חשד: מגדל הגדילה חובות של לווים; למה בעצם?

רשם ההוצאה לפועל בתל אביב, גיא אבגי, הורה לבחון 200 תיקי הוצאה לפועל  שמנהלת מגדל מגדל ביטוח 0% מגדל ביטוח 631.4 0% בסיס:631.4 פתיחה:640.8 גבוה:641.1 נמוך:617.3 תמורה:9,831,264 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: כנגד חייבים שלקחו הלוואה מהחברה. הרשם טען כי עולה החשש להגדלה מלאכותית של החוב. אבל השאלה אם זה באמת האינטרס של מגדל. אחרי הכל, מה יעזור לה שהריבית נזקפת והסכום גדל אם לא יהיה ניתן לגבותו.

הרשם העלה את החשד לאחר שעלתה השאלה בדיון מדוע לא פעלה מגדל למימוש הבטוחה בסמוך להפרת הסכם ההלוואה לפי דין, ותחת זאת המתינה שנים רבות מאוד בזמן שהחוב של החייבים תפח בסכומים גבוהים לרבות הכפלתו, ושילושו.

הרשם אבגי, הורה על בחינת 200 תיקי הוצאה לפועל של חייבים  למגדל. לטענת הרשם, "התנהלות מגדל שלא מימשה בטוחה שיש בידיה במשך שנים רבות, הביאה להגדלה מלאכותית של החוב. מגדל חויבה לבחון בכל אחד מהתיקים שפתחה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, את האפשרות למימוש הבטוחה. בנוסף, הורה הרשם לבדוק את החוב שיש לעדכן, שלא על מלוא הסכום המופיע בתיקי ההוצאה לפועל אילו הייתה פועלת כך בפרק זמן סביר".
 

החברה לא מימשה הבטוחה שבידיה

על פי מה שעלה בדיון מגדל פתחה תיקים בהוצאה לפועל לחייבים שלא עמדו בהחזר הלוואתם. למגדל הייתה בטוחה של כספי הפנסיה של הלווים המחוזקים במגדל. אך משום מה מגדל לא פעלה למימוש הכספים והמתינה שנים ארוכות לתפיחת החובות.

בהחלטה נאמר, כי "במהלך מספר שנים הגיעו לפתחו של הרשם תיקים של מגדל חברה לביטוח כזוכה, חלקם הארי מכוח הסכם הלוואה בינה לבין חייבים שונים. להשבת ההלוואה נקבעה בטוחה בדמות כספי הפנסיה המוחזקים בידיה. במסגרת אותם תיקים נדונה השאלה מדוע לא פעלה מגדל למימוש הבטוחה בסמוך להפרת הסכם ההלוואה לפי דין, ותחת זאת המתינה שנים רבות מאוד תוך שהחוב תופח בסכומים גבוהים לרבות הכפלתו, ושילושו".

חוסר תום לב

הרשם קבע, כי מגדל היא בבחינת "נושה מובטח" מכוח הוראת הסכם הלוואה, ולכן יכלה לממש את הבטוחה עם הפרתו.

אבגי ציין כי ברגע שהחברה לא מימשה את הבטוחה היא פעלה בחוסר תום לב שהתבטא בהגדלה מלאכותית של החוב עשרות מונים. כמו כן קבע הרשם כי "התנהלות זאת נגועה בחוסר תום לב, ופוגעת שלא לצורך לא רק בחייב, אלא גם אולי בציבור בכללותו עת יגיע אותו חייב ל"גיל גבורות", יוותרו בידיו סכומי כסף נמוכים משמעותית לשם כלכלתו".

בשנת 2015 כבר נקבע בבית המשפט המחוזי בהליך פשיטת רגל (שנקרא כיום חדלות פירעון, נ"ש), כי פרק הזמן הסביר למימוש בטוחה הינו כחצי שנה. לאור זאת דחה הרשם את טענות מגדל בנסותה להסביר מדוע לא פעלה לגביית החובות והמתינה שנים ארוכות.

מגדל טענה כי רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות לתת החלטות בתיקים בצורה רוחבית. וכי סמכותו היא בעיקר מנהלית. הרשם קבע, כי הסמכות לבחון את תיקי מגדל בסוגיה הנדונה, דהיינו האם החוב בתיקים דומים גדל באופן מלאכותי לכאורה, נובעת מתכלית החוק שמשמעה ביצוע גביה מהירה ויעילה תוך מתן מחסה לחייבים מפני הליכי גביה פוגעניים שלא לצורך, וכן מתן מענה למי שידם אינה משגת לשלם חובם.

כמו כן ציין כי "לכל אלו יש להוסיף את הסמכות לבחון את סוגיית הריבית בתיקי הוצאה לפועל לרבות הפחתתה בהתאם לחוק, לפיה רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל."

הרשם אבגי קבע כי יש לו את הסמכות לבחון את כלל תיקי הזוכה מכוח הסכמי הלוואה, ולקבוע ביחס לכל אחד ואחד מהם האם יש להורות על הפחתת ריבית בתקופת חוסר מעש, או בתקופה בה בחרה מגדל שלא לממש את הבטוחה תוך הגדלת החוב באופן משמעותי. הרשם החליט כי מגדל תוכל לטעון ולהסביר תא עמדתה בכל תיק ותיק. "בכל תיק יש לתת לצדדים זכות טיעון, ואף תיבחנה נסיבותיו הפרטניות". 

מגדל מסרה בתגובה להחלטה כי היא "פועלת לגביית החובות תוך שמירה מקסימלית על הזכויות הפנסיוניות והביטוחיות של מבוטחיה. בהתאם לכך ולפי הוראות הפסיקה והדין, מגדל פועלת למימוש בטוחת החיסכון הפנסיוני רק לאחר שבחנה מיצוי של האפשרויות האחרות. זהירותה של מגדל נועדה להבטיח כי מימוש הבטוחה יהיה צעד אחרון לפני פגיעה בזכויות פנסיוניות וביטוחיות (שיותירו את המבוטח ללא כיסוי מספיק)".