שרשראות האספקה חזרו לפעול - האם זה הזמן לקנות מכוניות יד-שנייה?

לאחר קצת יותר משנתיים של מגפת הקורונה שגררה בעקבותיה סגרים מסביב לעולם ובמיוחד במדינות שמוכרות כיצרניות רכב גדולות - בעיקר במזרח - נראה כי שרשראות האספקה חוזרות לפעילות בקצב איטי אמנם אבל בטוח. קטיעת שרשראות האספקה הביאה לעליית מחירי הרכב יד-שנייה מאחר שכמות המכוניות החדשות אצל היבואנים פחתה משמעותית, ואילצה צרכנים רכבים "להתפשר" על רכב משומש.

כעת, ומשחוזרת אספקת הרכבים לקצב ונמצאת בדרך להדביק את קצב הגידול בביקוש למכוניות חדשות, הביקוש למכוניות יד-שנייה פוחת, מה שיוצר קושי אצל המוכרים הפרטיים ומגרשי הרכב השונים בארץ. מנגד - הרוכשים שמעוניינים ברכב יד-שנייה עשויים להרוויח מהמשוואה החדשה על ידי ירידה במחירים שצוברת תאוצה בחודשים האחרונים.

חזרת שרשראות האספקה של הרכבים החדשים הופכת את ההליך לקל יותר לעומת השנים האחרונות שכן לא נדרשת המתנה ארוכה כפי שהיה עד כה, ולכן רוכשים רבים מעדיפים מכונית חדשה ולא משומשת. כתוצאה מכך, מחירי המשומשות יורדים וזמני המכירה שלהן הולכים ומתארכים. נתונים מצביעים על זמן מכירה ממוצע של כחודשיים וחצי למכוניות משומשות, לאחר שבזמן הקורונה הן "נחטפו" בתוך חודש אחד ולעתים אף פחות מכך.
 

 אז זה כיף גדול שיש רכב חדש, להוריד את הניילונים, אבל זה כנראה לא כלכלי. נתונים מצביעים על שחיקה של 30%-40% במחיר הרכב בשלוש השנים הראשונות לחייו. לזאת יש להוסיף כי ככל שהרכב חדש יותר, כך גם מחירי הביטוח גבוהים יותר. אם מתייחסים לרכב רק ככלי תחבורה, אין הגיון כלכלי בלקנות רכב חדש, אם כי חשוב להדגיש כי הוצאות על מוסך וכו' צפויות לעלות ככל שהרכב מתיישן. עם זאת, רכבים בני כמה שנים, עדיין לא "רואים" מוסך בתדירות גבוהה. 

לכן זה לא מפתיע שבעיקר אנשים אמידים כלכלית מרשים לעצמם את השחיקה המהירה וחסרת הפרופורציות בערכו של רכב חדש. זה אולי מסביר את ה-300 אלף רכבים פלוס שעולים כל שנה לכביש. יש כאן 1 מיליון רכבים בני עד 3 שנים. כלכלית כנראה לא כדאי לקנות רכב חדש. אבל מבחינת ביטחון, הנאה ונוחות, רכב חדש שווה לרבים את התוספת לעומת רכב ישן - ועובדה שהם קונים חדש.