הטבות המס על חיסכון בקרנות השתלמות צפויות להתבטל

משרד האוצר נמצא בלחץ גדול. הגירעון יגדל בשל המלחמה שעלותה הכוללת צפויה להסתכם ב-100 מיליארד שקל עד סוף השנה הנוכחית ו-100 מיליארד שקל נוספים בשנה הבאה. אלו נתונים לא סופיים, זה עשוי להיות נמוך יותר באם המלחמה תהיה קצרה יותר וזה עלול להיות גדול יותר אם תתפתח זירה או זירות נוספות. זה גם יכול להיות גדול יותר כי העסקים הקטנים נופלים בקצב גדול והנפילה שלהם מפילה אחרים - אפקט הדומינו הידוע הוא אפקט חזק בכלכלה. 

במשרד האוצר מנסים למצוא פתרונות. הם צריכים להמציא מקורות כבר לתקציב 2023 ובעיקר לתקציב 2024, וזה הולך להיות מכמה מקורות עיקריים - ראשית, גיוסי החוב שקפצו מדרגה וימשיכו לעלות - הגיוסים באגרות חוב עלו מ-5.6 מיליארד שקל בממוצע לכ-15 מיליארד שקל בממוצע באוקטובר-נובמבר. מחר צפוי גיוס גדול של המדינה בהיקף של 3 מיליארד שקל. במק"מים הגיוסים מסתכמים בכ-33 מיליארד שקל בחודש ונראה שתוכנית הגיוסים היא בעיקר הגדלה של הגיוסים לטווח בינוני וארוך ולא במק"מים עד שנה. 

המקור השני - צמצום בתקציב המדינה. כולם מדברים על התקציבים הקואליציוניים ובצדק. כל תקציב שניתן לוותר עליו בשעת מלחמה - חובה לוותר עליו. השאלה אם כספים קואליציוניים הם בהכרח כאלו שאפשר לותר עליהם?, למשל בתוך התקציב הקואליציוני נמצאים גם כספים לגיוס שוטרים - זה נחוץ. בפנים יש גם סכומים גדולים יחסית למשרד המורשת - זה חשוב, מבלי לזלזל ובלי ציניות, אבל ההגדלה יכולה לחכות. עכשיו מקטינים ולא  מגדילים.

בכירי משרד האוצר (קרדיט: מירי שמעונוביץ לעמ)

 

ביטול של הפטורים - הטבת מס של כ-90 מיליארד שקל  

באגף התקציבים עובדים על מלאכת התקציב ודואגים. דואגים שגחמות פוליטיות ינצחו גם הפעם. הם מציעים כל שנה שורה של ביטולי פטורים (ביטולי הטבות מס) וכל פעם מחדש הפוליטיקאים ממסמסים את זה. מדובר על הטבות מס שמסתכמות בכ-90 מיליארד שקל, זה המון.

פטור משמעותי ומוכר הוא פטור על השכרת דירה. פטור שלכאורה יש לו הגיון - לעודד השכרת דירות, בפועל הוא יוצר עיוות ענק עם רווחי הון משוק ההון ומפלה את ההשקעות בניירות ערך ואת העבודה עצמה. למה ששכיר ישלם עד 50% מס על השכר שלו ומשכיר דירה עד בערך 5,470 שקל לא ישלם שקל?  

את הפטור הזה שהיקפו הכולל 3-4 מיליארד שקל בשנה, יהיה קשה להחזיר כעת לשולחן, על רקע המשבר בשוק הדיור ואולי כי לחלק גדול מהח"כים והשרים שלנו יש מספר דירות. הכלכלה הפשוטה והאמיתית מחייבת לבטל את הפטור, סיכוי קטן שזה יקרה.

פטור נוסף בתחום הנדל"ן, הוא פטור ממס שבח על מכירת דירה, גם כאן מדובר על סדר גודל של כ-3-4 מיליארד שקל, אבל גם כאן, הסיכוי שיבטלו את הפטור הזה הוא קטן.  
 

הפטור הגדול ביותר: הטבות הפנסיה - כ-26-28 מיליארד שקל 

הפטור הגדול ביותר שמסתכם בכ-26-28 מיליארד שקל בשנה הוא הטבות המס בפנסיה. כדי לעודד חיסכון לגיל פרישה המדינה נותנת פטורים בעת ההפקדה, פטורים על הרווחים בפנסיה ופטורים במשיכה. הנושא הזה מאוד חשוב והסיכוי שיגעו בפטור הזה הוא אפסי. מנגד, לצד הפטור הזה יש פטור ממס בחיסכון בקרנות השתלמות והוא על הכוונת של האוצר.

