"תחום האנרגיה המתחדשת רק התחיל לחמם מנועים - יש מספיק מקום לכולם"

הן נחשבו עד לא מזמן למניות הזהב של הסקטור. חברות האנרגיה המתחדשות מציגות שאיפה לעתיד ירוק ולחשמל זול שיספק תחרות כלכלית לאנרגיה. אלא שבצל המחסור העולמי במיוחד מאז פרצה המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, מחלחלת ההבנה שאולי נפרדנו קצת מוקדם מידי מתחנות הכוח הקלאסיות והשאלה היא האם אנרגיות מתחדשות יעמדו בקדמת הבמה או שיהיו כינור שני לשוק הגז הגלובלי שהולך להתפתח מאוד בהקשר הישראלי בשנים הקרובות.

בפאנל בנושא פוטנציאל ההשקעה באנרגיות מתחדשות בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל השתתפו - רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה; יוני חנציס משנה למנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת דוראל ישראל; ליאור סוסונקין, מנהל השקעות בתשתיות בחברת מגדל ביטוח; חוני קבלו מנהל פיתוח עסקי בחברת אנלייט אנרגיה מתחדשת ורני פרידריך - מנכ"ל אלומיי קפיטל.
צפו במושב המלא בוועידת האנרגיה של ביזפורטל:

רני פרידריך נשאל מי זאת אלומיי, מה המשקיעים יכולים למצוא בה ומה התשואה שהיא מניבה כהשקעה נכון לנקודת הזמן הנוכחית. "אלומיי עוסקת בשלושה תחומים למעשה. ייצור חשמל ירוק ואגירה בארץ אלה התחומים המרכזיים. היא מפתחת פרויקט אגירה ליד צוק מנרה. מיקום האגירה הוא בתוך כל נושא האגירה בעולם. אנחנו גם עובדים על פיתוח פרויקטים של מערכת אגירה צמודת PV בארץ, במסגרת המכרז הראשון ואולי במסגרת מכירה במחירי השוק. פיתחנו זרוע שעובדת בעיקר בהולנד כרגע, של ביו-גז. מבחינה גאוגרפית אנחנו מרוכזים באירופה, ספרד, איטליה והולנד. וישראל כמובן. עכשיו פעילות בארצות הברית".

בתחום ה-PV חיפשנו הרבה זמן את הדרך איך להגיע לשוק האמריקאי ומה שראינו שם, בפרויקטים הגדולים, לא מצא חן בעינינו. היום מצאנו את הדרך להיכנס לפרויקטים עם תשואה מעניינת ותזרים חזק. התשואות של הפרויקטים הקיימים, נותנים דו-ספרתי גבוה".

כשמדברים על תשואות פרויקט זה לא כולל את מימון החברה.
"נכון. רק תשואת הפרויקט ולא תשואת האקוויטי".

תשואת האקוויטי אמורה להיות גבוהה יותר?
"פעם זה היה נכון. היום קשה יותר בגלל עליית הריבית. פעם ישראל הייתה מבוססת רק על הנדסה פיננסית. מימון מאוד זול וכל העסק לא בנוי על תשואת הפרויקט אלא על המימון. נכון להיום, בגלל שהמימון יקר הוא יותר מ-5%. למעשה, תוספת התשואה שמושגת על ידי המימון נמוכה. מדובר על פרויקטים ל-30-20 שנה. במבט יותר ארוך, עשינו את זה גם בפרויקטים הקודמים שלנו. אחרי שמסיימים את הבניה ועוברת תקופה מסוימת - אם השוק מאפשר, אפשר לקבל מימון בצורה הרבה יותר נוחה ואז להעלות את התשואות".

החישוב שעשינו, בהמשך לראיון שהיה לך אצלנו, מראה שהתשואה הפנימית נכון לעכשיו, היא בסדר גודל של 12%-10%.
"כן. זה לוקח בשקלול גם את מה שבפיתוח וגם את מה שפותח. מה שפותח הרבה יותר גבוה. מה שבפיתוח - זה סדר הגודל. ויש כמובן פרויקטים ארוכי טווח שהם לא מופיעים בחישובי IRR. קשה לעשות חישוב IRR על משהו שיקרה בעתיד. אין לכך נפקות".

