הדולר ממשיך לזנק ב-1.2% ונסחר תמורת 3.69 שקלים

במקביל, גם האירו מתחזק מול השקל ב-1% ונסחר תמורת 3.9265 שקלים.  {אירו שקל רציף} -> לשער האירו הרציף, וגם הלירה שטרלינג {ליש"ט שקל רציף} מתחזקת מול השקל ב-1% ונסחרת תמורת 4.46 שקלים -> לשער הלירה שטרלינג.

אתמול הזהיר בראיון לביזפורטל רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI כי "שער החליפין יביא לעלייה באינפלציה ולכן בנק ישראל ייאלץ את הריבית עוד יותר", והוסיף שבינתיים הכסף הגדול עוד לא יצא מישראל, בעקבות הרפורמה המשפטית - זה רק בשוליים. "בינתיים לא באמת יצא כסף מישראל. השקל עוד לא נחלש, רק קצת. הוא עלול להיחלש עוד הרבה - תבינו את המשמעות אם זה יקרה". לדבריו, השוק עדיין מצפה לפשרה ברפורמה: "עד עכשיו היה בעיקר סנטימנט שלילי אבל זה עוד לא מתבטא בשווקים" - צפו לירידות משמעותיות בהמשך (לראיון המלא).

גוזלן מכוון לכך שחברות ההייטק שהוציאו את הכסף מישראל זה עדיין טיפה בים. לא מדובר עדיין על המאסה הגדולה של הכסף שתצא מישראל, אם זה יקרה. בינתיים המספרים קטנים. אבל החשש של כולם הוא שזה יילך ויגדל. עדיין החברות מחזיקות כאן על פי ההערכות 70-90 מיליארד דולר. אם הכסף הזה יזוז החוצה ההשפעה תהיה הרבה יותר גדולה.

כעת אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "ירידות השערים בבורסות חו"ל, תרמו לעודפי הביקוש והזניקו את הדולר אל עבר רמת 3.65 שקלים. יצואנים ממשיכים לנצל את הפיחות החד ולמכור מט"ח בהיקפים חריגים. העובדה שאין בהיצעי המט"ח הגדולים כדי לבלום את עודפי הביקוש, מלמדת על היקף הביקוש ועל הפוטנציאל הטמון של פיחות השקל, בתקופות בהם שוקי המניות בזירה הגלובלית יורדים והפעילות של המוסדיים מוסיפה דלק לגל הביקושים.

"הפיחות החד צפוי להעלות את קצב האינפלציה מעבר ל-5.5% בסבירות גבוהה ולגרור את בנק ישראל לגל נוסף של העלאות ריבית מעבר לתכניות הקיימות. נוטלי המשכנתאות וההלוואות צריכים להיערך לעליות נוספות בריבית ובהחזרים החודשיים ולפגיעה צפויה בהכנסה הפנויה", מוסיף פריימן. לדבריו, "חולשת מניות הבנקים וסקטור הנדל"ן, מלמדת על הסיכון הגבוה הטמון בהמשך העלאות הריבית, כאשר גם הסקטור העסקי יתקשה לעמוד בהחזר הלוואות. כל אלה עלולים לפגוע ביציבות הבנקים שיידרשו כבר ברבעונים הבאים להפרשות".

מי שחוששים לכלכלה הישראלית הם כלכלני בנק ההשקעות סיטי שמעריכים שמגמת ההיחלשות של השקל תימשך. בסיטי מעריכים כי יש סיכוי שנראה אותו נושק ל-4 שקלים. הם חוששים שאם המשבר הפוליטי-משפטי יימשך הדולר צפוי לעלות בכ-8.5% ל-3.95 שקל. בסיטי הדגישו שהעלייה בדולר היא בניגוד לכאורה לציפיות שכן שלשום עלתה הריבית השקלית ב-0.5% ולכאורה היתה מוטיבציה להעביר דולרים להמירם לשקלים ולרכוש אגרות חוב ופיקדונות שקליים בתשואה גבוהה. קרה ההיפך בגלל החששות  ואי הוודאות הפוליטית-משפטית ובגלל ההתקפות על בנק ישראל. עם זאת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו במפורש כי עצמאות בנק ישראל תישמר. 

בניגוד לסיטי, בנק HSBC האנגלי חושב שהשקל דווקא יתחזק ל-3.2 שקלים השנה, וגם בנק ג'יי פי מורגן נשאר 'נייטרלי' על השקל - כלומר לא חושב שהוא יתחזק אבל גם לא חושב שהוא ייחלש, וזאת כאשר הבנק גם לא הוריד המלצה ולא הצביע על שינוי בקשר לנתוני המקרו. הבנקים לא חוששים לנתונים של הכלכלה הישראלית, אלא הם חוששים מהאווירה הציבורית - מי רוצה להשקיע במקום מסוכסך ומלא במלחמות פנימיות?

נציין גם שלא כולם סובלים מהיחלשות השקל, יש כאלה שנהנים מזה - הנה המרוויחים, המפסידים, ומה עשוי לעשות בנק ישראל.