 

הטבות מס בקרנות השתלמות - באוצר נחושים לבטל את הפטור

קרנות השתלמות הן השקעות לטווח של 6 שנים. לא מדובר בחיסכון פנסיוני או ארוך טווח, אם כי חוסכים רבים נשארים איתו לתקופות ממושכות בשל יתרונות המיסוי הגבוהות. 

החיסכון הזה נהנה מהטבות בהיקף מצרפי של כ-11-13 מיליארד שקל ואלו הטבות שלטענת האוצר אינן מוצדקות. ניתוחי עבר בשנים האחרונות של האוצר מראים כי 45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים. הפטור הזה אליבא האוצר לא תורם לשוויון חברתי, לא תורם לחיסכון לפנסיה, הוא לא מוצדק כלכלית ומדי שנה הוא עולה לדיונים כדי לבטלו ונעצר מול פוליטיקאים ולוביסטים.

הפעם, על רקע המלחמה, בדרגים המקצועיים באוצר מצפים להעביר את הפטור בלי קרבות קשים. במידה והפטור הזה יעבור ואם כן זה צפוי בתקציב 2024 הרי שמדובר במקור תקציבי של כ-11-13 מיליארד שקל, בהחלט סכום משמעותי לתקציב המדינה, וזה יגרום לפגיעה קשה בתעשיית קרנות ההשתלמות. ייקחו לה את הסוכריה הגדולה והיא תהפוך לקרובה-דומה למכשירים אחרים. עם זאת, ייתכן שזה יהיה מדורג - ההטבות יצטמצמו על פני מספר שנים, או שינתנו תחת תנאים מסוימים. כלומר, ייתכן שהחיסכון דרך קרנות השתלמות עדיין יהיה אטרקטיבי לעומת מכשירים אחרים, אבל לא בעוצמה וביתרונות הברורים על פני סוגי חיסכון אחרים, כמו היום. 

נזכיר שתעשיית קרנות ההשתלמות היא הצומחת ביותר (לצד קופות הגמל להשקעה שהן בהיקף קטן יותר) בתעשיית החיסכון, כשהיקף הכספים המנוהל בה מסתכם בכ-330 מיליארד שקל.  עם זאת, מכיוון שהיא במקרים רבים נזילה ועל רקע העלייה ביוקר המחייה מתחילת המלחמה והעלייה בריבית, עמיתים רבים העדיפו לממש את הקרן ולהחזיר הלוואות או להשתמש בכסף להוצאות השוטפות. היקף הפדיונות בקרנות ההשתלמות מגיע בממוצע למעל 2 מיליארד שקל בחודש כשעל פי ההערכות של מנהלים בענף הפדיונות עד סוף השנה יעלו על 26 מיליארד שקל.

יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים (קרדיט: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

 

פטור על מע"מ ברכישות מחו"ל - צפוי להתבטל

פטורים נוספים שיכולים להתבטל - פטור ממע"מ על רכישות באינטרנט מחו"ל עד תקרה של 75 דולר. כאן הדעות חלוקות. יש כאן הטבה גדולה לציבור הרוכשים, ההטבה כאן מגיעה על פי ההערכות לכ-1.5 מיליארד שקל, אבל  מנגד היא פוגעת מאוד ביצרנים המקומיים. כולם מדברים עכשיו על "ביחד נצח" ועל "רכישת כחול לבן" ותמיכה בעסקים המקומיים. ביטול הפטור הזה מתבקש.  

 

פדיונות בקרנות ההשתלמות

במחצית הראשונה של השנה נפדו בקרנות ההשתלמות מעל 13 מיליארד שקל - כפול מקצב הפדיונות בשנים הקודמות ועד אוקטובר נפדו כ-20 מיליארד שקל. הסיבה ברורה: כשיש לכם החזר משכנתא שעלה במעל 1,000 שקל בחודש, ואין לכם מהיכן להביא את הכסף, אתם מוכרים את קרן ההשתלמות;  כשיש לכם הלוואה בריבית של 12%, אתם מעדיפים לממש את קרן ההשתלמות הנזילה ולסגור את ההלוואה. כשיוקר המחייה עולה ואתם צריך כסף, אתם "נוגסים" בחסכונות שלכם.   
 

הדילמה של מחזיקי קרן השתלמות - לממש את הקרן כדי להחזיר הלוואה?

