טור פרשת שבוע אחרון, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני

אכן, לא מעט מעשי חסד מתוארים בסיפור היפהפה על רות המואביה שחזרה עם חמותה נעמי לישראל לאחר מותם של בעלה, גיסה וחמיה, ובסופו של דבר התחתנה עם בועז, מנהיג האומה העשיר והמכובד. מעשי החסד מיוחסים בעיקר לרות שדבקה בחמותה שאיבדה הכל ומלווה אותה בחזרה לארצה לחיי עוני, שם היא יוצאת לעבוד ולפרנס אותה ואת חמותה בעבודה קשה בשדה. מלבד חסדיה של רות המואביה מתואר גם היחס הרחום שמקבלת אותה נוכריה מסכנה מבועז ומנעריו.

אולם מלבד החסד הוולנטרי מתוארת במגילה בדרך אגב גם מערכת הסיוע "הרשמית" לעניים שהייתה נהוגה בישראל באותה תקופה על פי העקרונות המתוארים בתורה. היא הולכת "ללקט בשבלים" אחרי הקוצרים – "ותאמר, אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים". בהמשך מצווה בועז "גם בין העומרים תלקט ולא תכלימוה, וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה". הפסוקים פה רומזים למצוות הכונות "מתנות עניים", על פיהן בעל השדה נדרש לעזוב לעניים את ה"לקט השכחה והפאה" – את פינת השדה, את השיבולים שנופלות בין העומרים או נשכחות בשדה.

מצוות אלו המתוארות בכמה מקומות בתורה, ביניהן גם בפרשת אמור שקראנו רק לפני מספר שבועות - "ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אתם, אני ה' אלוקיכם" - מכונות "מתנות עניים". הן, בתוספת מעשר עני שניתן פעמיים בשבע שנים הם המצוות העיקריות המתוארות בתורה בהקשר של עזרה לעניים, זאת מלבד המצווה להלוות ללא ריבית ומצוות צדקה. הבולט במצוות אלו הוא הצורך של העני לצאת ולהתאמץ על מנת לקבל את אותן מתנות. מדובר על עבודה במשרה מלאה לחודשי האביב והקיץ – לצאת לשדה וללקט אחר הקוצרים מעט פה ומעט שם, כפי שמתארים הפועלים של בועז: "ותבוא ותעמוד מאז הבוקר ועד עתה, זה שבתה הבית מעט". הנזקק נדרש למצות את יכולתיו ולהשיג את העזרה בעצמו, וגם אז הוא לא יוכל לצבור עושר ממשי אלא רק להתקיים, בכבוד עד כמה שניתן. 

התועלת הנובעת מהגישה הזו היא כפולה. מחד, הכבוד העצמי של העני נשמר ברמה מסוימת שכן הוא עובד ומתאמץ למען הצדקה (ומבחינה מסוימת אף מסייע לבעל השדה לנקות את השדה מהשאריות). מצד שני לא נוצר תמריץ להישאר במעגל חוסר העבודה, שכן העני יעדיף עבודה אלטרנטיבית במידת וימצא אחת כזו, שכן היא לרוב תשקף יתרונות גדולים יותר עבורו. לא נוצר שום אינטרס לעני להמשיך להסתמך על מערכת הרווחה המוגבלת הזו.

מובן מאליו, שכאשר העני לא מסוגל אפילו לזאת יש למצוא דרכים לעזור לו להתקיים בכבוד אף מבלי שיצטרך להתאמץ לצאת לשדה, אך כפי שמציינים החוקרים במחקר שציטטנו לעיל, בשוק העבודה המודרני נפתחות יותר ויותר אפשרויות עבודה גם לאנשים שבעבר נמנעה מהם הזכות הזאת. כמעט לכל מצב יש פתרון, ועל קובעי המדיניות להקפיד על יצירת מערכת תמריצים נכונה.

זה טור פרידה
הטור הזה מסיים מסע שהחלנו בו לפני כשנה בפרשת נשוא. הרעיון שהועלה בפני אבישי עובדיה, העורך הראשי של אתר ביזפורטל, היה לכתוב טור שבועי על פרשת השבוע בהקשרים כלכליים. בשנה האחרונה הקפנו את כל פרשות השבוע ומצאנו רעיונות ותובנות כלכליות חשובות ומעניינות העולות מאוצרות הרוח של עם ישראל. נגענו בנושאים כמו עושר ועוני, השקעות, מאקרו כלכלה, כלכלה ומוסר, תפקיד הבנק המרכזי ומהות הדמוקרטיה ועוד. בכל שבוע מחדש מצאנו אורות שהיו גנוזים בתורה ומאירים את חיינו בתובנות עכשוויות ועמוקות.

מדובר בנקודת מבט שונה, גם לאלו הרגילים לעסוק בענייני פרשת השבוע וגם לאלו הרגילים לעסוק בענייני כלכלה. החיבור לא תמיד נראה טריוויאלי ופשוט, וגם לא תמיד היה קל למצוא קישור כזה. אבל כפי שאמרו חז"ל "יגעת ומצאת תאמין". העיון באוצרות הרוח הנצחיים של עם ישראל לדורותיו מגלה ומעלה פנינים חדשות מדי יום ומדי שנה, והם רלוונטים לכל מצב, לכל נושא ולכל זמן. לימוד התורה והעמקה ברעיונות העולים ממנה ובכתבים של גדולי הדורות של עמנו הם נכס רוחני ומעשי עצום שזכינו לו והוא מאיר את חיי האומה במשך דורות נצח וימשיך להאיר גם בדורות הבאים. בחג השבועות אנו חוגגים ומודים לקדוש ברוך הוא על מתנת הנצח הזו. 

אני מודה לביזפורטל על ההזדמנות, וכפי שנכתב במגילת רות מאחל "ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלוקי ישראל". וכן לכל הקוראים שטרחו לקרוא את הרעיונות שהוצגו בטור הזה, לאלו שהסכימו עם הנכתב ולאלו שפחות, וגם לאלו שטרחו להגיב, לשבח או לתקוף את הרעיונות העולים מהטור או להציע אלטרנטיבות. המחלוקות וחוסר ההסכמה הן חלק אינטגרלי ממסורת עם ישראל בכלל ומלימוד התורה בפרט והיא מעשירה ומפרה את המחשבה.