מאור דואק צוחק על חברי הכנסת: כך מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים

הדוחות של חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% מניף 1,565 0% בסיס:1,565 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  שמנוהלת ע"י מאור דואק ונשלטת על ידי מבטח שמיר - סבירים בהחלט, אפילו טובים. איך זה יכול להיות בזמן של אינפלציה שעולה? הסיבה היא שהחברה נותנת מימון ליזמים בענף הנדל"ן, לא לציבור הרחב, כאשר עיקר המימון הינו השלמת הון עצמי שהיזמים צריכים בשביל לקבל מימון בנקאי. אז כל עוד החברות מנסות להמשיך ולבנות (למרות הירידה במכירות) מניף תשלים להם מימון. השאלה כמובן מה יקרה אם חברות הנדל"ן לא יוכלו לקחת הלוואות באותם היקפים כבעבר. 

בכל מקרה, מניף רשמה בשנת 2022 עליה בהכנסות ל-183 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי קפץ ל-92.7 מיליון שקל לעומת 55 מיליון בתקופה המקבילה. גם ברבעונים השונים ניתן היה לראות עליה מרבעון לרבעון. נקודה מעניינת נוספת בדוחות היא ההפסד הגדול מפרויקטים וירידת ערך מלאי שהסבו לחברה נזק של 13.5 מיליון שקל (ובכל השנה - רווח של 6.2 מיליון שקל).

נזכיר גם שמניף הגדילה בשנה האחרונה את הרווחים באופן כנראה מלאכותי - למרות עליית הריבית, החברה דווקא הורידה את ההפרשה להפסדי אשראי (חובות מסופקים, שספק אם החברה תצליח לגבות) משיעור של 2.5% על הלוואות לחברות קבלניות לטווח הקצר והארוך לשיעור של 0.4%. ברגע שמעדכנים את שיעור ההפרשה לחובות מסופקים-על הפסדי אשראי למטה, ההוצאות קטנות, הרווח עולה, וזה מה שסידר לחברה רווח חד פעמי של כ-15 מיליון שקל נטו וגם הגדיל לה את הרווחים. הנה תוצאות הרבעונים, אפשר לראות כיצד התוצאות פשוט קפצו - כפי שהערכנו: 

מנכ"ל החברה מאור דואק צוחק על חברי הכנסת - ומקבל תגמול של 10 מיליון שקל
אבל מי האיש שצוחק על כולם? המנכ"ל מאור דואק. מדובר בחברה שמכניסה סכומים קטנים יחסית. 183 מיליון שקל בשנה זה לא הרבה יחסית. זה מהשורה השלישית של החברות בבורסה המקומית. שווי השוק של מניף הוא 533 מיליון שקל, היא החברה מספר 193 מבחינת הגודל שלה בבורסה בת"א, מתוך 544 חברות, כולל שלדים בורסאיים. 

ובכל זאת, השכר של דואק גבוה, אפילו מאוד. הוא מקבל 10 מיליון שקל בשנה ומדובר בפעילות פיננסית. מה בעצם ההבדל בין זה לבין הבנקים (חוץ מזה שהבנקים מנהלים הרבה יותר כסף). האם זה מוצדק שגוף כזה לא יהיה תחת הרגולציה של שכר בכירים בחברות פיננסיות, אחרי הכל מה ההבדל, הוא כמו ראש חטיבה בבנק, ולא מהגדולים שבהם.

למנהלי הבנקים הרבה יותר אחריות, גם כלפי ציבור הלקוחות שלהם וגם כלפי כל המערכת הכלכלית בישראל. לשם השוואה הבנקים הגדולים כמו לאומי ופועלים מנהלים כל אחד נכסים בהיקף של יותר מ-600 מיליארדי שקלים, מכניסים בשנה 14 מיליארד שקל (כל אחד), ורושמים רווחים של 5 מיליארד שקל בשנה. מניף כאמור - מכניסה 183 מיליון שקל ורושמת רווח של 90 מיליון (אחרי המשחקים).

בקיצור - כסף קטן בהשוואה לבנקים. ובכל זאת - בשנת 2021 מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן קיבל תגמול שנתי של 3.3 מיליון שקל ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר קיבל תגמול של 3.3 מיליון שקל. הבנקים עוד לא פרסמו את הדוחות לשנת 2022 ולכן השכר הוא של השנה שלפני. אבל גם בשנת 2021 השכר של דואק היה 10.6 מיליון שקל - גבוה בהרבה משל מנהלי הבנקים.

שלא תבינו לא נכון - אנחנו לא מרחמים על מנהלי הבנקים ולא חושבים שהם בוכים על השכר שלהם. מנהלי הבנקים בהחלט מרוויחים טוב, אפילו טוב מאוד. אבל הסיבה לעיוות הגדול לא נעוצה בהם אלא בחברי הכנסת, שמחוקקים את עצמם לדעת בלי להבין בכלכלה ובכך יוצרים עיוותים מן הסוג הזה בכלכלה. בניגוד לבנקים, אף אחד לא מפקח על מניף. למה? כי חברות אשראי חוץ בנקאי זה פחות מעניין. לא בטוח שרוב האנשים יודעים מזה זה, אבל אין אף אחד שלא יודע מה זה בנק. אז הפוליטיקאים - כהרגלם יש לומר - מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אם הם היו מגבילים שכר בחברות קטנות אף אחד לא היה מריע להם, אבל לשנוא את מנהלי הבנקים ולכעוס על השכר שלהם זה קל, זה מאוד ברור ומוגדר, ולכן חברי הכנסת מתפתים להעניש את הבנקים אבל לא מתעסקים בחברות 'הקטנות' יותר ויוצרים עיוותים בשוק.

הבעיה הזו, שחברי הכנסת מחוקקים משהו אחד אבל המציאות לא מתיישרת בהתאם לרצון של הפוליטיקאים, היא בעיה ידועה. כלכלה זה עסק יותר מסובך מאשר קביעת חוק. השוק לא תמיד פועל לפי המחשבה שרק אם נחוקק זה יספיק. יותר מדי פעמים הציבור לא מתיישר ולא מתנהג לפי החוק שחוקקו הח"כים. דוגמאות לא חסר: חוק הסופרים שלא הביא את הכסף לסופרים ורק גרם לכך שהציבור יקרא פחות ספרים (וביטול מבצעי ה-4 במאה), חוק הבחירה הישירה שלא הביא את הניצחון למי שחוקק אותו, וגם העלאת אחוז החסימה שהובילה לאיחוד במפלגות הערביות באותו זמן ומנגד כמעט השאירה בחוץ את היוזם שלה, אביגדור ליברמן, השאירה גם השאירה מחוץ לכנסת את נפתלי בנט (בבחירות 2019 מועד א') שגם תמך וקידם אותה, ובבחירות האחרונות היא הסיבה לכך שמרצ נשארה מתחת לאחוז החסימה (הנה בהרחבה כמה דוגמאות לעוד חוקים שחוקקו חברי הכנסת, רק שהמציאות לא הסכימה להתיישר בהתאם לרצונות שלהם - לחצו כאן). אז אולי העלאת אחוז החסימה לא "מייצרת יציבות שלטונית" כפי שטענו אלה שקידמו אותה?