מצד אחד, זה מאוד נכון כלכלית להחזיר חובות אם יש לכם אמצעים פיננסים - חסכונות, קופות, קרנות וכו'. על ההלוואה אתם משלמים ריבית שיהיה לכם קשה לקבל באפיק החיסכון. מצד שני - כל מקרה לגופו, זו צריכה להיות החלטה מושכלת, לא בדיקה והחלטה של רגע. נדגים:

אם יש לכם מקורות פיננסים שוטפים - פיקדונות, קרנות נאמנות וכו', לרוב עדיף לממש אותם ולסגור הלוואות. אגב, לפני שאתם סוגרים את ההלוואות, תסגרו את המינוס בחשבון הבנק, מסתבר שעל מסגרת בחשבון משלמים ריבית שמגיעה ל-13%-14% ועל חריגה משלמים גם 18%. 

אבל - אם אתם יכולים איכשהו להסתדר במשך השנה הקרובה, כנראה שעדיף לכם לחכות. בנק ישראל והכלכלנים בגופים הפיננסים סבורים שהאינפלציה תרד תוך חודשים ספורים, ושהריבית תתחיל לרדת במחצית הראשונה של 2024. כלומר, המימון יהיה פחות יקר מאשר עכשיו. השאלה אם יש לכם יכולת לחכות, לעבור את הזמן הזה בידיעה שאי אפשר באמת לדעת מה יהיה. יכול להיות שתחכו שנה ואז תבינו שההמתנה לא עזרה ותממשו את הקרן, אלא שאז זה יהיה אחרי שהגדלתם מימון ממקורות אחרים.  

אם יש לכם תקבולים צפויים ואתם יכולים 'למשוך' את פדיון-מימוש קרן ההשתלמות זה כנראה עדיף. קרן השתלמות היא המוצר הפיננסי המועדף כיום בזכות הטבות מסים גדולות - זה המקום היחיד שבו יש לכם פטור מס רווחי הון (עד תקרה מסוימת אבל רוב השכירים לא מגיעים אליה). מס רווחי הון הוא 25%, כך שמדובר על חיסכון של הרבה כסף. מעבר לכך - אתם מלכתחילה מקבלים הטבה מהמעביד שמפריש 7.5% מהיקף השכר שלכם לקרן ואתם מוסיפים 2.5%. ההטבה הזו תימשך אם יש לך קרן השתלמות, אבל היא לא רלבנטית למימוש הקרן אחרי שהפכה נזילה (לאחר 6 שנים).

ההטבה שאתם כן מאבדים היא הפטור מרווחי הון. הקרן עצמה לא חייבת במס וגם המימוש שלכם לא חייב במס מלא, יש תקרת פטור שתלויה בהפקדות. זה בעצם להשקיע בשוק ההון ולשלם מס חלקי. למעט חסכונות לפנסיה (שהופכים בפרישה לקצבה חודשית), קרן השתלמות היא היחידה שיש לה פטור מסוג זה, אם כי גם לקופות גמל להשקעה יש הקלות במידה והמשיכה מהם נעשית באופן של קצבה מעל גיל 60.

כלומר, היה ומימשתם את הקרן, אתם מוותרים על אפיק חיסכון טוב. לא בטוח שזה ישכנע אתכם ובצדק, הטבת המיסוי והיתרון של המוצר, עדיין לא מצדיקים סגירה מיידית של מימון יקר. 

בכל מקרה, אם אתם יכולים, כדאי לנסות שלא לממש את כל קרן ההשתלמות, כדאי לבדוק מימון זול דרך שעבוד הקרן כבטוחה לגופים המנהלים (במילים אחרות - לקחת הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות). זה היה קיים בהיקפים גדולים עד לאחרונה, עד לעליית הריבית במשק, אבל הגופים המוסדיים המנהלים את הכסף דווקא הפחיתו דרמטית, חלקם איפסו את יכולת קבלת המימון הזול מול קרנות נזילות. 

חשוב גם להבין שאם יש לכם מספר קרנות ולצידן גם קופות גמל, קופות גמל להשקעה, אז יכול להיות שעדיף לכם לממש קודם את קופות הגמל וקופות הגמל להשקעה, אבל זה מאוד תלוי בכם - בגילכם ובתכנון הפיננסי שלכם לעתיד. אדם שנמצא קרוב לגיל 60 אולי יעדיף להישאר עם קופת הגמל להשקעה שאוטוטו הופכת לקצבה ויממש את קרן ההשתלמות, בעוד צעיר יעדיף להישאר עם קרן השתלמות ויממש את קופת הגמל להשקעה.