לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן נתוני מדד המחירים לצריכה אישית ללא מזון ואנרגיה המועדף על הפד' (ה-PCE) הטובים שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון. המדד עלה בפברואר ב-0.3%, מתחת לצפי ל-0.4% ומתחת לעלייה של 0.5% בינואר.

בראייה שנתית, ליבת ה-PCE עלתה ב-4.6%, האטה קלה מזו של ינואר. כולל מזון ואנרגיה, ה-PCE עלה ב-0.3% בפברואר וב-5% בשנה, בהשוואה ל-0.6% ו-5.3% בינואר. הנתונים הטובים מהצפוי הגיעו עם מחירי האנרגיה החודשיים שירדו ב-0.4% בעוד שמחירי המזון עלו ב-0.2%. מחירי המוצרים עלו ב-0.2% בעוד השירותים עלו ב-0.3%. נתונים נוספים מהדוח מראים כי ההכנסה האישית עלתה ב-0.3%, מעט מעל הצפי ל-0.2%. הוצאות הצרכנים עלו ב-0.2%, בהשוואה לצפי ל-0.3%.

הנתונים הטובים מהצפוי הביאו את שוק המניות בוול סטריט לעלות ביום שישי האחרון בעוד התשואות של משרד האוצר לטווח ארוך יותר יורדות. "מגמת האינפלציה נראית מבטיחה למשקיעים. האינפלציה תהיה ככל הנראה מתחת ל-4% עד סוף השנה, מה שייתן לבנק הפדרלי חופש פעולה מסוים להוריד את הריבית עד סוף השנה אם הכלכלה תיכנס למיתון", אמר ג'פרי רואץ', הכלכלן הראשי ב-LPL Financial.

בעקבות הנתונים ישנו שוויון בתמחור השוק בנוגע להעלאת הריבית הבאה של הפד' כאשר חצי צופים העלאה של 0.25% וחצי אינם צופים העלאה כלל והיוותרות של הריבית ברמתה הנוכחית. התחזיות הלא רשמיות של הפד' עצמו שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על אולי העלאה אחת נוספת השנה וללא הפחתה. עם זאת, הסוחרים מצפים בכל זאת לקיצוץ מסוים של הריבית השנה, כאשר הם מתמחרים ריבית של 4.25%-4.5% בסוף השנה, חצי נקודה מתחת לטווח היעד הנוכחי.

נתונים חשובים שיפורסמו השבוע:
שני: מדד מנהלי הרכש בתעשייה (מרץ).
שלישי: מספר המשרות הפנויות (JOLTS), אירופה: מדד המחירים ליצרן.
רביעי: מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים.
שישי: נתוני אבטלה ותעסוקה (הצפי הינו לגידול של 240 אלף מועסקים).
סין: מדד מנהלי הרכש Caixin (בתעשייה, מרץ), חמישי: מדד מנהלי הרכש בשירותים.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים: "השווקים התעודדו מעלייה מתונה יחסית באינפלציית PCE (מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד') בשיעור של 0.3% (גם מדד הליבה). אינפלציית הליבה PCE התמתנה ל-1.6% (שנה אחורה) מ-4.7%. נתונים אחרים בארה"ב היו לרוב חיוביים כאשר מדד האמון הצרכני (conference board) עלה ל-104.2 נקודות במרץ (הצפי היה ל-101).רכיב המצב השוטף ירד מעט אך רכיב הציפיות קדימה עלה. בינתיים הצרכן האמריקאי לא ממש מוטרד מההשפעה הממתנת של המשבר בבנקים. מספר דורשי העבודה עלה בשבעת אלפים איש ל-198 אלף (עדיין נמצא בתחום הניוד של החודשים האחרונים). מחירי הבתים Case-Shiller ירדו ב-0.4% בינואר. מספר הבתים בתהליך מכירה (pending home sales) עלה ב-0.8% בפברואר לאחר עלייה של 8.1% בינואר. גוברים הסימנים להתייצבות בפעילות בשוק הנדל"ן בארה"ב. למרות הנתונים החיוביים יחסית, שוק האג"ח מתמחר הורדת ריבית כבר במחצית השנייה של 2023".

