"יש גז לעוד 100 שנה - ההתנגדות לפיתוח מאגרי הגז גרמה נזק גדול לאזרחי ישראל; ההפקה שלנו תורחב ל-13.7 BCM כבר בעתיד הקרוב"

"על פי ההערכות של המומחים בעולם וגם של אנשי משרד האנרגיה, יש פוטנציאל נוסף אולי אפילו כפול של גז שטרם התגלה במים של הים התיכון הישראלי. אני מצטער על הזמן הרב שחלף מאז תגליות תמר ולווייתן, בזבזו 10 שנים. חבל שלא ניצלו את זה כבר אז ואפשרו לחברות בינלאומיות וגם לנו להמשיך את החיפושים והקידוחים" כך אומר יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו אנרגיות  רציו יהש -0.32% רציו יהש 347.9 -0.32% בסיס:349 פתיחה:349 גבוה:353 נמוך:345.2 תמורה:3,507,167 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  שמחזיקה ב-15% ממאגר לוויתן בראיון לביזפורטל לקראת ועידת ההשקעות באנרגיה. על פי תחזיות החברה, התוצאות הצפויות בשנת 2022 הן מכירות של 11.4 bcm והכנסות של כ-380 מיליון דולר.

לדבריו, "היו דיונים אפילו אם הגז צריך להישאר באדמה, אם צריך לקחת עוד יותר מסים, כל הסוגיות של מתווה הגז שהתפתחו ועיכבו את ההפקה ואת גביית מסים. בזבזו המון זמן. מדינת ישראל הייתה יכולה ליהנות כבר מהכנסות גז מזמן. ברגע שהיו מפותחים עוד ועוד מאגרים אז גם כל הטיעון על מונופול הגז היה מתייתר כי ממילא היו כמה מאגרים עם כמה חברות שהיו מתחרות זה בזה. אבל מרוב זה שהגבילו ומנעו חיפושים נוספים אז בכח יצרו כאילו מונופול ועוד באים אליו בטענות". 

ומה לגבי הטענה שצריך לשמור עתודות גז לשנים הבאות?
"אני אגלה לך סוד - לדעתי יש גז ל-100 שנה, לא כולל גז חדש שאני מקווה שיימצא במכרזים בקידוחים החדשים שיהיו. יש הערכות של משרד האנרגיה אבל גם חשבון פשוט – בלוויתן יש 619 bcm (מיליארד מטרים מעוקבים - מידת נפח לכמויות גז. נ"א) של גז, בתמר יש יותר מ-300 bcm, בכריש-תנין יש 100, אז אנחנו מדברים על 1,000 bcm גז מוכח שיש כיום, כאשר צריכת מדינת ישראל עומדת על 12 bcm לשנה, כך שהרזרבות יכולות להיות להגיע בערך למאה שנה.

"וצריך לזכור גם את המעבר לאנרגיות מתחדשות, פאנלים סולאריים, וזה גם תחום שמפתח - וטוב שכך - לכן רק טבעי להפיק וליהנות מהכנסות שרובן מגיעות לקופת המדינה. המדינה היא השותף הגדול במאגרים, עם התמלוגים והמסים"

אז האמירות שצריך להשאיר עתודות למדינת ישראל לעשרות שנים קדימה זה קשקוש?
"ודאי. באמת חבל, מי שמפסיד זה הציבור, כי הוא לא מקבל את חלקו בהכנסות בצורת מס למדינה. יתר על כן, אנחנו רוצים לעודד עוד קידוחים ולמצוא עוד גז, שכל זה יהיה חלק מהמאגר שעומד לרשות מדינת ישראל. המדינה רוצה לראות את עצמה כיצואנית גז, היום אנחנו מייצאים, המדינה מייצאת למדינות השכנות לירדן ולמצרים, זה גם תורם לא מעט לדעתי ליציבות בין המדינות. האיחוד האירופי השלים עבודה באמצעות חברת אדיסון האיטלקית להנחת צינור איסט-מד לאירופה שזה אגב זה פרויקט שהוא ברמת ממשלות ואם צינור כזה שיהיה מסוגל להוליך 10 bcm לשנה לאיטליה זה יתרום עוד יותר ואין ספק שזה גם יצדיק את ההשקעה בקידוחים חדשים".

