לא רק בגלל ה-AI: הקשר בין המאזן של הפד' לעליות במדדי המניות השנה

לאחר שנת 2022 הקשה, שנת 2023 מתגלה להיות כשנה מוצלחת ביותר עבור המשקיעים בוול סטריט - ה-S&P 500 עלה מתחילת השנה בכ-15% ומדד הנאסד"ק קפץ עד כה ב-31%. הזינוק בעיקר הובל על ידי מניות הטכנולוגיה, בראשן אנבידה NVIDIA CORP -3.22% NVIDIA CORP 141.95 -3.22% סגירה:0 פתיחה:145.86 גבוה:147.16 נמוך:141.1 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , מטא META PLATFORMS -0.7% META PLATFO 559.14 -0.7% סגירה:0 פתיחה:563.52 גבוה:563.52 נמוך:554.59 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: וטסלה TESLA INC +3.8% TESLA INC 352.56 +3.8% סגירה:0 פתיחה:341 גבוה:356.64 נמוך:337.7 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , אשר עלו מתחילת השנה ב-192%, ב-136% וב-111%. למרות שרבים משייכים את הזינוק במדדי המניות לפריצה של הבינה המלאכותית לתודעה החברתית, יש גורם משמעותי לא פחות לעליות - גודל המאזן של הבנק המרכזי של ארה"ב.

ישנה קורלציה (מתאם) בין מצב המאזן של הפדרל ריזרב לבין ביצועי שוק המניות, מה שיכול לעזור לנו להבין את המצב הנוכחי בוול סטריט. מה אם כן הוא המאזן של הפד' ולמה הוא כל כך חשוב? 

בדומה למאזן של חברות ציבוריות, גם לבנק המרכזי בארה"ב יש מאזן ובו ניתן לראות את סך הנכסים של הבנק. מרבית הנכסים שהבנק מחזיק הם אגרות חוב של ממשלת ארה"ב, והסיבה לכך היא שהממשלה משתמשת בבנק המרכזי בכדי לממן את הוצאותיה אשר היא לא יכולה למממן באמצעות המסים שהיא אוספת מאזרחיה. היות ולבנק המרכזי יש מונופול על הכסף (דולרים) הוא יכול לקנות כמה אגרות חוב שהוא רואה לנכון, ובעזרת כלי זה הוא יכול להשפיע על גורמים מהותיים בכלכלה, למשל כמו גובה הריביות לטווח ארוך (הריבית על משכנתאות כדוגמא).

אם הפד' יחליט לקנות הרבה אג"ח, הוא בעצם יוביל לעלייה בביקוש לאג"ח הממשלתיות, מה שיוריד את התשואה עליהן - אותה תשואה ממנה נגזרות אותן הריביות לטווח ארוך (מעל 10 שנים). העניין הוא שככל שהפד' יקנה יותר אג"ח כך גדל הסיכוי שהאינפלציה תעלה, הרי הממשלה בסופו של דבר מבזבזת את הכסף שהיא לווה מהבנק המרכזי, וככל שהיא מבזבזת יותר היא מפעילה יותר לחץ על המחירים של מוצרים ושירותים לעלות, בין אם זה בצורה ישירה או בצורה עקיפה (למשל על ידי מתן קצבאות/סובסידיות).

כאשר הבנק המרכזי בוחר לקנות אג"ח ממשלתיות, הוא בעצם מגדיל את היצע הכסף במשק - מה שנקרא הקלה כמותית. מנגד, הבנק יכול גם למכור את הנכסים אותם הוא מחזיק במאזן, מה שיקטין את היצע הכסף בשוק ויעלה את הריבית על האגרות חוב - מהלך זה נקרא הידוק כמותי.

מה כל זה קשור לשוק המניות?
שוק האג"ח ושוק המניות פועלים לרוב בסוג של מתאם מסוים, ויש לכך היגיון. אם התשואה על האג"ח מאוד נמוכה כעת (התשואה על נכס שנחשב חסר סיכון) משקיעים יחפשו תשואה במקום אחר - שוק המניות. מצד שני, אם התשואה על אגרות החוב מספקת 4%-5% לשנה-שנתיים, משקיעים רבים יעדיפו להחשף פחות לסיכון בטווח קצר של מניות ויעבירו להשקיע בצורה משמעותית יותר באג"ח. כאשר משקיעים רבים עוברים להשקיע באג"ח על חשבון המניות בתיק שלהם העניין מוביל לירידה בשווי המניות וכתוצאה מכך המדדים ירדו גם כן.

