לא רק בינה מלאכותית: סם אלטמן מנפיק את חברת האנרגיה הגרעינית שלו

היזם ואיש העסקים סם אלטמן, העומד בראש חברת הבינה המלאכותית OpenAI, בדרך להיכנס לבורסה עם חברת האנרגיה הגרעינית אוקלו (Oklo). החברה אשר אלטמן עומד בראשה, צפויה להתמזג עם חברת רכישה למטרות מיוחד (SPAC) אשר נמצאת גם היא בבעלותו, במטרה לגייס סכום של עד 500 מיליון דולר.

לקריאה נוספת
> סם אלטמן: לישראל תפקיד "עצום" בהפחתת סיכונים מבינה מלאכותית
> לא רק בינה מלאכותית: החזון האוטופי של סם אלטמן מנכ"ל OpenAI
> דעה: סיכונים שאתם חייבים לעקוב אחריהם - מה יפיל את מחירי האנרגיה?

על פי הדיווחים, אוקלו, הפועלת בתחום ייצור אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני, צפויה להתמזג לתוך השלד של AltC Acquisition אשר הוקם על ידי אלטמן יחד עם הקרן צ'ר'ציל קפיטל (Churchill Capital). לאחר השלמת המיזוג הצפוי בתחילת שנת 2024, יחלו מניות החברה להיסחר בבורסת ניו יורק תחת הסימול "OKLO". כספי הגיוס יופנו לחיזוק שרשרת האספקה ותהליכי הרכש של החברה, ולהקמת מתקן ייצור עבור הכור שלה, אותו היא מכנה אורורה (Aurora).

החזון - הקמת מיקרו-כורים גרעיניים מסחריים
אוקלו, אשר נוסדה בשנת 2013 פועלת בעשור האחרון למסחור אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני, התגובה שמניעה את כל תחנות הכוח הגרעיניות הקיימות, באמצעות כורים קטנים בהרבה (מיקרו-כורים). החזון מאחורי החברה הוא להגיע למצב שבוא אנרגיה גרעינית הופכת למסחרית, שכן כיום כורים גרעיניים קונבנציונליים, מאופיינים בעלויות בנייה יקרות הנמשכת זמן רב, דבר שמקשה על מסחורם.

בכדי להתמודד עם הבעיות הללו, מתכננת החברה להקים מיקרו-כורים (microreactor) גרעיניים, שיופעלו באמצעות דלק טרי או ממוחזר למשך עשור. בחברה סבוכים שלכורים שלהם תהיה היכולת להפיק רמות עקביות של אנרגיה, בניגוד למקורות אנרגיה המפיקות חשמל לסירוגין באמצעות רוח ושמש. במידה ותצליח במשימתה, תוכל החברה להיות ספקית אנרגיה בלעדית למרכזי נתונים, מתקני הגנה, מפעלים ואתרי תעשייה.

עם זאת, החברה מצויה עדיין בשלבים מוקדמים יחסית. במאי האחרון קיבלה היא חתמה על הסכם ראשון להקמת שני מפעלים מסחריים בדרום אוהיו, שיחוברו לרשת חשמל עד 2030. החברה גם קיבלה אישורים ממשרד האנרגיה האמריקני לבנות מפעל באיידהו עד 2027. בנוסף, פועלת החברה להשיג את האישורים הדרושים לבניית מתקן למיחזור דלק, שיסייע להפעלת המתקנים. עם זאת, החברה עומדת בפני לא מעט אתגרים, לאחר שבתחילת שנת 2022, דחתה הוועדה האמריקאית לרגולציה גרעינית, את הבקשה שלה לבנות ולהפעיל את הכור הגרעיני הראשון שלה, בשל "פערים בהגשה".

"עתיד טוב יותר לאנושות"
סם אלטמן, אמנם הפך בשנה האחרונה לשם המזוהה יותר מהכל עם בינה מלאכותית, על רקע השקתן של הפלטפורמות הפופולאריות ChatGPT ו-DALL-E, המופעלות על ידי חברת OpenAI בראשה הוא עומד. אלא שעוד לפני הקמת חברת הבינה המלאכותית (בשנת 2015), פגש אלטמן במהלך שנת 2013 את מייסדי אוקלו, קרוליין קוקרן וג'ייקוב דה-וויט, וגייס אותם להצטרף לחממת הסטארטאפים הטכנולוגית בראשה עמד אז (Y Combinator). בשנת 2015, לאחר הצטרפות החברה לחממה, מונה אלטמן ליו"ר הדירקטוריון, והוביל את סבב הגיוס הראשוני שלה (Seed).

למרות שעל פניו, תחום האנרגיה והבינה המלאכותית אינם נקשרים באופן טבעי זה לזה, הרי שהם שנים מהמרכיבים החשובים ביותר בחזון האוטופי-פילוסופי של אלטמן עבור "עתיד טוב יותר לאנושות". בראיון שערך לאחרונה ברשת CNBC אמר אלטמן, כי להשקפתו "עתיד העולם יכול להיות טוב יותר באופן דרמטי. שני הדברים שאנחנו באמת צריכים בשביל זה הם להוריד את עלות האנרגיה ולהוזיל את עלות המידע. אם נשיג את אלה, נופתע לגלות עד כמה טוב ושונה יהיה העתיד".

