וויז גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד. מה זה אומר עליה?

בתוך שלוש שנים מיום הקמתה: חברת הסייבר וויז (WIZ) מגייסת 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד דולר ובכך הופכת ליוניקורן הסייבר הגדול בעולם. הבעיה רק שהשווי הזה נראה מנופח. המשקיעים העיקריים בסבב הנוכחי הם קרן לייטספיד וקרן גרינאוקס, שמובילים את הסיבוב לצד המשקיעים הקיימים בחברה. השקעה של גופים קודמים היא לא בהכרח מעידה על שווי אמיתי, והשקעה בסכום יחסית קטן לשווי, היא גם אינדיקציה לכך שאין משמעות לשווי המוזכר. כאן השתתפו משקיעים קיימים וההשקעה היא לכאורה 3% מהשווי. לא משהו שאפשר לבסס עליו ערך. דמיינו שמשקיעים השקיעו בחברה לפי שווי של 100 מיליון שקל, אחרי שנה כולם השקיעו עוד 30 מיליון שקל. הם הגדירו את השווי החדש - 4 מיליארד שקל, אבל גם אם הם היו מגדירים שווי של 120 מיליון, 20 מיליון או 20 מיליארד שקל זה לא היה משנה. ברגע שמשקיעים קיימים משקיעים לפי אותו יחס ושומרים על שיעור ההחזקה, אין משמעות לשווי. 

והנה דוגמה פשוטה יותר- נניח ששני שותפים הקימו עסק. הם משקיעים בו כל אחד 1 מיליון שקל  והם מגדירים את השווי לפי 200 מיליון שקל. למה? ככה. הם קובעים את השווי. 

זה לא המקרה כאן. כאן זה משקיעים קיימים עם חיצוניים. נניח שיש חברה ששווה 100 מיליון שקל ומגיע משקיע חיצוני שמאמין בה מאוד ומשקיע 2 מיליון שקל לפי שווי של 200 מיליון. האם ההשקעה הזו מגדירה את השווי החדש? ממש לא בטוח. זו השקעה קטנה. אלא הכל יחסי, כאן השוקעו 300 מיליון דולר, אפשר להגיד ובצדק שזה סכום גדול ואפשר להגיד ובצדק שבאופן יחסי זה לא גדול. האמת איפשהו באמצע. מה שנראה זה ששווי של 10 מיליארד דולר הוא מנותק. השווי הזה קרוב לשווי הפעילות של צ'ק פוינט ומעל שווי הפעילות של סנטינל וואן. לנו זה נראה מנופח, אפילו מאוד.  

כך או אחרת, וויז היא חברה טובה, צומחת, אבל תרשו לנו שלא להאמין שלווי של 10 מיליארד שקל. חברות טכנולוגיה מנסות בכל כוחן להעלות את הערך במסגרת הנפקות פרטיות כדי להגיע לנאסד"ק מנופחות כמה שיותר. נכון, אנחנו בתקופות אחרות, אבל זה עדיין קיים, במיוחד כשמכוונים לעוד שנה-שנתיים.

וויז עלתה בשבועות האחרונים לכתובת אחרי שהחליטה להוציא את הכסף שלה מהארץ. היא הצטרפה לחברה אחרת, פפאיה גלובל, שהמנכ"לית שלה עינת גז הודיעה על החלטה דומה בחשבון הטוויטר שלה.

מאז הקמתה לפני שלוש שנים גייסה החברה סכום של 900 מיליון דולר. בגיוסים הקודמים ובזה הנוכחי השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס  וסייברסטארטס של גילי רענן. בין המשקיעים הפרטיים הבולטים בחברה נמנים ברנרד ארנו, האיש העשיר בעולם; האוורד שולץ, המייסד של סטארבקס ויזמים בולטים נוספים.

לדברי החברה, הטכנולוגיה של Wiz, שהוקמה במרץ 2020, מותקנת ביותר מ-35% מחברות Fortune100 ועל לקוחותיה נמנים מורגן סטנלי, קולגייט, סלאק, סיילספורס, BMW ועוד. היא מעסיקה 650 עובדים, מתוכם כ- 150 בישראל, והיא צפויה להמשיך ולגייס עובדים, כולל בישראל. לחברה משרדים בארה"ב – בניו יורק ובדנוור, והיא מתכננת לפתוח משרדים חדשים בוושינגטון די.סי., אוסטין ודאלאס.

אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz: "אנחנו גאים מאוד בשיעור הצמיחה שלנו בכל הקשור למספר הלקוחות, למכירות ולעלייה בשווי החברה, במיוחד על רקע תנאי השוק הקשיים בהם מצוי ההיי טק הגלובלי. המוצר של Wiz הוכיח שהוא מהווה פלטפורמה שמשרתת ארגונים בתחום אבטחת הענן, ומאפשרת להם לאחד מספר מערכות שונות - החל מהערכת חולשות, דרך הגנה על מידע ועד ניתוח הרשאות מתקדם, גם עבור צוותי אבטחה וגם עבור צוותי הפיתוח. Wiz ממשיכה לצמוח גלובאלית, ומוכרת למגוון ארגונים מתעשיות שונות״.

פטריק בקהאוס, שותף בקרן גרינאוקס: "Wiz הופכת במהירות להיות המרכז של תעשיית אבטחת הענן. רק לפני שנתיים, אבטחת סביבת הענן היתה לא יותר מאשר הסתמכות על אוסף מפוזר של פתרונות נקודתיים ותוספות. Wiz בנתה פלטפורמה מקיפה מבוססת ענן המעניקה ללקוחות תובנות מעשיות תוך דקות, ומראה להם את תחומי הפגיעות שלהם, הסיכונים העומדים בפניהם וכיצד לפתור אותם. רק לעתים נדירות אנו רואים עסק צובר אחיזה או צובר אהדת לקוחות כל כך מהר, ואנחנו נרגשים לשתף פעולה עם אסף וצוותו בזמן שהם ממשיכים את הפרק הבא במסע שלהם".

ארשם ממרזאדה, שותף בלייטספיד: "המשך האימוץ הענן על ידי חברות בעולם פותח את הזדמנות הפלטפורמה הבאה בתחום הסייבר. Wiz גדלה להיות תקן הזהב באבטחת ענן עם אהדת לקוחות השמורה בדרך כלל לאפליקציית הצרכנים הטובה ביותר ולא לסייבר עסקי. לייטספיד נרגשת להיות ממובילי הסיבוב הזה".

בשנה אחרונה Wiz הרחיבה את פלטפורמת הגנת הענן שלה, והתרחבה לתחומים נוספים, כולל אבטחת סביבות קונטיינרים וקוברנטיס, פתרון DSPM להגנה על מידע רגיש בענן ופיתרון CDR - שעוזר לארגונים עם זיהוי ומניעת תקיפות בענן. הפלטפורמה של Wiz מאפשרת לחברות קונסולידציה מלאה יותר של אבטחת הענן לתוך כלי אחד.

שוק הסייבר העולמי נמצא בצמיחה מואצת: על פי מערך הסייבר הלאומי, כ-40% מהשקעות העולמיות בתחום הסייבר מבוצעות בחברות ישראליות, וזאת בנוסף למרכזי המחקר ופיתוח של חברות גלובליות הפועלות בארץ.