הרציף.

שער הדולר לא יציב בחודשים האחרונים. וזה הגיוני. סביבת האינפלציה שוחקת את ערכו מחד, העלאות הריבית מחזקות את ערכו מאידך, והמשחק הזה נמשך כבר זמן רב. קשה להעריך מתי ייגמר הפינג-פונג הזה כל עוד המשק לא מתייצב וכל עוד האינפלציה לא תראה האטה משמעותית ועקבית. התנודתיות הזו לא בריאה. היא משפיעה על הסחר הן ביבוא והן ביצוא. היא משפיעה גם על רווחי החברות הבינלאומיות שמוכרות במדינות שונות ורווחיהן מושפעים משערי המט"ח. זינוק של הדולר טוב ליצואנים, פוגע ביבואנים, לבורסה המקומית זה דווקא טוב כי זה אומר שכל דולר שווה יותר שקלים ולכן גם כשהבורסות בוול סטריט - ת"א נפגעת פחות.

במקביל גם האירו מתחזק אל מול השקל כשר בשבועיים האחרונים הוא הוסיף כ-2.7% ועלה מ-3.66 שקל ל-3.76 שקל. עם זאת, ובניגוד לדולר, הדולר מפגין כבר כמעט חצי שנה של עלייה עקבית כאשר הוסיף מאז סוף חודש אוגוסט לא פחות מ-15% לערכו. הסיבה היא האינפלציה הכבדה שיש באירופה והקצב האיטי יחסית בו הבנק המרכזי של גוש האירו מעלה את הריבית. לזאת אפשר להוסיף את משבר האנרגיה ששורה ביבשת לאור מלחמת רוסיה-אוקראינה שהביא את הרוסים לסגור את ברז הגז לאירופה כתגובה לסנקציות שזו הטילה עליה.

הבעיה היא שאנחנו הצרכנים בקצה מפסידים. התייקרות ליבואנים גוררת עליית מחירים גם לצרכן הסופי, כלומר אנחנו. מי שעוד עשוי להרוויח מכך הוא בנק ישראל, שאולי ינצל את המצב כדי לכסות לעצמו חלק מהפסדי הענק שנגרמו לו בשל רכישות הדולרים העצומות בשנים האחרונות כדי לתמוך בדולר שנחלש לאורך השנים האחרונות.