כמשקיעים, כאנשים שמחפשים השקעות מעניינות, אפיה אתה מוצא את האתגר? אלומיי, נכון לעכשיו, מייצגת מכשיר מפוזר ומעניין מאוד. איפה הסיכונים? בריביות, בעתיד?
"זה לא פייר לשאול אותי, אבל אני יכול להגיד בגדול - זה מאפיין הרבה חברות ולא רק אותנו. ברגע שיש פרויקט שעובד - הסיכון הוא מאוד מאוד נמוך. הוא כמעט לא קיים. הסיכון הוא בהקמה".

ליאור סוסונקין, מנהל השקעות בתשתיות, מגדל ביטוח, נשאל כיצד הוא בוחר פרויקטים בתחום של האנרגיה - מה הרף ואילו פרמטרים באים בחשבון ואמר: "אנחנו בתקופה מעניינת. תקופה של שינויים בשוק. זה גם משפיע על בחינת הפרויקטים. אנחנו משקיע מוסדי שחייב להיות בעצם מעורב בצורה מוגבלת בניהול של החברה. חייבים ללכת עם שותפים שהם קודם כל שותפים מאוד מנוסים, שהוכיחו יכולת לבוא ולבצע. לגבי אנרגית הרוח בים, זה משחק של גדולים. שם הלכנו עם אחת מקרנות התשתיות המובילה. גם בתחומי הסולארי והרוח ביבשה.

"בדרך כלל הפרמטר הראשון זה לבחור את השותף המתאים. אבל אם נדבר על העולם של התשואות - אז התשואות שאנו מצפים לראות עלו. זה לא בהכרח משתקף היום בשוק הריאלי. אם השוק הסחיר עשה התאמה מאוד מהירה, בשוק הריאלי, לפחות בפרויקטים הפעילים, אנחנו עדיין לא ב-6%-5% תשואה. פעם ראינו בגרמניה 5%, ספרד אולי 6%. זה לא המצב היום. הייתה עליה בתשואות של 1.5%-1%, אבל היא לא משקפת מה שקרה לריבית. לכן יש שאלה האם אנו בתקופת מעבר. בהמשך נראה תשואות גבוהות יותר. מה שמחזיק כרגע את התשואה בגובה נמוך זה הרבה מאוד גופים שיש להם יעדים של השקעה באנרגיות מתחדשת והרבה גופים שגייסו כספים".

אתה בעצם אומר שבשוק הסחיר כבר נעשתה התאמה של מחירים? כלומר, התשואות הפכו לדו-ספרתיות ובשוק הלא סחיר נמוכות יותר?
"נכון, השוק עשה התאמה".

איפה זה שם אתכם? אולי יש לכם יותר הזדמנויות אצל חברות סחירות שאומרות 'אנחנו צריכות לראות מה יהיה בעוד שנתיים, שלוש, אולי חמש שנים. נגייס שותפים'. מגדל היא מעצמה מאוד גדולה גם מבחינת כסף.
"אנו בוחנים בהשוואה לשוק הסחיר. המוצרים הם שונים. בשוק הסחיר אם אני משקיע אצל רני פרידריך, אני משקיע בחברה שהולכת ועושה הרבה מאוד דברים ואז עליי לבחון לאין ילך הכסף משם. כשאני משקיע בלא סחיר - אני יודע בדיוק מה אקבל ויותר שולט להיכן תלך ההשקעה. יש השוואתיות. מחפשים לראות תשואות שיתנו לנו בעצם תחליף טוב יותר מהשוק הסחיר. אבל זה לא אותו המוצר".

יוני חנציס, משנה למנכ"ל דוראל ישראל, נשאל האם המניות של אנרגיה מתחדשת, מבטאות עכשיו מצב של תשואה פנימית גבוהה יותר, אפילו משמעותיות יותר מאשר 10%. "היכולת שלי לדבר על זה רגע לפני פרסום הדוחות מוגבלת", השיב. "תנאי המאקרו משפיעים גם עלינו. אני חושב שדווקא בתקופות כאלה קשות. מה שמייחד אותנו - הוא העובדה שאנו יזמים. הפרויקטים שדוראל מקדמת, ואנו מקדמים 15 ג'יגה, פרוסים רחב גם בעולם. אלו פרוייקטים שלא רכשנו. הלכנו עם האנשים שלנו לבעל הקרקע, קרקע אחר קרקע, כולל פרויקטים מאוד גדולים בארצות הברית - ופיתחנו אותם".