בוא נחזור לרציו, הוצאתם דוח עתודות ומשאבים, עם גידול בכמות עתודות הגז שיש במאגר לוויתן. מה זה אומר מבחינתכם?
"דוח המשאבים המעודכן הראה גידול של 14% בשווי של החלק של רציו בלוויתן (העתודות הכוללות גדלו ב-9%. נ"א). החלק של רציו במאגר גדל ל-1.7 מיליארד דולר וגם התזרים הנקי לעשר השנים הקרובות גדל ועומד על 181 מיליון דולר לשנה. זה מאוד משמעותי. במקביל, בגלל הגידול בביקוש לגז בעולם, אנחנו רוצים לעשות תוכנית 'שחרור חסמים' שכמעט ותכפיל את כמות הגז המופקת. אבל גם בתשתית הקיימת היום בתוספת צינור גז שלישי מהשדה לאסדת ההפקה ואחרי עבודה אצלנו אנחנו נוכל גם להגדיל ב-10%, אפילו יותר, את התפוקה תוך שנה - שנה וחצי כך שנוכל כבר ב-2025 להפיק מעל 13 וחצי bcm לשנה (לעומת 12 bcm כיום). מעבר לזה כמובן הוספת עוד בארות שזה בתכנון כבר מזמן".

איך יכול להיות שהגז יוצא אבל הכמות במאגר לא יורדת? 
"שאלה מצוינת. קודם כל את דוח העתודות והמשאבים עושה חברה אובייקטיבית. מעבר לכך, אינפורמציות נוספות שמתקבלות לגבי המאגר, כמו למשל באר חמישית שנקדחה, נותנות עוד מידע לאותם מעריכים לגבי גודל המאגר. זה נכון אגב, גם במאגר תמר המתחרה שנקדחו בו עכשיו עוד בארות. אצלנו אותם קידוחים פותחים חלון לעוד יותר מידע שעל פיו ניתן לתת הערכה מחודשת לגודל המאגר וכמויות הגז".

אז עוד נגלה שהמאגר עוד יותר גדול תיאורטית מהדיווח האחרון?
"אני מקווה אבל כמובן שזה יהיה תלוי בתוצאות של הקידוחים שיעשו, בעתיד. יש הערכות, אבל על פי הנתונים הקיימים וידועים כרגע יצא אותו דוח משאבים שבאמת מראה גידול של משהו כמו 10% בכמויות הגז המוכחות ואם אנחנו מהוונים את זה למונחים דולריים אז זה גידול של 14% בגודל המאגר".

כמה מתוך מאגר לוויתן הולך לתצרוכת מקומית וכמה לייצוא?
"ללוויתן יש יתרון ברור - במאגר תמר 70% מהגז נמכר לשוק המקומי ו-30% לייצוא. בלוויתן זה הפוך: 70% הולך לייצוא ו-30% לתצרוכת מקומית. וצריך לזכור את הביקוש המאוד חזק בעולם לגז ולכן גם המחירים בהתאם ואנחנו רואים את זה בתוצאות הכספיות לגמרי שלנו ל-2022 ובתחזיות לשנים הקרובות".

מה אתה יכול להגיד לגבי התוצאות הכספיות שלכם? 
"אני לא יכול להתייחס לדברים שלא פורסמו אבל התוצאות אצלנו מדברות בעד עצמן הן יוצאות מן הכלל. וגם - התחזיות שלנו והעתיד נראה לא פחות מבטיח".

כלומר?
"כדי לסבר את האוזן, יש לנו תזרים הכנסות של מעל מיליון דולר ליום ורווחיות של 181 מיליון דולר נטו אחרי מס, והתחלנו לחלק דיבידנד. חילקנו דיבידנד חצי שנתי בגין 2022 ואנחנו מתכוונים להמשיך עם חלוקת הדיווידנדים אחרי שנקבל את התוצאות הכספיות הסופיות של 2022. אז אתה מדבר פה היום על חברה תזרים הכנסות יציב בטוח חזק בהיקפים גדולים שגם מחלקת דיווידנדים לדעתי ככה השוק צריך לראות אותנו".

מה פוטנציאל הרווחים המייצג וכמה וכמה דיבידנד תחלקו?
"כמה דיווידנדים לחלק אני לא מוסמך כרגע לתת מספר אז בוא נחכה לדוחות הכספיים  של השנה שאמורים להתפרסם בקרוב ואז גם נודיע על היקף הדיבידנד. אני כן יכול להזכיר שכבר חילקנו 25 מיליון דולר בפועל, ובתחזיות שלנו אנחנו חוזים רווח שנתי נקי כ-180 מיליון דולר לשנה, גם קדימה לשנים הקרובות. מה שהמשקיע הנבון צריך לעשות ולראות את מכפיל שווי השוק לרווח הנקי ולעשות את החשבון לבד"

איפה אתה רואה את הסיכונים?
"בעיקר סיכונים פוליטיים, שפתאום תהיה מתיחות באיזור או באירופה, לדברים כאלה יכולה להיות השפעה, אבל אין ספק לאור הניסיון שלנו שנצבר למעלה משלוש שנים של הפקה פיזית וגם הקשרים שלנו עם הלקוחות, בעיקר בחו"ל, והכניסה של שברון - אחת החברות הגדולות בעולם - כשותפה, די מצמצם את גורמי הסיכון".

