"ברבעון הרביעי הייתה ירידה בהיקף השימושים בכרטיסי אשראי; אנחנו צופים המשך צמיחה דו ספרתית במתן אשראי ללקוחות"

במקביל לפרסום הדוחות, חברת כרטיסי האשראי ישראכרט  ישראכרט -0.69% ישראכרט 1,440 -0.69% בסיס:1,450 פתיחה:1,428 גבוה:1,487 נמוך:1,400 תמורה:19,504,030 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  פרסמה גם את התחזית שלה ל-2025. היא רוצה להגדיל את יתרת תיק האשראי ל-16.5 עד 18.5 מיליארד שקל, לעומת 7.3 היום - ולהגיע לרווח נקי של 450 עד 510 מיליון שקל בשנה, לעומת 220 מיליון היום.

השאלה המעניינת היא האם ישראכרט תישאר ציבורית או תהפוך לחברה פרטית. חברת הביטוח הראל הגישה הצעה לרכוש את כל מניות החברה תמורת 2.9 מיליארד שקל (אחרי העלאה מ-2.7 מיליארד), הדירקטוריון של ישראכרט אישר את המיזוג וכעת נותר להמתין רק לבעלי המניות. מנגד, גם חברת הביטוח מנורה מבטחים נכנסה לתמונה והציעה לרכוש 30% מהמניות לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל ואז שיפרה ל-3.2 מיליארד שקל. אבל השאלה מבחינת בעלי המניות קשה: האם עדיף למכור 30% במחיר גבוה יותר או מכירה כוללת לפי שווי נמוך יותר. אבל האם זה סביר למכור את חברות כרטיסי האשראי לחברות הביטוח? הנה מומחים שאומרים בתוקף 'ממש לא' (כאן וכאן)

רן עוז, מנכ"ל ישראכרט אומר בראיון לביזפורטל שמבחינת החברה זה לא משנה - "זה עכשיו נמצא בעצם 'מעל הראש שלנו'. יש שתי ההצעות שעולות להחלטה של בעלי המניות. הם צריכים להצביע ולהחליט לגבי ההצעה של הראל שזה בעוד שבועיים וההצעה של מנורה שהם צריכים שהם צריכים להודיע על הכיוון עד אפריל. אז זה בידיים שלהם. אנחנו מנהלים את החברה במנותק מזה ובמטרה להביא אותה הכי טוב קדימה".

ובינתיים - פרסמתם גם את התחזית שלכם.
"פירסמנו את התחזיות קדימה כדי שתהיה לכל המשקיעים תמונה ברורה מה המסלול שהחברה הולכת אליו. היום כבר יש לנו את הפרקטיקות, אנחנו רואים איך אנחנו מצליחים ליישם את האסטרטגיה ולגדול בצורה יפה רבעון אחרי רבעון. אז הצבנו את היעד - לאן אנחנו רוצים להגיע ב-2025. אנחנו יודעים להמשיך לעבוד בכל אחד מהתרחישים ואני מקווה שנגיע ליעדים שהצבנו ב-2025. אנחנו יכולים לנהל את החברה עם בעל שליטה ובלי בעל שליטה. זה בסדר גמור".

יש חולשה במתן אשראי בעקבות עליית הריבית במשק?
"בוא נפריד בין כמה דברים. את שנת 2022 התחלנו עם מחזורי עסקאות (סליקות שאנשים עושים עם כרטיס האשראי שלהם. למשל בסופרמרקט. נ"א) שתומכים בשנה הקודמת מול 2021. ברבעון השלישי הייתה צמיחה של 14%, ברבעון הרביעי הקצב 'נרגע' לצמיחה של 8%, לא גבוהה כמו שהייתה קודם, אבל עדיין צמיחה יפה. זה כבר לא מה שראינו ברבעונים השני והשלישי אבל אנחנו כן רואים המשך ביקושים. ראית את הגידולים ברבעון השלישי.

"במקביל, הצמיחה במתן אשראי (הלוואות לציבור. נ"א) נמשכת. גם לתוך הרבעון הראשון עדיין יש ביקושים. יש פוטנציאל עבודה. מצפים לצמיחה דו ספרתית. השלמנו עלייה של 41% בשנה האחרונה ו-19% ברבעון הרביעי".

