"מוסדיים לא אמורים להחזיק בחברות כרטיסי חיוב"
שלומי תורג'מן, מנכ"ל חברת BTB מקשרים הלוואות בישראל בע"מ, פלטפורמה לתיווך באשראי, מפרסם עמדה בנוגע לרכישת חברות כרטיסי חיוב בידי משקיע מוסדי/חברת ביטוח, זאת בהמשך לעסקת כלל-מקס, במסגרתה תרכוש כלל אחזקות שליטה בחברת כרטיסי האשראי, לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל.
1. BTB סבורה שמוסדיים לא אמורים להחזיק בחברות כרטיסי חיוב:
בחודשים האחרונים אנו עדים לרצונן של חברות הביטוח כלל, מנורה והראל ("מוסדיים") לרכוש את החברות ישרכארט ו-MAX. מצד המוסדיים, יהיו הסיבות אשר יהיו. אולם, חשוב להבין שמדובר במהלך טקטוני אשר עשוי לפגוע קשות בתחרות וזאת שנים קדימה ויש ליתן את הדעת לתרחישים קודמים, למבנה שוק ההון בישראל ולהמלצות של וועדות קודמות. ביניהן, אפשר למנות את וועדת בייסקי אשר המלצותיה, הגם שהיו המלצות חדות והגם שדוח הוועדה היה מפורט ומקצועי מאוד, שנים רבות ההמלצות לא יושמו. די לעיין בראיון שקיימה עיתונאית מדור כלכלה של עיתון הארץ, דורית בר, עם השופט משה בייסקי מיום 7.10.203 ולקרוא את דבריו על מנת להיווכח שלא נעשו שינויים רבים:
"לו היית יודע איזה תפקיד אתה לוקח, היית מסכים להתמנות ליו"ר הוועדה?
"חלילה. זו היתה ברכה לבטלה... ".
מתי הרגשת שחלק מעבודת הוועדה היה ביטול זמן?
"היו לוועדה שני סוגי המלצות - כ-18 המלצות אישיות נגד כל בעלי התפקידים שהיו מעורבים בוויסות, והיו כמה עשרות המלצות מבניות - מה יש לעשות כדי שמאורע כזה לא יתרחש פעם נוספת... לגבי ההמלצות המבניות, קיימנו דיונים במשך ימים ולילות. ...הצגנו עמדה תקיפה ודרשנו הפרדה של הבנקים מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל, כי מנהלי הקופות הם פקידים שהבנקים ממנים. בבוקר הם בכובע אחד של הבנק ואחר הצהרים בכובע אחר - של הקופה. אבל הבנקים לא רצו להוציא תחומים אלה מידיהם, ונכנעו להם".
- כל הכותרות
מה דעתך על החומות הסיניות, כל המגבלות שהוצבו בין הבנקים לבין הקרנות והקופות?
"הפקיד עדיין מקבל משכורת מהבנק, ואת העלייה בדרגה הוא מקבל ממנהלי הבנק. ההפרדה לא קרתה. תנסי להיכנס לבנק ולבקש להשקיע 100 אלף שקל - לעולם יציעו לך קרנות של הבנק ויראו לך נסים ונפלאות לגבי הביצועים בשנים האחרונות".
2. אמנם לא יושמו כלל ההמלצות אך בשנת 2005 הוקמה וועדת בכר אשר המליצה על סיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל וקרנות הנאמנות והגברת התחרות בתחום החיסכון הפנסיוני והגברת הגיוון של אמצעי המימון במשק, באמצעות יצירת תחרות לאלו המוצעים על ידי הבנקים. לכל אורכו של דוח וועדת בייסקי עולה נושא ניגוד העניינים. ניגוד העניינים טמון בכך שהבנק שמנהל את כספו של הלקוח מייעץ לו גם בנוגע להשקעות כאשר לבנקים יש אינטרסים בנוגע למוצרי ההשקעה וחלק מאפיקי ההשקעה אף שייכים לבנקים עצמם. וועדת בכר סברה גם כן, כי ניגוד העניינים של הבנקים כגוף המייעץ ללקוח בנוגע להשקעות לא מאפשר לבנקים להמשיך ולהחזיק בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. וועדת בכר הוקמה בעקבות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס”ה-2005, מטרת החוק הוצגה בסעיף 1 שלו:
"חוק זה בא לתקן חוקים שונים, במטרה להביא לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון בישראל, לשיפור יעילותו ודרכי פעולתו ולהגברת רווחת הציבור, וזאת בעיקר באמצעות צמצום הריכוזיות ומזעור ניגודי העניינים אצל הגופים הפועלים בו, והרחבת הפיקוח והבקרה על גופים אלה ועל השולטים והמחזיקים בהם" (ההדגשות אינן במקור).
3. תוצאת רפורמת בכר חייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שברשותם. חברות הביטוח (לצד קרנות פרטיות) רכשו את קופות הגמל ואת הקרנות ומאז, חל שינוי משמעותי בשוק האשראי ואין זה המקום לסקור את השינוי, אך סקירה אודותיו ניתן לראות בדוח הרביעי של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי, ינואר 2023.
4. כמו כן, הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי ניסחה המלצה מנומקת לשר האוצר לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 מיום 20/12/22 בדברים הבאים: "קבוצת דיסקונט לא הוכיחה עצמה כגורם מחולל תחרות ביחס לקבוצת הביקורת ומכאן שלא ניתן לטעון שהשליטה של קבוצת דיסקונט בכאל סייעה לה לחולל תחרות במערכת הבנקאית. לפיכך, נראה שמטרה מרכזית של החקיקה להשארת כאל בשליטת קבוצת דיסקונט לא התקיימה בפועל".
ויובהר, הגם שנאמר בדוח הוועדה כי למערכת הבנקאית מאפיינים אשר מאפשרים היווצרות של שיווי משקל מתואם ותמריץ ששיווי משקל שאינו תחרותי יישמר "שכן הוא מקנה לכל בנק כוח שוק כלפי לקוחותיו ביחס למוצרים בנקאיים רבים" המתואר מהווה אחת הסיבות המכריעות להעדר תחרות במערכת הבנקאית. עם זאת, נאמר בדוח הוועדה כי בתחום המשכנתאות אכן מתקיימת תחרות בין הבנקים.
5. בענייננו, רכישה של חברות כרטיסי אשראי על ידי חברות ביטוח לא תקדם את התחרות בשוק האשראי. ההיפך הוא הנכון, ודומה דווקא, כי תהא זו הליכה לאחור. שכן, מסקנותיה של וועדת בכר ביחס לבנקים יהיו כנראה זהות למסקנותיה של הוועדה העתידית שתוקם ביחס לחברות הביטוח, אילו יתאפשר להן לרכוש את חברות כרטיסי האשראי. אחת הסיבות העיקריות לרפורמת בכר הייתה הקרבה של הבנק ללקוח, כנותן אשראי וכמי שמנהל את חשבון הלקוח, שליטה של הבנק בלקוח והקרבה שלו ללקוח. חשוב לציין כי מרבית המאפיינים הקיימים בבנקים בנוגע להעדר תחרות ולריכוזיות קיימים גם במוסדיים ואף ביתר שאת.
6. חברות כרטיסי חיוב, עושות הרבה יותר מאשר רק להנפיק כרטיסי חיוב
חברות כרטיסי החיוב אינן חברות אשראי במקור. במקור, מדובר בחברות המנפיקות כרטיסי חיוב לצרכנים וסולקות אשראי לעסקים. בתחום זה לא מתקיימת תחרות בישראל. כיום, שוק התשלומים והארנקים דיגיטליים מתנהל עם כרטיסי אשראי גם כאשר מדובר בארנקים דיגיטליים של חברות עצמאיות ואף כאשר מדובר בחברות ענק כדוגמת Apple Pay, Google Pay ואחרות. גם פלטפורמות תשלומים כגון Paybox ו-Bit מבוססות על שימוש בכרטיס אשראי. לחברות האשראי (המעטות) בישראל נתחי שוק אדירים ובלעדיים בכרטיסי האשראי בישראל וזאת ניתן ללמוד לפי חלוקת כרטיסי האשראי בין 3 חברות האשראי הקיימות בישראל.