זה באמת משהו שמיוחד לחברות הישראליות? אלומיי פועלת כך, זה משיג את התשואה העודפת?
"חד משמעית כן. בטח בשוק תחרותי - היכולת לפתח ולא לקנות פרויקטים יד שניה במחיר יקר אלא להביא ערך מאפס - משמעותית, קל וחומר בתנאי מאקרו קשים. אנחנו רגועים בביזנס. בחדרים של דוראל, ביום יום, אתה פותח דלת. כל חדר כובש את האוורסט. חש כאן פרויקטים ענקיים. אנחנו מתקרבים מאוד לסכומים מאוד גבוהים של הכנסות. תנאי המאקרו לא נעימים לאף אחד, אבל אנו עושים הפרדה. היתרון שלנו בייצור הערך. פיתחנו פלטפורמה בארצות הברת מאפס. להשקיע בחדשנות זה דרמטי בשוק הזה. בטח בתנאים כאלה".

חוני קבלו, מנהל פיתוח עסקי, אנלייט אנרגיה מתחדשת נשאל איך הוא רואה את העתיד, עוד 5-10 שנים, היכן האתגרים והפוטנציאל הגדול של החברה שלו. "כמה שנראה שאנרגיות מתחדשות תופסות מרכיב מרכזי בשוק האנרגיה - תור הזהב עוד לפנינו. בשוק האירופי שהוא המפותח ביותר של אנרגיות מתחדשות 'רק' 40% מהחשמל מיוצר באנרגיות מתחדשות. בישראל זה 10%. יש עוד כברת דרך. מתוך הכמות הזאת יש חלק לא קטן של הייברו וייצור אנרגיה מפסולת. השמש והרוח מהווים 75% מההספק הנוסף בעולם בכלל. מכל ההספק שמופק בעולם, רוח ושמש תופסים 75% מהתוספת השנתית. יש לנו כלל מנחה: מנסים להתמקד בשווקים שיש בהם מינימום של רגולציה ושליטה מגבוה. הם מה שיותר חופשיים, פתוחים, ושהיכולת להקים בהם מתקני אנרגיה מתחדשת, לפתח ולממן, לא תלוי בהחלטה נקודתית של רגולציה תומכת".

למה אתה מתכוון?
"עד השנה האחרונה, היה לכלל הרוחבי הזה חריג אחד. ישראל. בספרד או באיטליה או בארצות הברית - כל אלה שווקים מרכזיים שהם תואמים למה שתיארנו קודם. ישראל הייתה שוק יחסית נשלט מבחינה רגולטורית ובהתאם לזה היקף הפיתוח של אנרגיות מתחדשות בו נמוך יותר. בשנה האחרונה הדבר הזה מתחילת להשתנות. דווקא באופן פרדוקרסלי-  סיפרו שאנרגיות מתחדשות צריכות סובסידיה. פתיחת השוק משקפת את את הדבר שיזמי אנרגיה מתחדשת יודעים - ששוק חופשי טוב לנו. א' - אנחנו זולים יותר מאנרגיה פסילית. ב' - המוצר שלנו בשוק, הייחודיות שלו והבידול שלו חשובים. צרכנים בישראל רוצים לצרוך אנרגיה ירוקה ומוכנם לשלם פרמיה כדי לצרוך אנרגיה ירוקה. פתיחת השוק לתחרות גם בישראל וגם במקומות אחרים בעולם היא בעיניי ההזדמנות החשובה ביותר שיש לאנרגיות מתחדשות - גם לנו וגם ליזמים אחרים שפנינו".

רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה נשאל איך הם רואים את השוק הישראלי, איך פתיחת השוק לתחרות תראה?
"מנקודת המבט הממשלתית, אני לא מתחבר להפרדה שנעשתה כאן. אנו בתחילת הדרך בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות. אנו רק ב-10%. היעד שאפתני: להגיע ל-30% ב-2030. ככל הנראה לא נעצור שם. ישראל התחייבה להגיע ליעד של 85% עד 2050 וכנראה שזה יגיע ל-100% עד 2050 - כמו רוב מדינות העולם. לכן הווקטור הוא שברור שהולכים לכיוון מתחדשות ומשקיעים בכך הרבה מאוד מאמץ. רק התחלנו לחמם מנועים. יש מספיק לכולם".

הוא הוסיף כי "גם אם שמים דגש על אנרגיות מתחדשות, במשק הישראל צריכת החשמל גדולה כל-כך ביחס לשאר מדינות ה-OECD שעד שנגיע למצב שהמתחדשות יחליפו הפסילי ייקח עוד זמן. באמת עברנו מהפך בתחום של מתחדשות - לעבור לשוק שהוא מאוד מאוד רגולטורי, שאנו נותנים תעריף לכל מתקן ומתקן, שאנחנו מגיעים למצב שבו המתחדשות קמות לבד. בעוד כמה חודשים השוק יהיה שוק חופשי לגמרי. ליברלי. עם מינימום מעורבות ממשלית שלנו. היום כל מתקן של אנרגיה מתחדשת שירצה לקום יכול לקום לבד, עם מינימום רישוי, אם בכלל. השוק יקבע לו את המחיר. כנראה שהמחיר אטרקטיבי - עובדה שקמים מתקנים לפי מחיר השוק. הולכים לעולם ליברלי ותחרותי. יהיה ביקוש לאנרגיות מתחדשות שיגדיל את היצור".

יעד של 30% ב-2030 ריאלי?
"שאפתני. אנחנו מאמינים שהוא ריאלי, זה התפקיד שלנו לעשות כל הניתן כדי לעמוד באותו יעד. אנו עושים כל מה שאנו יכולים גם בהיבטים של הקלות רגולטוריות, גם של מיצוי שטחים, בין אם זה בדו שימוש כדי לאפשר כמה שיותר, וגם במתקנים קרקעיים. אנחנו גם תריכים לדאוג שהמערכת התעריפית תומכת בזה".

אם אני זוכר נכון, רוב האנרגיה המתחשדת בארץ מגיעה מהגגות. לא משדות אנרגיה גדולים – אלא מגגות הבתים. מה היחס בין הגגות ל-PV הגדולים?
"אנו מפרידים, לא גגות אלא דו-שימוש. היום רוב האנרגיה היא בדו-שימוש. זה הרוב. וזה רק הולך ויגדל כי בסופו של דבר לשם אנו דוחפים ואת זה אנו מעודדים. יש הגבלות על הקרקע ועוד נראה שהדו-שימוש יתפוס יותר ויותר מקום".

סוסונקין נשאל אילו תתמי תחומים לדעת מגדל נכונים יותר להשקעה לטווח הארוך, או שמדובר בפיזור. "פיזור מאוד חשוב", ענה, "גם ברמת התחומים וגם ברמת הפרויקטים. יש העדפה להשקיע בפלטפורמה ולא בפרויקטים בודדים, אלא אם זה בישראל ובישראל אנו כמובן רוצים להשקיע באנרגיה ירוקה ולכן משקיעים בפרויקרטים ספציפיים. אנו מאמינים שיש עוד הרבה מאוד כסף שיזרום לתחום. אם מנתחים את היקפי ההשקעות שנדרשים כדי להגיע ליעדי האקלים בארץ ובעולם - יש הרבה מאוד חוסר וכסף שצריך לזרום לתחום.
הסולארי הוא תחום מאוד חשוב, אם זה ביבשה או בים, שזה עולם הולך ומתפתח. נושא הרשת הוא היום החסם הכי משמעותי בעולם. אלו השקעות קשות. דברים שלוקח הרבה פעמים תקופה מאוד ארוכה".

תן לנו דוגמה לפרויקט כזה.
"השקענו לדוגמה בפרויקט של קו שמחבר את בריטניה ואת גרמניה. פרויקט גדול מאוד עם פרופיל בינלאומי מאוד גבוה. הוא מספק תשתית חשובה לשתי המדינות ומאפשר לנתב אנרגיה מתחדשת ממדינה אחת לחברתה, בהתאם להיקף הייצור בתקופות השונות של הביקוש. אלה פרוייקטים מאוד חשובים, שלקח הרבה מאוד שנים לפתח".