כלומר, למרות עליית הריבית אתם עדיין צופים המשך גידול בהלוואות אבל קטן יותר?
"בדיוק. בעקבות עליית הריבית אנחנו יותר זהירים, יותר בררניים, כדי לוודא שאנחנו נותנים אשראי למי שבאמת יוכל גם להחזיר".

ומה לגבי הגידול בהפרשות להפסדי אשראי?
"זה נכון שיש גידול אבל צריך להפריד את זה לשני חלקים – בתוך ההוצאות להפסדי אשראי יש שני מרכיבים: הראשון הוא כסף שלא מצליחים לגבות, המחיקות, שזה המדד הכי טוב לאיכות האשראי מתוך האשראי שלא הצלחנו לגבות תוך 150 יום. אז המחיקות נשארו יציבות בשנה האחרונה, למרות הגידול בתיק האשראי אנחנו באותה רמה, וכמובן שבאחוזים זה בירידה".

והשני? 
"החלק השני הוא ההפרשות הקבוצתיות - זה בעצם ההפרשה שאני עושה מעצם זה שהתיק גדל. ככל שאני גדל יותר באשראי אני צריך לעשות הפרשה יותר גדולה.  זה בעצם הצד החיובי מבחינתנו, זה אומר שבינתיים אין הידרדרות, אין ירידה באיכות האשראי אבל אני צריך, מבחינת השמרנות, לעשות הפרשה. בוא נזכור שגדלנו ברבעון הרביעי במעל מיליארד שקל, ברבעון אחד".

העלתם את הריביות כמו בנק ישראל?
"לא. העלנו פחות. המרווח עלה פחות. ללקוחות פרטיים הוא 6.05% מעל הפריים (לעומת 7.5% אשתקד). הריבית המלאה היא 10.8%. אבל אנחנו מסתכלים על המרווח, כי הרי את הריבית במשק גם אנחנו משלמים. אז הפער בין הריביות הוא הרלוונטי מבחינתנו. בסקטור העסקי, אנחנו מגיעים להרבה לקוחות שהם עסקים שעובדים איתנו יום יום ולכן יש לנו מידע מלא על כל הפעילות שלהם, המרווח נמוך יותר ועומד על 3.45% (לעומת 4.5% אשתקד). הריבית המלאה היא 8.2% בממוצע. צמחנו בצורה מאוד יפה בתיק העסקי. צמיחה של 54% בשנה אחת".

איך אתה רואה את שוק ההון, את שוק האשראי כולו, שוק ההלוואות - לאן זה הולך?
"גם אנחנו וגם הבנקים יותר זהירים כעת במתן אשראי. אבל אלה שני הכיוונים שלנו – ואנחנו מקבלים כעת אנשים שפעם נחשבו ללווים טובים יותר בבנק ועכשיו לא יכולים לקבל הלוואה בבנק. כלומר, איכות התיק שלנו משתפרת עכשיו. הצורך של הציבור באשראי לא נעלם עם עליית הריבית, והלקוחות שפעם היו לוקחים אשראי מהבנק לא פעם מגיעים אלינו. אנחנו רק צריכים להיות הרבה יותר בררניים והרבה יותר זמינים".

אז הציבור ממשיך לקחת הלוואות בלי הכרה למרות עליית הריבית?
"זה לא שאנשים לא לוקחים הלוואות כי הריבית עלתה ואז כולם אמרו 'טוב, תודה, נסגור את כל ההלוואות שלנו ונסתדר עם השכר השוטף'. זה לא באמת קורה. אנשים לוקחים הלוואות למטרות שונות - רכישות גדולות, הוצאות גדולות. אנשים, מכל מיני סיבות, עדיין לוקחים הלוואות. התפקיד שלנו הוא לוודא שבמקום שהם צריכים - שם אנחנו נמצאים ויודעים לתת להם את המענה. כמובן, אחרי שבדקנו את היכולת שלהם לעמוד בהחזר".