7. הנה כי כן, 9,891,000 כרטיסי חיוב פעילים בישראל והם כולם מתופעלים על ידי חברות האשראי. מדובר בבירור בכלל אזרחי ישראל המרוכזים בשלוש חברות כרטיסי חיוב בלבד. מדובר במאגר אדיר של לקוחות. צבר לקוחות שכזה משוכפל לשווקים נוספים ולמוצרים נוספים. כך למשל, בשנים האחרונות חברות כרטיסי האשראי הקימו מועדוני לקוחות, ובתחום זה, חברות האשראי הן דומיננטיות ביותר ומגיעות ליותר ויותר צרכנים ומידע אודות הצרכן.
8. לאחרונה, (בשנת 2020) הוכרע מאבק בין חברות כרטיסי האשראי לבין סוכני הביטוח בשאלה האם חברת כרטיסי אשראי יכולה לשמש גם סוכנות ביטוח. לבסוף, הכריעה רשות שוק ההון כי כניסת חברת כרטיסי אשראי לתחום הביטוח (כסוכנות) תועיל למבנה התחרות בענף הביטוח, לרבות בתחום ההפצה. כמו כן, בחן הצוות ברשות שוק ההון את הנושא של הגברת התחרות והענקת ערך מוסף לציבור המבוטחים. עניין חשוב לא פחות, עניין המידע לא נותר יתום אף הוא וביחס לכך נקבעו איזונים ראויים לגבי השימוש במידע והגברת האובייקטיביות של סוכנות הביטוח, וסוכנות הביטוח אף חויבה לעבוד עם מספר חברות ביטוח.
9. נראה, כי במקרה בו בעלת המניות בחברת כרטיסי החיוב היא חברת ביטוח, יש משנה תוקף לדברים ונשאלת השאלה, האם במקרה בו חברת ביטוח תהיה הבעלים של חברת כרטיסי אשראי, יישמרו האינטרסים של הלקוחות - המבוטחים. קיימות אפשרויות רבות לניגודי עניינים בין חברת ביטוח כמבטח לבין חברת כרטיסי אשראי המחזיקה במידע רגיש אודות הלקוח. כך למשל, היכולת של חברת הביטוח לדעת אילו ביטוחים יש ללקוח – באמצעות החיובים אודות הביטוחים שמשולמים בכרטיסי אשראי. ומהצד השני, במקרה שחברת הביטוח שהיא הבעלים של חברת כרטיסי האשראי היא המבטח ובקרות אירוע ביטוח מבקש המבטח להוכיח עובדה מסוימת, למשל, שהמבוטח לא רכש מוצר מסוים (סיגריות למשל) או לא ביקר בעיר מסוימת או באזור מסוים, הרי שבמקרים כאלו, כאשר המבוטח יודע שהמידע מצוי בידי חברת הביטוח, קיימת בעיית ניגוד עניינים אינהרנטית. לא רק זאת, חברות הביטוח מחזיקות במניות הבנקים ובמניות חברות כרטיסי האשראי ואחזקה זו, כמו גם העובדה שיש אף פחות חברות ביטוח מבנקים ומדובר בשוק ריכוזי יותר, עובדות אלו מהוות תמריץ הפוך לתחרות. כפי שניתן לראות, נכון למועד זה, חברות ביטוח דיגיטליות אשר קמו לאחרונה אינן מצליחות לקיים את ההבטחה ולשנות את שוק הביטוח ו/או את הריכוזיות בו ויש לחברות הביטוח אינטרסים בעניין זה ובכל המשק הישראלי. קבלת כרטיסי האשראי, המידע אודות הכרטיסים והשימוש בהם, המידע אודות הסליקה (לעסקים), מועדוני הלקוחות וגם אשראי ללקוחות כמו גם סוכנות ביטוח מהווים ריכוז רב של כח וידע אצל גורם אחד שהוא ממילא גורם חזק מאוד.