בוא נדבר על המחירים שלכם?
"אם תשווה דוח 22 לדוח הכספי של 21 תראה שכמויות הגז לא השתנו אבל ההכנסה בגינם צמחה באופן משמעותי. לא ניתן מספרים ספציפיים אבל הפער גדול. גם עכשיו ב-2023 המחיר הרבה יותר גבוה מאשר לפני שנה - שנה וחצי. וגם מנטרלים את התנודות כיוון שרוב החוזים שלנו הם ארוכי טווח, יש אמנם מנגנוני התאמה למחיר הנפט, אבל גם מחיר הנפט ממשיך להיות מעל 90 דולר חבית (ברנט) וזה גם הצפי לשנים הקרובות. נזכיר שהרוב הולך לייצוא ורמות המחירים בחו"ל הן יותר גבוהות מאשר בשוק המקומי".

האם ישראל יכולה לייצא גז לאירופה?
"דיברנו על הפרויקט של האיסט-מד שעובדים עליו. אבל גם היום כבר יש ייצוא בפועל לאירופה דרך מצרים וגם ירדן, ויש לנו פרויקט שהוא ארוך טווח לכיוון 2030 שאנחנו נעשה הנזלה באופן עצמאי, מתקן הנזלה צף על גבי אוניה (FLNG), שיאפשר לנו חופש מוחלט בייצוא אף מעבר לאירופה- ובעצם לכל נקודה בעולם, אבל זה כמובן ידרוש גם השקעות וגם היקפי זמן מתאימים".

אלו שינויים ופיתוח צפוי משק הגז הטבעי בישראל לעבור?
"יותר מפעלים יחוברו לגז טבעי ואנחנו מחכים לזה, גם תחנות כוח נוספות אמורות להצטרף. דברים כאלה יגדילו את הביקוש. גם כל מכונית טסלה חשמלית שנוסעת למעשה נוסעת על גז טבעי, כיוון שאת החשמל היא מקבל מתחנות כוח. בהמשך מתישהו גם ייסגרו התחנות הפחמיות באשקלון ובחדרה, שהן מאוד מזהמות, וגם הן יעברו לשימוש בגז טבעי".

הביקוש לשימוש בגז טבעי אמור להמשיך לעלות משמעותית בשנים הבאות?
"כן"

מה קוררה עם צינור ההולכה של נתג"ז דרך מצרים?
"בנושא ההולכה של הגז, נתג"ז למרות עיכוב מסוים, ממשיכה בהנחת הצינור הדרומי בין אשדוד לאשקלון, שישחרר צוואר בקבוק של שליחת גז למצרים. וזה גם טוב כי זה קרוב לתחנות הכח בדרום. צריך לזכור שרוב התחנות בישראל שפועלות על גז טבעי הן בדרום – דליה, דוראל, רמת חובב, מישור רותם, תחנת הכוח באשקלון, תחנת אשכול. ברגע שישתחרר צוואר הבקבוק הזה אפשר יהיה להגדיל משמעותית את הולכת הגז למצרים, שבפני עצמה יש לה ביקושים אדירים לגז, הם מוכנים לקלוט כל כמות של גז ששולחים אליהם, ומשם זה גם לתצרוכת מקומית שהיא גדולה וגם להנזלה ולאירופה. אין ספק שהגז הישראלי מוצא את דרכו לאירופה דרך מצרים".

אתם מתכוונים להשתלב במכרז הרביעי לחיפושי גז של משרד האנרגיה?
"חד משמעית אנחנו מתכננים להשתתף. צברנו לא מעט ידע של הגיאולוגיה של מזרח הים התיכון, המים הישראלים, וכמובן שאנחנו מתכננים להשתתף במכרז ולקחת שטח ולבצע בו את מה שאנחנו יודעים לעשות, כמו שעשינו בלווייתן. נקווה שבסבב המכרז הקרוב תהיה היענות, אנחנו מתכוונים כמובן להשתתף ואותו פוטנציאל גז גם מן הסתם יימצא. כן צריך לומר שעבודות החיפוש דורשות השקעה גדולה ויש בזה גם סיכון מסוים".