שער הדולר נחלש: השקל מתחזק ב-0.6%, למרות הורדת התחזית של מודי'ס

שער הדולר הרציף נחלש היום ב-0.6% (השקל מתחזק)  דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , ונסחר בשעה זו תמורת 3.6364 שקלים לדולר, וזאת דווקא אחרי הורדת תחזית הדירוג של חברת הדירוג מודי'ס - זה קורה אחרי שגם הבורסה לא מגיבה אתמול והיום בנפילות, והבנקים אפילו בעליה. גם שוק האג"ח מגיב במתינות ואתמול המק"מ (מלווה קצר מועד לשנה) אפילו טיפסו. השוק למעשה התרגש יותר מהירידה באינפלציה יותר מאשר מהורדת תחזית הדירוג.

גם האירו נחלש בשעה זו מול השקל, הוא יורד בשיעור של 1.2% בחזרה אל מתחת ל-4 שקלים.   אירו שקל רציף -0.04% אירו שקל רציף 3.85 -0.04% בסיס:3.85 פתיחה:0 גבוה:3.9 נמוך:3.85 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  -> לשער האירו הרציף, וגם הלירה שטרלינג  ליש"ט שקל רציף -0.5% ליש"ט שקל ר 4.64 -0.5% בסיס:4.66 פתיחה:0 גבוה:4.68 נמוך:4.63 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  . לשער הלירה שטרלינג יורדת ב-1.4% מול השקל ונסחרת תמורת 4.5151 שקלים.

"כרגיל, הורדת תחזית הדירוג רק מאשררת התנהגות השווקים בישראל. התגובה בשווקים הפיננסיים בדרך כלל מקדימה את ההודעות השליליות של חברות הדירוג" כך עוקץ אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, את סוכנויות הדירוג שנותנות הודעות בדיעבד אחרי שהשווקים מגיבים, אבל לא מצליחות לתת תחזיות מוקדמות כדי לסייע למשקיעים לקבל החלטות בזמן אמת. 

לדבריו, באופן מעניין, ניסיון העבר במדינות כמו פולין, הונגריה וצ'ילה מראה שהמטבע המקומי דווקא מתחזק אחרי הודעות דירוג שליליות (נחלש לפני ההודעה) - "הביצועים של השווקים פיננסיים לרוב היו שליליים לפני ההודעה השלילית של חברות הדירוג. לעומת זאת, בחודש לאחר ההודעה במרבית המקרים נרשמה התחזקות המטבע ושוק המניות הכה את מדד הבנצ'מארק. מנגד, המרווחים באג"ח הממשלתיות במטבע המקומי מול הבנצ'מארק בדרך כלל המשיכו להתרחב גם אחרי ההודעה".
דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.73 -0.13% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

בבנק השוויצרי לומברד אודייר חוששים ש"אי היציבות הפוליטית בישראל והחשיפה לארה"ב תוביל לפיחות השקל – צופים שער של 3.75 שקלים לדולר בשנה הקרובה". לדבריהם, ""למרות הביצועים הטובים של השקל בתקופות קודמות של לחצי אשראי, אנו דוביים כלפי המטבע. האיזונים החיצוניים של ישראל אמנם חזקים מאוד אך הם עשויים להתרכך בהמשך, כשאי הוודאות הפוליטית האחרונה בהקשר לרפורמה המשפטית מתחברת לתיקוני השווי במגזר הטכנולוגי שמביא לזרימה פחותה של השקעות זרות. זרימות הון אלו כבר הראו סימני דעיכה בסוף 2022.

"בנוסף, עקב הייצוא המשמעותי לארה"ב שעומד על 7% מהתמ"ג בישראל, האטה בארה"ב בחציון השני של 2023 אמורה להכביד על היצוא הישראלי. בינתיים, בניגוד למדינות רבות אחרות בשווקים המתפתחים, התאוששות חזקה יותר בצמיחה הסינית כנראה לא תפצה על המצב: בעוד שהחשיפה של ישראל לסין בולטת (היצוא לסין מהווה 4% מהתמ"ג), היא ברובה מבוססת על יצוא טכנולוגי, שעלול להיות מוגבל על ידי בארה"ב (בדומה למקרה של טייוואן)".

