ד"ר מיכאל שראל: "חוסר החינוך במגזר החרדי - הבעיה הגדולה ביותר בטווח הבינוני-ארוך"

"בשנת 2003 זאת הייתה הפעם האחרונה שנעשתה בישראל רפורמה מאקרו-כלכלית מקיפה. חלק גדול מהצמיחה שראינו ב-20 השנים האחרונות נובעת מהרפורמות שנעשו ב-2003 ועוד לפני זה בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. אם לא הייתה ליברליזציה של הייבוא למשל, מגזר ההייטק לא יכול היה להתפתח כי באוטרקיה לא יכול להתפתח מגזר שמבוסס על ייצוא", כך אמר היום ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן.

"לצערי מאז 2003 נעשו דברים די שולים מבחינה מאקרו-כלכלית מקיפה. אני חושב שגם ב-2008-2009 היה לנו משבר גדול שבוזבז, וגם ב-2020 היה לנו משבר גדול שבוזבז ולא ניצלנו את שני המשברים הענקיים האלה כדי לבצע רפורמות עומק בבעיות היסוד המאקרו כלכליות שישראל ניצבת בפניהן".

על בעיית החינוך במגזר החרדי אמר שראל כי "הבעיה הגדולה ביותר כמובן בטווח הבינוני-ארוך זה הנושא של החינוך, או חוסר החינוך במגזר החרדי. אנחנו יודעים שבשילוב עם הדמוגרפיה, הפריון הנמוך של הגברים החרדיים שמגיעים כבר לגיל 18-20,יוצר פערים כל כך גדולים מבחינת כושר ההשתכרות ששום דבר אחרי זה מבחינת תכניות שילוב במכינות, בהכשרות מקצועיות, או סיוע כזה או אחר לא יעזור. אנחנו יודעים שיכולת ההשתכרות של גבר חרדי בגיל העבודה המרכזי לעומת גבר יהודי לא חרדי אם אנחנו מכפילים את השיעור תעסוקה בשכר למועסק זה בערך 35%, וה-35% הוא קבוע על פני ה-20 שנים האחרונות והוא לא זז".

"שום רפורמה משמעותית לא נעשתה בנושא הזה ב-20 השנים האחרונות וכמובן שיש את הביקורת המוצדקת על המהלכים האחרונים שהממשלה עשתה שהולכים בדיוק נגד הכיוון הרצוי, אולם גם בלי המהלכים האחרונים, אנחנו שואלים, מה נעשה ב-20 השנים האחרונות? איפה היו הממשלות שהיו ב-20 השנים האחרונות ולא טיפלו בבעיה היסודית הזאת שבסופו של דבר תפגע בצורה אנושה גם בתוצר לנפש בישראל, גם בשיעורי המס שיצטרכו לעלות, גם בעוני שילך ויגדל בפערים הכלכליים והחברתיים ובסופו של דבר זה יכול להביא גם לירידה מהירה מהצפוי במשקל האוכלוסייה היהודית הלא חרדית".