10. חברות הביטוח המעוניינות לרכוש את חברות כרטיסי האשראי אינן חברות מחוללות תחרות ואינן מעוניינות לחולל תחרות. מדובר בחברות מסורתיות שתחרות אינה הגורם המניע עבורן. לא רק זאת, שהרי אם הייתה תקווה כי יש להותיר את חברת כרטיסי האשראי CAL בידי בנק דיסקונט על מנת שהקרבה להון (הבנקאי) תאפשר לחברת כרטיסי האשראי לחולל תחרות, הרי שתקווה זו התנפצה אף היא. וכאילו בכל אלו לא די. כיום חברות כרטיסי האשראי אינן רשאיות לתת משכנתאות. חברות הביטוח בכובעים שונים שלהם נותנות משכנתאות ואף משכנתאות הפוכות. לחברות הביטוח גם אחיזה בשוק האשראי, חברות הביטוח רכשו ורוכשות אחזקות בחברות פינטק שונות ומשתתפות במיזמי אשראי. כמו כן, לאחר רפורמת בכר, ירד חלקם של הבנקים בשוק הקונצרני מ-98% לפחות מ-43% כיום ומי שמעמיד כיום את עיקר האשראי לתאגידים גדולים הם המשקיעים המוסדיים, חברות הביטוח אשר להן כספים רבים. במקרים אלו לא ניתן לומר כי האשראי שניתן על ידי חברות הביטוח הוא אשראי פחות יקר מהאשראי הבנקאי – מדובר באשראי שעומד בשורה אחת עם האשראי הבנקאי ו/או יקר יותר. הנה כי כן, מקום בו תאגידים גדולים ויציבים אינם זוכים להטבה בריביות ו/או בתנאי האשראי מהמוסדיים לעומת הבנקים, מדוע יקרה הדבר כאשר מדובר באשראי צרכני או באשראי לעסקים קטנים? ניגודי העניינים כאן מתעוררים בכל עניין.
11. חשוב להבין, כי ככל שחולף הזמן, החוק להפחתת השימוש במזומן מגביר את השימוש בכרטיסי אשראי וחברות האשראי מפתחות מוצרים ומחזיקות אף הן בחברות פינטק ומימון. כך, חברת ביטוח שתרכוש חברת אשראי תזכה להחזיק גם ביתרונות אלו ובנתחי שוק נוספים. אין צורך לשקלל את האשראי שניתן על ידי חברות המוחזקות על ידי חברות כרטיסי האשראי או על ידי חברות הביטוח. די לעיין בנתונים נכון ליום 27/1/22, כפי שעולים מסקירה כלכלית של המחלקה לפיקוח תקציבי במחלקת המחקר של הכנסת.
12. הנתונים מראים, כי בשנת 2020 לבדה, 346 מיליארד שקל מכספי הציבור שולמו באמצעות כרטיסי חיוב. מדובר במידע רב, מדובר בכסף רב והמספרים הללו מצויים במגמת עליה. האם נוסף על הקיים בידי המוסדיים יש להוסיף גם נתח משמעותי וחשוב זה?
13. אמנם, יש סברה לפיה, חברות הביטוח כגופים מוסדיים וכגופים המחזיקים בנכסי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, לאחר רפורמת בכר, לאור ההון הרב המצוי תחת ידן, יכולות לחולל תחרות מול הבנקים. כעולה מהסקירה לעיל, לא מדובר בחברות מחוללות תחרות ואין דוגמא אחת בה החברות הללו מחוללות תחרות. מה שלא נעשה עד עתה לא ייעשה גם עתה.
