כי תשא: התרופה לוורקהוליזם תוצרת היהדות - שבת

באמצע שנת 2013 החל מוריץ ארהרדט, סטודנט גרמני בן 21, התמחות נחשקת בסניף הלונדוני של מחלקת ההשקעות של בנק אוף אמריקה. לאחר שנבחר יחד עם סטודנט נוסף מבין 1500 מועמדים, הוא החל בהתמחות היוקרתית שתוכננה להימשך 7 שבועות. הוא כל כך הצליח בעבדתו שהבנק עמד להציע לו משרה קבועה.

>>> לכל פרשות השבוע

כדי להגיע להישג המרשים ארהרדט עבד ללא הפסקה. כמה ללא הפסקה? בחקירה פנימית שערך הבנק אחר מותו של ארהרדט קצת לפני סיום ההתמחות התגלה כי עבד מעל 72 שעות ברצף לפני שנפטר מ"סיבות טבעיות". ייתכן שזה טבעי למות אחרי 72 שעות עבודה רצופות. בעקבות המקרה הבנק פרסם הנחיות למגבלות על שעות העבודה לפיהם העובדים מחויבים שלא לעבוד לפחות במשך 4 ימים בסופי השבוע בכל חודש. חריגה מהמגבלה הזו מחייבת אישור מיוחד של מנהל בכיר.

קארושי היא מילה ביפנית שמשמעותה "מוות מעבודת יתר". ביפן מדובר במגיפה של ממש שגורמת למאות מקרי מוות בשנה. הממשלה היפנית התגייסה למלחמה בתופעה עם הסברה, קו חם וחקיקה. יפן היא יוצאת דופן באופן הקיצוני בו מופיעה  תופעת עבודת היתר במדינה, וזאת בגלל מאפיינים תרבותיים וכלכליים, אבל התופעה כמובן רחבה יותר, ונפוצה בכל העולם. לעיתים עבודת יתר נובעת מצורך כספי אמיתי – המשכורת נמוכה ואינה מספיקה והאדם נאלץ לעבוד שעות נוספות כדי להשלים את החסר. לעיתים מתוך דרישות יתר של מעסיקים או מחויבות מוגזמת של העובד לעבדותו. במקרים אחרים, חיוביים יותר, העובד פשוט נהנה מהעבודה ומעדיף לבלות את זמנו בלעשות את מה שהוא אוהב מאשר בדברים אחרים. כך או כך מדובר בתופעה מדאיגה.

המושג וורקוהליזם – התמכרות לעבודה – מוזכר לראשונה בעיתון שפורסם בשנת 1947 בטורנטו. כעשרים שנה מאוחר יותר הוזכר לראשונה בבריטניה במגזין לאמהות עובדות המושג ההפוך "איזון עבודה חיים" (Work Life Balance) שמלמד על הצורך למצוא את האיזון הנכון בין העבודה לבין המשימות האחרות בחיים – בית, משפחה, מנוחה, פעילות גופנית וכו'. מחויבות יתר לעבודה מסיבה כזו או אחרת מפרה את האיזון בין העבודה לבין שאר מרכיבי החיים. גם אם לא מדובר בהתמכרות של ממש. ישנה מגמה בעולם המערבי של הפחתת שעות העבודה היומיות, קיצור שבוע העבודה ומספר ימי העבודה השנתיים, אולם ישנם לא מעט שבוחרים או נאלצים לנהוג הפוך מן המגמה הזו.

היהדות הביאה לעולם את רעיון יום המנוחה השבועי, ומאז הוא התפשט לכמעט כל התרבויות המוכרות בעולם. הצווי לקדש את היום השביעי ולנוח בו מופיע פעמים רבות בתורה, בין השאר בעשרת הדיברות אותן קראנו לפני שלושה שבועות: