עשו את עצמכם מופתעים: כך המדינה מזניחה את שוכרי הדירות

מזה שנים ממשלות ישראל כבר אינן משקיעות תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. גם בהצעת התקציב הנוכחית אין בשורה. לפי הצעת התקציב יעמוד תקציב משרד הבינוי והשיכון בשנת 2023 על כ-6 מיליארד שקל, ועוד פחות מכך בשנת 2024.

דוח של מרכז אדווה מבליט את המספרים: במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מנדל"ן המשיכו לעלות. בשני העשורים האחרונים עלו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן עלייה ריאלית מ-4.2 מיליארד שקל בשנת 2001 ל-12.1 מיליארד שקל בשנת 2020. בשנת 2021 נרשם זינוק חד וההכנסה הכוללת ממיסים אלו טיפסה ל-18.4 מיליארד שקל. איך כל זה מסתדר עם השקעות נמוכות בדיור? פשוט: עליית המחירים הובילה לכך שהמדינה מאוהבת במיסוי מקרקעין.

עוד נמצא כי בין השנים 2000 ל-2020, הכנסות המדינה מהעברות רשות מקרקעי ישראל נעו בין כ-100 מיליון שקל ל-כ5 מיליארד שקל בשנה, והצטברו לכ-45 מיליארד שקל במהלך שני העשורים. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בסכום שהעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה, שהגיעו לסכום שיא של 14.8 מיליארד שקל בשנה - כמעט שליש מסך הסכום שהועבר למדינה במהלך שני העשורים האחרונים.

הסעיף הגדול ביותר בתקציב משרד הבינוי והשיכון הוא הסיוע בשכר דירה. הסיוע ניתן למשקי בית שאין בבעלותם דירה ושעומדים במספר קריטריונים לקבלת הסיוע (קשישים, עולים, נכים, מקבלי קצבת הכנסה וכו'). גובה הסיוע נקבע לפי פרמטרים של קריטריון הזכאות, גיל, מספר הנפשות במשפחה ואזור המגורים. בשנת 2022 עמדה ההוצאה לתשלומי הסיוע בשכר דירה על 2.3 מיליארד שקל, כ-41% מסך תקציב הבינוי והשיכון בשנה זו. בהצעת התקציב לשנים 2023-2024 מתוקצב סכום דומה. 

• תכנון מס בסוף שנה - איך הפסדים בניירות ערך יכולים להיות שווים לכם כסף?
• האשה מכרה את הבית, הגרוש סירב לשלם את המסים - מה קבע ביהמ"ש?

על רקע עליית מחירי השכירות שחלה ב-15 השנים האחרונות, ירד חלקו של הסיוע הממוצע בשכר הדירה החודשי מ-30.1% בשנת 2007 ל-24.4% בשנת 2017. גם בשנת 2022 לא חל שיפור ניכר: אמנם, בין 2017 ל-2022 עלה הסכום החודשי הממוצע עלייה ריאלית - מ-981 שקל ל-1,043 שקל - אלא שהעלייה המקבילה בשכר הדירה הממוצע הארצי שחקה את מרבית ההעלאה, ומשקלו של הסיוע בשכר הדירה הממוצע עלה רק במעט, והגיע ל-24.7%.

הביסוס של מדיניות הדיור הממשלתית על סיוע בשכר דירה פגעה באפשרות להרחבה ושיפור הדיור הציבורי בישראל. כחלק ממדיניות "השוק הפרטי", אומר הדוח, נטשה ממשלות ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחו את הקריטריונים לזכאות והמעיטו או אף ביטלו לחלוטין את ההשקעה התקציבית בבנייה חדשה של דיור ציבורי. בעשור האחרון הייתה ההשקעה נטו של משרד הבינוי והשיכון בדיור הציבורי נמוכה יחסית, ועמדה על סכום של כ-300 עד 500 מיליון שקל בשנה בלבד.

בהצעת התקציב לשנים 2024-2023 לא צפוי שינוי מהותי בסעיף הדיור הציבורי. ההוצאה נטו מתוקצבת ל-213 מיליון שקל בשנת 2023, ול-285 מיליון שקל בשנת 2024 (במחירים קבועים לשנת 2022).

• פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים
• הביקוש משתולל בבני ברק; הרשות זימנה דמויות מרכזיות לחקירה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עוד מוצא הדוח כי מזה שנים שתחזוקת הדיור הציבורי אינה מתוקצבת כראוי, ומצבן התחזוקתי של דירות ציבוריות רבות הוא לקוי ביותר. לפי הערכה שמסרה חברת 'עמידר' למבקר המדינה, התקציב השנתי הנדרש לתחזוקה ראויה של דירות הדיור הציבורי עומד על כ-400 מיליון שקל בשנה.

בפועל, התקציב העומד לרשות תחזוקת הדיור הציבורי נמוך בהרבה: בעוד שבין שנת 2015 ל-2016 עלתה ההוצאה עבור תחזוקת הדיור הציבורי מכ-92 מיליון שקל לכ-214 מיליון שקל, משנת 2017 חזר הסכום לרדת, והגיע לשפל של כ-91 מיליון שקל בשנת 2021.

"מזה שנים שהמדינה אינה עומדת באחריותה לסיוע בהשגת דיור לכלל האוכלוסייה", אומר ירון הופמן דישון, חוקר ומרצה במרכז אדוה ועוסק במחקר בנושאים של מדיניות דיור ומדיניות מיסוי. "בשנה האחרונה עמדו הכנסות המדינה על מיליארדי שקלים במיסי נדל"ן ובמכירת קרקע. לעומת זאת, הסכומים שהמדינה מוציאה על מסלולי הסיוע השונים - משכנתאות מסובסדות, סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי - קוצצו בעשורים האחרונים וגם בתקציב הנוכחי אין בשורה. כל עוד המדיניות תמשיך בכיוון זה, ובמיוחד על רקע עליות הריבית בשנה האחרונה, יותר ויותר ישראלים לא יוכלו להבטיח לעצמם קורת גג יציבה וראויה".