14. מדובר ברכישה יקרה המערבת הון עצמי ומימון, וסביר יותר שהרוכשת תתעניין בהחזר השקעה ובתוצאותיה הכספיות ולא בהגברת התחרות. דווקא החששות מתחזקים לאור האמור ויש להסיר את הדאגה ביחס למקורות כספיים של חברות כרטיסי האשראי. שכן, חברות כרטיסי האשראי יכול שיירכשו על ידי גופים זרים (לאחרונה אנו עדים לרצון של גופים מאיחוד האמירויות לרכוש אחזקות בחברת הפניקס) ואין מניעה כי גופים אלו, יהיו אמירתיים, אירופאיים או אמריקאים, הם ימצאו את הפוטנציאל בחברת כרטיסי האשראי כפי שמצאה קרן ורבורג פינקוס במקס עת רכשה את השליטה בה. כמו כן, בנוגע למקורות מימון ידוע כי חברת ישרכארט הגיעה להסכם עם חברת הפניקס בנוגע למימון הלוואות. בדרך זו יכולות שתי החברות להרוויח ודרך זו פתוחה לכל משקיע מוסדי גם אם לא תהא רכישה של חברת כרטיסי אשראי.
15. זאת ועוד, חברות כרטיסי החיוב הן חברות ציבוריות וככאלו, הן יכולות לגייס (כפי שהבנקים מגייסים) אשראי בשוק ההון באמצעות אג"ח למשל. כגוף המפוקח על ידי בנק ישראל יכולות חברות כרטיסי החיוב לקבל הלוואות מבנק ישראל בריבית נמוכה ויש דרכים נוספות ורבות לגייס אשראי למי שמעוניין בכך.
16. נראה, שעל יסוד הנחה, לפיה חברת כרטיסי חיוב תוכל לגייס הון בעלויות נמוכות יותר ממשקיעים מוסדיים שיחזיקו בבעלות בחברות אלו, לא יהיה נכון לאפשר רכישה של חברות כאלו על ידי חברות ביטוח. כמו כן, התחרות בשוק האשראי תינזק דווקא משום שככל שחברות הביטוח יחליטו שהן מתחרות בשוק האשראי, הרי שאם יקבלו לידיהן חברת כרטיסי אשראי ותיקה הנטועה היטב בכל בית עסק (כסולק) ובכל בית בישראל (כמנפיקת כרטיס אשראי) יוכלו חברות הביטוח – עם כספי הציבור ועל חשבונו – להדיר מן השוק מתחרים המצויים בשלבים ראשוניים וזו תהווה ענישה קשה עבור מי שמחולל ומייצר תחרות. יתרה מכך, באמצעות מחיר טורפני ותחרות לטווח קצר ניתן יהא להדיר מן השוק חברות פינטק פעילות.
לסיכום, ראוי לציין כי חברות הביטוח יכולות בהחלט להיות חלק משוק האשראי אך לא באמצעות אחזקה בחברות כרטיסי אשראי אלא כספק אשראי (דוגמת הפניקס) או כבעלי מניות בחברות פינטק שונות. לחברות הביטוח יש לקוחות שהם מבוטחים, לקוחות המפקידים כספים לקרנות השתלמות, לקופות פנסיה ומכשירי השקעה רבים ונוספים. במסגרות אלו מתנהלת פעילות אשראית לא מעטה שאף היא לא תחרותית. מתן אפשרות להוסיף לכלים הרבים של חברות הביטוח חברת כרטיסי אשראי תיצור ענק חדש, רווי ניגודי עניינים עם כוחות על שישבש את כל כללי התחרות וכל זאת דווקא בעת בה ניתן להתחיל לראות את פירות וועדת שטרום והחקיקה שבאה בעקבותיה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
