האינפלציה בארה"ב צוללת במהירות, אבל האם הסכנה חלפה? לא בטוח

לא משנה איך מודדים את האינפלציה, הזינוק במחירים בארה"ב מעט בחדות בשנה האחרונה. האינפלציה בארה"ב היא כבר רק 3%, עדיין מעל אבל כר לכאורה לא כל כך רחוק מיעד ה-2% בממוצע של הפדל ריזרב. עדיין צריך חודשים של מדד נמוך כדי שהאינפלציה תסתכם בפחות מ-2%, אבל האינפלציה כבר לא נמצאת באזורי ה-6-9% וזה טוב.

אבל האינפלציה הנמוכה כעת בארה"ב עלולה להטעות - זה יכול לגרום לפוליטיקאים חסרי אחריות כלכלית (כמו בארץ) להתחיל ללחוץ על הבנק המרכזי להוריד את הריבית במהירות, בזמן שהוא רוצה בינתיים להשאיר אותה גבוהה, כדי להמשיך ולצנן את האינפלציה. מעבר לכך, הרשימה הארוכה של הגורמים שהובילו להתפרצות האינפלציות בשנה שעברה בהחלט עשויה לחזור ולהשפיע ולכן ממש לא בטוח שהפד' כבר יכול לנוח. ביום רביעי הקרוב הוא שוב צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% ובינתיים הכלכלנים וגם השוק מעריכים שזו העלאת הריבית האחרונה.

האם זה גם אומר שהאינפלציה תחזור לאפס כל כך מהר? לא בטוח בכלל. "כל מי שצעיר מגיל 50 לא חי בשוק של אינפלציה שמתעוררת ולא היה ניסיון אמיתי באינפלציה", אומר סטיבן ד. קינג, כלכלן ראשי לשעבר ב-HSBC בלונדון. לדבריו, "אחד הלקחים של שנות ה-70 הוא שאם האינפלציה מתחילה לרדת ומקבלי ההחלטות הופכים לשאננים - היא פתאום מזנקת שוב. האינפלציה בהחלט יכולה לטפס חזרה ל-4% וגם ל-6%, ולחזור ל-7.5%. זה שהיא יורדת לא אומר שהיא תמשיך לרדת ותישאר למטה". 

כזכור, לנסיקה האינפלציונית של השנה שעברה היו סיבות רבות: הוצאות ממשלתיות גדולות מאוד בתקופת הקורונה (בכל העולם) כדי להאט ולמתן את ההתמוטטות הכלכלית הגדולה ביותר מעולם, שהגיעה בגלל מגפת הקורונה, השיבושים הקשים בשרשרת האספקה שקטעו את זרימת הסחורות וגם הזינוק במחירי האנרגיה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.

אבל יש כאן גם סיפור גדול יותר - גורמים שמשפיעים בטווח הארוך: אחרי שנים רבות של גידול בכוח העבודה בארה"ב ובכלל בעולם המערבי, האוכלוסיה מזדקנת ושוק העבודה מתחיל להידלדל - הצורך בעובדים מפעיל לחץ כלפי מעלה על השכר.

גם שינויי האקלים משפיעים כשהם עלולים לפגוע באספקת המזון בעולם. מחירי שמן הזית טיפסו בשנה שלרמות הגבוהות ביותר שנרשמו לאחר הבצורת הממושכת בספרד, מחירי הסוכר קפצו בעקבות עודף גשם בהודו, וישנן עוד דוגמאות רבות.

המלחמה בשינויי האקלים היא גם יקרה, ותישאר כזו. התוכניות למעבר לדל פחמן הכרחיות לשגשוג עתידי, אך מוסיפות להוצאות שבשגרה. כדי להגיע עד שנת 2050 עם אפס שימוש בפחמן תידרשנה השקעות שנתיות של יותר מ-9 טריליון דולר - כמעט מחצית מגודלה של כלכלת ארה"ב.

לאור כל הסיבות האלו, אפשר להניח שהסיכויים הם די נמוכים לחזור לאינפלציה הנמוכה והריבית הכמעט אפסית שהייתה כאן בעשור האחרון: "אנחנו עוברים מעולם שנשלט בעבר על ידי שפע של משאבים לעולם שנשלט על ידי מחסור", אמר יו גימבר, אסטרטג שוק גלובלי בג'יי.פי מורגן בלונדון. "העולם הכלכלי יכול להיראות אחרת לגמרי במהלך 5-10 השנים הבאות. ההסתמכות על ביצועי העבר כמדריך לעתיד הוא משהו שאנחנו תמיד מזהירים מפניו, אבל זה נכון במיוחד עכשיו". תחיית האינפלציה גם מכניסה את המשקיעים לעולם שונה מזה שנראה כאן ב-30 השנים האחרונות. זה יוצר אתגרים והזדמנויות, והאנליסטים אומרים כמובן שהמשמעות היא שצריך לנהל את תיקי ההשקעות "באופן יותר אקטיבי" (כלומר תנו לנו את הכסף כי אנחנו המומחים. הם לא ממש מצליחים להכות את המדדים בטווח הארוך אבל הם תמיד יגידו לכם שהם המנהלים הכי טובים).

באופן מסורתי זהב ונכסים פיזיים, כגון נדל"ן וסחורות, נחשבים לגידור האינפלציה הטובים ביותר (למעט שוק המניות עצמו). לזהב יש רקורד כשומר ערך במשך כבר אלפי שנים. עם זאת, המתכת הצהובה לא מייצרת תזרים הכנסות, וגם המחיר שלה תנודתי וגם וורן באפט אמר שהוא לא מבין מה הערך שלו. נכסים פיזיים עשויים להיראות אטרקטיביים, אבל קינג מציין שההיסטוריה מראה שהתשואות שלהם יכולות להיות גרועות גם בתקופות אינפלציוניות. האסטרטגים בבלקרוק ממליצים כעת על אג"ח צמודות אינפלציה בשווקים מפותחים, שכן לדעתם רוב שוק האג"ח עדיין לא מעריך למה עלולה לגרום אינפלציה מתמשכת. מעבר לכך, הם ממליצים להשקיע בטרנדים החמים לטווח הארוך - או במילים אחרות: בינה מלאכותית - הנה דברים שאמרה לאחרונה על האסטרטגיה ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, בראיון לביזפורטל.

גישה אחרת היא להסתכל על מגזרים שלא הצליחו במיוחד בעולם של ריבית נמוכה, בתקווה שהם יצליחו יותר אם הריבית תישאר גבוהה. בנקים, למשל, נוטים להניב ביצועים טובים יותר כאשר הריבית גבוהה יותר, כי מרווחי הריבית נטו שלהם משתפרים. והכי חשוב, המשקיעים צריכים להפנים שהתרדמת הארוכה של האינפלציה הסתיימה, למרות כמה תחזיות אחרונות שדפלציית המחירים מתקרבת. האינפלציה השנתית בארה"ב עמדה על 5% בשנת 2022 (השיא היה 9.1% בחודש יולי שעבר) לראשונה מאז 1990, וסביר להניח שזה יקרה שוב לפחות בחלק מהשנים הקרובות.