נחזור לסיכון. הריבית היא הפרמטר העיקרי לסיכון בתמחורים של הפרויקטים האלה או שיש פרמטרים נוספים שלא יודעים עליהם?
"הריבית היא פרמטר מאוד חשוב. בעולם שבו התשואה האלטרנטיבית גבוהה יותר - התמחור של הפרויקטים האלה צריך להיות אחר".

יש בזה גם צד אופטימי. בהינתן שמתישהו מעריכים שהריבית תרד, הפרויקטים האלה אמורים לחזור להיות אטרקטיביים יותר.
"נכון, למרות שאני מאמין שיש התאמות מסוימות שיאפשרו לפרויקטים להמשיך ולהתבצע גם בסביבת ריבית גבוהה יותר".

אנחנו יודעים שהשוק הזה הולך לצמוח בעשרות אחוזים מידי שנה. בארץ וגם בעולם. מספיק שתהיו ממוצעים. לא מצוינים, כדי שעוד חמש עשר שנים, תהיו פי שלושה-ארבע מההיקפים של היום. אתם מכוונים ליותר מזה?
פרידריך ענה:  "כל אחד והאופי שלו יש כאלה שרוצים לקפוץ עד הירח. "אנחנו מכוונים צנוע יותר. בלי לבצע אקרובטיטיקה מאוד גדולה. בהחלט נבדוק פי ארבעה, פי חמישה. יש צבר מאוד גדול של דברים שהתחילו ומתחילים בניה. יש היום קרוב ל-300 מגה B2B באיטליה.
אגירה ארוכת טווח נמצאת בשליש הבניה. נוכל לצפות באחריות להיכן נגיע. צריך לזכור- שיש שחקנים מאוד גדולים, עם כיסים מאוד עמוקים ודרישות ה-IRR שלהן מאוד נמוכות.
גויס הרבה מאוד כסף לגופים שחייבים להשקיע בתחום הזה".

יוני חנציס נשאל אם הם רואים גם כן עתיד של צמיחה וענה: "דוראל חברה שה-DNA היזמי שלה אדיר. זה מחלחל לכל עובד ועובד. החברה רעבה, אנחנו מכוונים מאוד רחוק. אנחנו בתחום הנכון ומאוד מאמינים. מצד שני- אנו גם ריאלים בתכנית ארוכת הטווח,  מבינים שתכנית קצרת טווח היא דרמטית. בדברים שקורים עכשיו, אגב גם במדינת ישראל ב-2023, ב-2024 - שנתיים שייכנסו היקפי אגירה לשוק שלא היו. ישראל גם מובילה עולמית בהיבט הזה, בין היתר בגלל סוגיות רשת. הרשת לא כל-כך טובה אז אגירה זה אחד הפתרונות. אנחנו פרוסים בעשרות אתרים עם פאנלים. ארצות הברית וישראל. אני רוצה לומר משפט על אסדרת השוק, כי זה מאוד חשוב. העובדה שהשוק נפתח לתחרות, היא טובה גם בהיבט התגברות על החסם. בסוף יזם לא תלוי רק במכרזים של רשות החשמל. אם הוא טוב ויש לו קרקע וצרכנים הוא מקים את הפרויקט. זה טוב לאנרגיה מתחדשת ולקצב צמיחת הפרויקט. בצד הכלכלי, ברגע שיש צרכן מהצד השני וברגע שזה גורם גדול שמאוד אכפת לו מחשמל ירוק ומוכן לשלם יותר - זה משפיע גם על הפרויקטים ומתחבר לחדשנות".

חוני קבלו מאנלייט נשאל איך הוא רואה את הסדרת השוק בארץ. "פתיחת השוק הישראלי לתחרות מייצרת הזדמנות בישראל שלא הייתה. אם זה לא היה קורה - השוק הישראלי היה הולך למקום לא נכון. אני שמח שהמגמה הפוכה. אני רוצה להתייחס לגבי האמירה של חברות אנרגיה מתחדשת - שאם הן רק יהיו ממוצעות הן יגדלו פי שלושה או ארבעה. כמו שהשוק גדל, גם שחקנים חדשים נכנסים. התחרות גדלה. נכון שהעוגה גדלה, אבל יחד עם העוגה שגדלה גדלים גם הגורמים שרוצים נתח ממנה".