במידה והשימוש בבינה מלאכותית יגדל ויתעצם כפי שאלטמן מקווה ומעריך, זה ידרוש "הרבה, הרבה" אנרגיה. לדבריו, "יש ביקוש דחוף לטונות וטונות של אנרגיה זולה, בטוחה ונקייה". באופן לא מפתיע, הוא גם מתנגד באופן נחרץ לתפיסה לפיה הגבלת ייצור, צריכה ושימוש באנרגיה היא הדרך הנכונה לשמר משאבי טבע; "אנחנו באמת לא רוצים את זה. אני חושב שזה מטורף ודי לא מוסרי". הפתרון הטוב ביותר להגנה על טבע לצד הגדלת השימוש וייצור האנרגיה, עוברת לדידו, בטכנולוגיית האנרגיה הגרעינית בה הוא מושקע.

השקעה ארוכה באנרגיה גרעינית
אוקלו היא לא ההשקעה היחידה של אלטמן בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל והגרעינית בפרט. בעבר, הוא השקיע 375 מיליון דולר בחברת ההיתוך הגרעני הליון (Helion Energy). החברה, אשר נוסדה בשנת 2013 ומעסיקה כ-150 עובדים, חתמה לאחרונה על הסכם מכירת חשמל, הראשון אי פעם עבור חברת היתוך גרעיני. במסגרתו, היא צפויה להגיע עד שנת 2028 ליעד ייצור חשמל של 50 מגה וואט. במקרה או שלא במקרה, מי שתרכוש את החשמל היא ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, אשר השקיעה עד כה מעל 10 מיליארד דולר בחברת OpenAI של אלטמן.

באופן לא מפתיע, גם אז אלטמן היה סבור שהעסקה בין שתי החברות היא "מרכיב חשוב עבור עתיד האנושות". בראיון שהעניק לרשת CNBC לאחר החתימה הוא אמר, כי מבחינתו מדובר בחברות דומות שכן שתיהן פועלות ליצור עתיד טוב יותר ולהפחתת עלויות. עם זאת, אלטמן טען כי אין לו קשר לחיבור בין החברות, וכי הדבר נעשה באופן עצמאי וטבעי.

אלטמן גם צופה סינרגיה בין הפעילויות של הליון ואוקלו, וסבור שהם יכולים להתקיים במקביל. לדבריו, הצורך באנרגיה נקייה וזולה "הוא כל כך עצום", ולכן מקורות מרובים של אנרגיה גרעינית אמינה ונקייה "זה דבר טוב". כמו כן, להערכתו מכיוון שכורי אוקלו הולכים להיות קטנים בהרבה מתחנות הכוח של הליון, סביר להניח שהם ישרתו סוגים שונים של לקוחות. ביסודו של דבר, "העולם פשוט כל כך מוגבל באנרגיה, וזה כל כך מחסור באנרגיה, אנחנו צריכים את הכל", סיכם אלטמן.

דמיון לחבר לשעבר - אילון מאסק
החזון האטופי השאפתני של אלטמן, עליו הוא מרבה להתראיין ולצייץ ברשת החברתית טוויטר, גרר ללא מעט השוואות בינו לבין שותפו לשעבר היזם אילון מאסק. השנים, אמנם כבר לא משתפים פעולה ברמה העסקית (מאסק אף תקף באופן פומבי את אלטמן ואת OpenAI), אך חולקים את הרצון לשתף את חזונותיהם האוטופיים באמצעות חשבונות הטוויטר הפופולאריים שלהם. על אף שחזונו של אלטמן נראה צנוע וסביר יותר, ביחס לרעיונותיו התכופים והקיצוניים לעיתים של מאסק, נדמה שהיחס כלפיהם צריך להיות דומה.

על אף הביקורת הקשה שנשמעת באופן תדיר כלפי מאסק והאופן בו הוא מתנהל, קשה לקחת ממנו או לערער על ההישגים פורצי הדרך שלו. כך גם כלפי אלטמן, שהיה אחד הראשונים שראה את הפוטנציאל העצום בהשקת פלטפורמה המנגישה יכולות של בינה מלאכותית לציבור הרחב. עם זאת, נראה שיש לאמץ גישה ספקנית וביקורתית, כלפי החזונות האוטופיים של השניים. זאת היות ועל אף ואלוי בגלל שהם נמצאים בחזית הטכנולוגיה והקידמה, חלקים מרכזיים בחזונות שלהם מתבססים באופן כמעט תמידי על הפעילות העסקית שלהם.

כך למשל, עסקת הליון-מיקורוספט לא הייתה הפעם הראשונה בה חל ערבוב בין הפעילויות העסקיות של אלטמן. בכתבה שפורסמה לאחרונה במגזין הטכנולוגיה TechCrunch, נמתחה ביקורת על הערבוב שבין העמותות בראשן עומד אלטמן או להם הוא תורם מכספו, לבין החברות בראשן הוא עומד או שבהן הוא השקיע. לבסוף, על אף שאלטמן מרבה להתבטא בעד זכויות עובדים ושכר מינימום, תחקיר שהתפרסם לאחרונה ברשת NBC חשף את התנאים של עובדי הקבלן שהעסיקה OpenAI בשנים האחרונות. על פי התחקיר, העסיקה החברה באמצעות חברות קבלן עובדים שיעסקו בתיוג של המידע  תמורת 15 דולר לשעה, בדומה לשכר המינימום המונהג במדינות בהן פעלו, ואף לא זכו לתנאים סוציאליים (ביטוח, פנסיה וכדו'). בעבר אגב, העסיקה החברה עובדי קבלן באפריקה ושילמה להם נמוך מאד באזור ה-2 דולר לשעה.