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר כי "העלאות הריבית בארה"ב מביאות להתכווצות בהיצע הכסף, בקצבים חסרי תקדים, בעת הנוכחית. על פי דיווחי הפד', כמות הכסף M1, בפרט התכווצה לכ-19.3 טריליון דולר 'בלבד' בפברואר, המייצגת קיטון שנתי של קרוב ל6% במצרף. הוספת פיקדונות לטווח קצר להסתכלות (M2) מביאה אותנו להתכווצות שנתית מתונה במעט, אבל חריגה לא פחות, של 2.4%. לאחר הרחבות הקורונה (QE4). בנק' הנוכחית, כמות הכסף גדולה פי ארבע בערך מזו של לפני ההרחבות, במונחים ריאליים. אבל לאור השפעתה של זו, לרוב, לאחר כשנה וחצי, ומדיניות מצמצמת סה"כ, בתקופה זו, אנו צופים השפעה ממתנת על האינפלציה, מהאפיק הזה. נזכיר, בהזדמנות זו, כי אנו מעריכים את התכווצות כמות הכסף בישראל בכ-20% חריגים לא פחות, לאור העלאות הריבית, קצב הנפקות המק"מ המוגבר של השנה האחרונה, ואי רכישת דולרים לצרכי מיתון תנודות חריגות בשער החליפין".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "קצב העלייה של מדד הליבה נותר כמעט יציב בשלושת החודשים האחרונים, אך הוא צפוי לרדת משמעותית לאחר יציאה מהספירה של מדד מרץ 2022 שעלה ב-1%. נציין שציפיות האינפלציה של הצרכנים בסקר אוניברסיטת מישיגן המשיכו לרדת ל-3.6% בסקר האחרון. השפעת עליית הריבית על הצריכה הפרטית בינתיים לא כל כך מורגשת. קצב השינוי השנתי בהוצאה הריאלית על המוצרים עלה לאחרונה, כאשר הגדול הריאלי בצריכת השירותים נותר חיובי ויציב. שורה תחתונה: הנתונים האחרונים של האינפלציה והביקושים במשק האמריקאי משקפים התקדמות לפי התרחיש של 'נחיתה רכה'. אנו לא חושבים שהאינפלציה תחזור ליעדה לפחות בשנה הקרובה".

מבנק הפועלים נמסר: "על רקע הטלטלה בחלק מהבנקים, בהובלת בנק סיליקון וואלי ובנק סיגנצ'ור, הממשל הגיש הצעה להקשחת הכללים החלים על בנקים עם נכסים בשווי של בין 100 ל-250 מיליארד דולר. הכוונה היא להעלות את דרישות ההון והנזילות החלות על בנקים אלה, ולקיים מבחני לחץ לעתים קרובות יותר מהעבר. צעדים אלה יקרבו את הסביבה הרגולטורית של הבנקים הנ"ל לזאת שתקפה עבור הבנקים הגדולים. בשבוע החולף ניכרה רגיעה יחסית, תוך עליות לא זניחות, במסחר במניות הבנקים הקטנים והבינוניים.

"בשבוע החולף, התשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי לעשר שנים עלתה בכ-0.1%, מ-3.38% ל-3.47% לשנה. עלייה חדה יותר נרשמה בתשואה לשנתיים, מ-3.78% ל-4.03%. באשר למדיניות הפד בחודשים הקרובים, נמשך הפער הגדול בין האיתותים של חברי הבנק הפדרלי, המצביעים על אי-שינוי בריבית בהמשך השנה לבין ההערכות בשוק ההון, שצופות ירידות ריבית במחצית השנייה של השנה. שוק ההון צופה כעת העלאת ריבית אחת נוספת של 0.25% בסבירות של 50% בלבד, ושהחל מספטמבר השנה הריבית תחל לרדת כך שתגיע בסוף 2023 לריבית של 4.5%. שוק ההון מעריך שהריבית בסוף 2024 תעמוד על כ-3.5% ובסוף 2025 על רמה של כ-3.0%".