"כמו שההייטק גדל אבל לא כל חברה מצליחה, גם באנרגיה מתחדשת - חשוב להיות עם אצבע על הדופק ולראות מה הטכנולוגיה הבאה, ההזדמנות הבאה. יש טכנולוגיות שהיו באנרגיות מתחדשות ששיחקו פעם תפקיד משמעותי והיום כבר לא. עד היום היינו עם האצבע על הדופק וידענו להסתכל קדימה ולראות הזדמנות מגיעה. הקמנו את חוות הרוח הגדולות, נכנסנו לשוק האמריקאי. הנפקנו לאחרונה. נשתדל, גם בישראל וגם בעולם, להסתכל ולראות מה ההזדמנות הבאה, הטכנולוגיה הבאה, ולהיות שם רגע לפני המתחרים. זאת השאיפה".

מה לגבי אתגר האגירה?
"מדברים על אתגר שלפני שלוש או ארבע שנים נתפס כאירוע שאינו בר פתרון. האתגר הוא כזה: אנרגיה סולארית מייצרת כשהשמש זורחת ואנרגית רוח - כשהרוח נושבת. אנו מייצרים אנרגיה גם בשעות שבהן משאבי הטבע לא פעילים בצורה מלאה. לכן, הדרך לייצר אלטרנטיבה אמיתית - שילוב אגירת אנרגיה במתקני אנרגי המתחדשת שיוכלו לייצר חשמל בכל שעות הביקוש. בעבר הייתה רק טכנולוגיה אחת שהייתה באמת זמינה בעולם. גם בישראל - אגירה שאובה. לפני מספר שנים טכנולוגית האגירה על בטריות, בדגש על ליתיום, פרצה בזכות הרכבים החשמליים. בעשור האחרון מחירה ירד ב-90%. התחזיות היא שהמחירים ימשיכו לרדת והדבר הזה מייצר למעשה פורץ את תקרת הזכוכית בפני אנרגיות מתחדשות. חשבנו שנוכל לשלב אנרגיות מתחדשות בשווקי חשמל רק עד גבול מסוים. היום זה לא המצב".

רון אייפר ממשרד האנרגיה נשאל איך מתייחסים במשרד האנרגיה לאגירה וענה: "ישראל היבט מאוד ייחודי באנרגיות מתחדשות. כמעט כל אנרגיה מתחדשת שיש לנו היא אנרגיית שמש שפועלת בשישית מהשנה פחות או יותר או חמישית מהשנה. האגירה חשובה בכמה היבטים. אחד - הסטת הצריכה מהצהריים ללילה. לפני שבועיים הגענו לשיא של צריכת אנרגיות מתחדשות. הגענו ל-45% ברגע נתון".

הממוצע הוא 10%?
"בראיה שנתית. באותו רגע הגענו ל-45%. זה היה בצהריים, כשהאנרגיות המתחדשות היו בשיא. עוד כמה שנים נגיע ל-100%. לכן תהיה אנרגיה שנבזבז".

היום יש אנרגיה שהולכת לאיבוד?
"היום יש קדימות לאנרגיה מתחדשת. אם מגיעים ל-45% אז מפחיתים את הפחם או את הגז ונותנים קדימות לאנרגיה מתחדשת. יכול להיות שנגיע למצב שיהיו הרבה יותר אנרגיות מתחדשות ויהיה פיק בשתיים בצהריים, כשיש שמש חזקה, ונגיע למאה אחוז. אם לא תהיה מספיק אגירה - האנרגיה תלך לבזבוז. עוד לא הגענו לשם. יש אגירה עונתית. רוצים להגיע למאה אחוז אנרגיה מתחדשת. גם בחורף ברגעי עננות - נצטרך את האנרגיה המתחדשת. אם נישאר רק עם סולארי נצטרך למצוא דרך להעביר אנרגיה שאנו מייצרים - בעיקר בעונות המעבר ובקיץ, לחורף".