יונתן כץ מלידר שוקי הון מסכים בגדול עם לומברד, אם כי הוא מסתייג ואומר ש"קשה לבנות תחזית תוואי שער חליפין ללא הנחות לגבי המשך ההתפתחויות הפוליטיות (קרי מצב החקיקה המשפטית). בתחזית שלנו, הנחנו רגיעה בחודשים הקרובים תוך כדי משא ומתן ופיחות מתון במבט קדימה בציפייה שלא תושג פשרה אך הקואליציה לא תקדם את החקיקה. חוסר וודאות בנושא ימשיך להעיב על השקל. בנוסף, שוקי המניות בחו"ל עלולים לסבול מירידות מחירים (גורם פיחות בשקל) על רקע שילוב של כניסה למיתון ואינפלציה עדיין גבוהה מדי. שע"ח חזוי בעוד שנה: 3.71 שקל לדולר, 4.1 שקל ליורו". 

ומה באשר לגובה הריבית? 
בבנק הפועלים מעריכים ש"האינפלציה צפויה לרדת בהדרגה במחצית השנייה של השנה, אך עדיין צפויים לנו שני מדדי מחירים גבוהים שיושפעו מהפיחות ומעליית מחירי האנרגיה. העלאות הריבית קרובות להערכתנו לסיומן, והשאלה אם תהיה עוד העלאה אחת או שתיים תלויה במידה רבה בשער החליפין. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות הושפע מאי-הוודאות הפוליטית סביב השינויים במערכת המשפט, ובשבועיים האחרונים גם מהחשש מהפחתת דירוג האשראי על-ידי מודיס‘. תנאים אלו הביאו להסטה של השקעות לחו"ל תוך הגדלת החשיפה של המשקיעים המוסדיים למט"ח. רגיעה בשוק המט“ח תאפשר לבנק ישראל לייצב את הריבית. בהנחה שהפיחות בשער החליפין לא ימשך אנו צופים שריבית בנק ישראל תתייצב ברמה של 4.75% עד סוף השנה".

זבז'ינסקי דווקא מעריך ירידה מהירה באינפלציה. לדבריו: "אנו מעריכים שקצב האינפלציה ירד בחודש הבא ל-4.6%. הירידה החדה בקצב השנתי כמעט ב-1% צפויה עם פרסום מדד יולי, לאחר יציאה מהספירה התייקרות חריגה של 23% שנרשמה במחירי הנסיעות לחו"ל ביולי 2022. אנו צופים שהמדד של חודש אפריל יעלה ב-0.4%. הוא יושפע מהמשך התייקרות במחירי המזון כולל הפירות והירקות, מעלייה בסעיף הדיור ומהתייקרות בסעיף התחבורה. מנגד, צפויה הוזלת מחירי החשמל והמשקאות הממותקים בעקבות ביטול המס. מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.6%. מלבד העלייה במזון כולל הפירות והירקות והתייקרות של סעיף הדיור, צפויה עלייה עונתית חדה במחירי ההלבשה. שורה תחתונה: האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה לעמוד על 2.6%. הסיכון העיקרי לתחזית נובע מפיחות השקל".

האם זה הזמן להוציא את הכסף מישראל?
לדברי זבז'ינסקי, "אנו ממשיכים להמליץ על חשיפת חסר לשוק המניות והאג"ח הקונצרניות הישראלי. באפיק הממשלתי אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני תוך הטיה לשקלים.

"השווקים בישראל כבר לא חוששים רק מהרפורמה המשפטית, אלא גם מההרעה המתפתחת במצב הכלכלי. הרי השפעותיה הרחבות של הרפורמה רק העצימו את הסיכונים לצמיחה בישראל שהיו עוד קודם. סיכונים אלה נובעים מהמשבר בתחום ההיי טק בעולם ומעליית ריבית חדה על רקע גידול באשראי בשנתיים האחרונות שבישראל שהיה כמעט המהיר יותר בהשוואה למדינות האחרות".