הנפקות תקופת הקורונה בבורסה מקבלות חותמת פייק מבנק ישראל

גל ההנפקות שהיה כאן ב-2020-2021 קיבל כאן ביקורת גדולה. היה די ברור לנו שמדובר בהנפקות בשווי מנופח, אפילו מנופח מאוד. היה די ברור לנו שרוב ההנפקות האלו הן הנפקות של חברות לא ראויות וגם בהנפקות של החברות הראויות מדובר במחירים לא ראויים.

אז כתבנו, ביקרנו, הזהרנו, ומקווים שעזרנו לכם לקבל החלטות, אבל 130 חברות הנפיקו בתקופה הזו. הן הצליחו בזכות "הנפקות חברים"  ובזכות "תן וקח" קלאסי בין חתמים למשקיעים. הן הצליחו למרות שבהגדרה הנפקה היא מכירה של בעל שליטה ואם בעל שליטה מוכר אין שום סיבה לקנות. זה לא אומר שאין הנפקות טובות, אבל זה בהחלט אומר שבאופן כללי הנפקות זה לא המקום שצריך להיות בו. ואפשר לראות את זה גם בהיסטוריה.    

עכשיו גם בנק ישראל מתעורר. בוקר טוב. ומסביר למה ההנפקות הן פייק. "בין השנים 2020-2022 התרחש גל הנפקות בבורסה בישראל, כחלק מתופעה עולמית של התעוררות בפעילות ההנפקות. בישראל, בלט היקף ההנפקות בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. ובכל זאת, ביצועי המניות שהונפקו בשוק הראשוני לאחר ההנפקה נחותים מאלה של המניות האחרות בשוק".

עוד כותבים כלכלני הבנק - "תרומתן של מניות החברות שהנפיקו לראשונה להיקפי הנזילות והסחירות בשוק מעטה – מה שמתבטא באי הכללתן במדדי הבורסה".

מדובר היה בגל הנפקות חדשות שלא היה לו תקדים ב-20 השנים האחרונות: 133 חברות הנפיקו את מניותיהן לציבור לראשונה. כאשר בוחנים את ההנפקות של חברות חדשות לאורך זמן ניתן לראות כי ההנפקות מגיעות ב"גלים": תקופה של פעילות הנפקות ערה מתחלפת בתקופה של פעילות נמוכה עד כדי היעדר הנפקות כמעט מוחלט. פעילות ההנפקות מתואמת עם תנאי השוק: בשוק עולה הפעילות ערה, ובשוק יורד היקף ההנפקות נמוך.

בנק ישראל בחן את ההנפקות של גלי הנפקות קודמים עם זאת, הגל בישראל בולט בהיקפו ביחס לשאר המדינות בעולם. מתוך החברות המנפיקות וביצועי המניות של החברות ושל גל הנוכחי בפרמטרים שונים: שיעור החברות ה"הפסדיות" לאחר הנפקה (בטווח הארוך). נבחנה גם השאלה אם חברות המונפקות בגלי הנפקות נכללות בהמשך דרכן במדדי הבורסה; זאת משום שאיכות המסחר (הסחירות, הכמות הצפה וכד') של החברות הכלולות במדדים המובילים גבוהה משמעותית מזו של שאר החברות.

מהמדגם שנבחן (2000-2022) עולה כי ההנפקות בבורסה בתל אביב הגיעו בעיקר בשני גלים: הגל הראשון התרחש בשנים 2004-2007 ונקטע על רקע המשבר הפיננסי הגדול, והגל השני התרחש בשנים 2020-2022, בתקופת היציאה ממשבר הקורונה. שנת 2021 הייתה חריגה בפרספקטיבה של עשרים השנים האחרונות. הגל השני נקטע בשנת 2022, על רקע החמרת התנאים הפיננסיים בעולם והעלאות ריבית משמעותיות בעולם ובישראל. ניתוח של מאפייני החברות מעלה הבדלים בין שני הגלים: ההנפקות של הגל השני מאופיינות בשיעור גבוה וחריג של חברות הפסדיות ביחס לחברות שהונפקו בשנים הקודמות. הסבר אפשרי להבדל נעוץ בהרכב החברות: בגל של שנות ה-2000 בלטו בעיקר חברות מסחר ושירותים, ואילו בגל של 2020 בלטו חברות היי-טק, שהיו הרוב המוחלט (כ-75%) של החברות ההפסדיות. חברות היי-טק ללא רווחים נחשבות לחברות בסיכון גבוה יחסית. לרוב אלה חברות צעירות, שטרם הציגו רווחים, ולכן אי-הוודאות באשר להמשך פעילותן גבוהה מזו של חברות רווחיות. הגל השני אופיין אפוא בסיכון גבוה יותר מאשר הראשון.

מחקרים שבחנו את ביצועיהן של מניות לאחר ההנפקה הראשונית הראו כי המניות מאופיינות בביצועי חסר, שבאו לידי ביטוי בתשואות עודפות שליליות ביחס לשוק בכלל וביחס לחברות בעלות שווי שוק דומה מאותו ענף בפרט. חושבה התשואה המצטברת העודפת (בניכוי תשואת מדד ת"א 125) מיום ההנפקה. ניתן לראות כי התשואה המצטברת (החציונית) הופכת עם הזמן לשלילית יותר; משמע שהחברות מציגות, בהמשך דרכן, ביצועים נחותים ביחס לשוק. כדי להתייחס לעובדה שההנפקות אינן מתפלגות באופן אחיד על פני זמן אלא באות בגלים, חושבה לגבי כל שנת הנפקה תשואת ההחזקה במשך 36 חודשי מסחר.