בשני הגרפים הבאים ניתן לראות את גודל המאזן של הפד' ואת ביצועי מדד ה-S&P 500 מאז אמצע שנת 2018. כפי שניתן לראות, שוק המניות נמצא לרוב בעלייה בזמן שהמאזן של הפד' עולה גם הוא, כאשר המאזן יורד ביצועי מדדי המניות נפגעים (עם דיליי מסויים לכאן או לכאן). 

מאז 2020 המצב בא לידי בצורה הרבה יותר ברורה - בעקבות הקורונה ממשלת ארה"ב נאלצה להגדיל בכמות ניכרת את ההוצאות שלה בכדי לשמור על יציבות הכלכלה ולשם כך היא נעזרה בבנק המרכזי. הפד' קנה כמות גדולה מאוד של אג"ח בצורה מאוד מהירה, כשלאחר מכן ה-S&P 500 זינקו במשך כשנה וחצי לשיאים חדשים.

בסופו של דבר, ההגדלה המהירה של המאזן (רכישת האג"ח) הובילה לאינפלציה ברחבי ארה"ב וכחלק מהמאבק שלו באותה אינפלציה, הפד' החל לצמצמם את המאזן שלו (הקלה כמותית) - בערך באותה נקודת הזמן בה הגיעו מדד המניות המוביל לשיא. ככל שהמשיך הפד' לצמצם את המאזן שלו כך הירידה ב-S&P 500 המשיכה, אך סביב תחילת השנה הנוכחית המצב השתנה.

בתחילת חודש מרץ החל משבר הבנקאות בארה"ב עם קריסתו של SVB. הפדרל ריזרב, אשר היה בתהליך של צמצום המאזן שלו, נאלץ שוב לשנות כיוון בחדות ולחזור לקנות אג"ח. הגידול במאזן הפד' (כ-400 מיליארד דולר בשבועיים) נועד לעזור לחלץ את לקוחות סיליקון ואלי בנק ביחד עם לקוחותיהם של בנקים נוספים כמו FRC או סיגנצ'ור בנק.

מאז אותו גידול במאזן של הפד' הנאסד"ק רשם עלייה של 25% וה-S&P 500 רשם את הרוב המכריע של העליות שלו השנה. כאמור, רבים נוהגים לייחס את העליות השנה להופעת ה-AI, אך נראה כי למאזן הבנק המרכזי בארה"ב יש חלק לא קטן בעניין.

המאזן של הפד עומד כעת על כ-8.39 טריליון דולר, רחוק בכמה עשרות מיליארדי דולרים מהיכן שהיה לפני משבר SVB ויש להתייחס למצב בכל הנוגע לציפיות מביצועי המניות להמשך. כפי שניתן לראות בגרפים, להשפעה של השינויים במאזן הפד' לוקח זמן "להגיע" אל המניות ויכול להיות שאנחנו עדיין חווים את הזינוק שלאחר המשבר בחודש מרץ.

מדוע שהפד' ימשיך לצמצם את המאזן? הסיבה העיקרית היא כמובן האינפלציה. לפי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, האינפלציה בארה"ב אמנם ממשיכה להאט בקצב מרשים - 4% בראייה שנתית לפי חודש מאי, אך היא עדיין רחוקה מהיעד של 2%. חברי הפד' למודי נסיון מהאינפלציה הדו ספרתית בתחילת שנות השמונים, אשר הגיעה לאחר שהבנק המרכזי החל להוריד את הריבית לפני "שחיסל לחלוטין" את האינפלציה.

חברי הפד' רוצים לוודא שמקרה כזה לא יחזור על עצמו וכעת המשקיעים בוול סטריט צופים כי הבנק יחליט בפגישתו הבאה להעלות את הריבית בעוד 0.25% לטווח של בין 5.25% ל-5.5%. הבנק ימשיך עם צמצום המאזן שלו מפני שכאמור, העניין מוביל לעלייה בריביות לטווח ארוך ותמרוץ של משקיעים ואזרחים לא לרוץ ולקחת משכנתא (שממשיכה להתייקר) ולא לבזבז את הכסף - מה שעוזר להוריד את המחירים.