"ישראל במקום ה-7 בעולם ב-AI, וביחס לגודל האוכלוסיה אנחנו במקום ה-2 בעולם"

המשבר בהייטק נותן את אותותיו בשנה האחרונה בארץ ובעולם, אבל מה יהיה בעוד כמה שנים? עם המשבר הזה צריכה להתמודד רשות החדשנות - הגוף הממשלתי שממונה על האצת ההתפתחות בהייטק הישראלי. העבודה שעושים שם היא כלפי פנים וכלפי חוץ כשהגוף מכין חבילות ותמריצים במטרה לדחוף להקמת חברות טכנולוגיות בישראל. בנוסף, גל ה-AI ששוטף את העולם נוגע כמעט בכל תחום בתעשיית הייטק, ויש צורך לוודא שישראל לא נשארת מאחור. על המדיניות והאסטרטגיה של המדינה בתחום ה-AI הגיע לדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, ד"ר זיו קציר, ראש התכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות.

ד"ר זיו קציר. צילום: שלומי יוסף

עד כמה מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית חשוב?
"אנחנו ממוקמים לא רע ובעמדת זינוק מצוינת ביחס לעולם. על פי הנתונים של הבריטים, אנחנו מקום 7 בעולם. בראש הטבלה עומדות ארה"ב וסין שיש להן כמויות אין סופיות של משאבים ואנשים. אחריהן קנדה ובריטניה עם תשתיות של מאות שנות מחקר אקדמי. אז מקום 7 זה לא רע בכלל. אבל יותר מזה - כאשר עושים נרמול לגודל אוכלוסיה אנחנו במקום ה-2 בעולם, שניים רק לארה"ב. זה נובע בעצם מהחוזקות ומהחלשות הטבעיים שלנו - אנחנו מאוד טובים בלהוציא ידע אקדמי למסחור, מאוד מרשימים בפאנלים בינלאומיים. אלה דברים חשובים בתחום של בינה מלאכותית בגלל שהקשרים שאנחנו יוצרים יעזרו לנו ליזום קשרים בין אנשים מדיסציפלינות שונות - וזה חשוב כי אנחנו רוצים לראות את הבינה המלאכותית במגוון תחומים: בחינוך, בתחבורה, באנרגיה ובכל תחום אחר".

"כל אחד מאתנו משתמש באפליקציות שונות ורבים מאתנו כבר משתמשים באפליקציות מבוססות בינה מלאכותית - ולדעתי, הקצב בו התחום יתפוס תאוצה יגבר. אז השאלה היא איך אנחנו כמדינה שומרים על מעמדו המוביל בתחום של בינה מלאכותית.

"יודעים שההייטק הישראלי יושב סביב 3-4 צירים מרכזיים: סייבר, פינטק, תוכנה לארגונים ועוד כמה תחומים נוספים", מוסיף קציר, "אנחנו רוצים לראות גיוון ובפרט יותר שימוש בבינה מלאכותית - יש לה יכולת לפתור בעיות סבוכות בכל תחום ואנחנו רוצים לראות את זה ואנחנו רואים את זה. בניתוח שעשינו לאחרונה ראינו שיש בישראל כ-2200 חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית. לא לוקחות משהו מוכן ומוסיפות אבקה מלמעלה, אלא משתמשות בו באמת עם מחקר ופיתוח עמוק ויסודי".

איפה עוד הבינה המלאכותית יכולה לתרום לישראל?
"הדבר השני שאנחנו עוסקים בו הוא הטמעה במגזר הציבורי. לצד הרצון לראות חברות הזנק גדלות בתחומים שונים ומגוונים מביאות ערך כלכלי, אנחנו רוצים לראות גם ערך חברתי. בבינה המלאכותית יש פוטנציאל לצמצם פערים בחינוך, לפתור בעיות אנרגיה ומערכות אנרגיה סבוכות ואפילו לעשות שירותי רופאה טובים יותר, זולים ונגישים יותר. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו משפרים את השירות שהממשלה נותנת לאזרחיה ומקבלת החלטות בצורה טובה יותר, אבל זה הדבר שמן הסתם רק הממשלה יכולה לעשות והמגזר הפרטי לעולם לא יעשה".

"הדבר האחרון הוא רגולציה", מוסיף קציר, "מי מכם שעקב אחרי העיתונות יודע שיש דיון מאוד ער בשאלה האם ובאיזה אופן צריך להחיל רגולציה על הטכנולוגיה של בינה מלאכותית, אבל זה מורכב. בצד אחד יש מי שאומר שצריך רגולציה קשוחה לפני שהסוסים יברחו מהאורווה. בצד השני אומרים שצריך לתת לתחום לצמוח בחופשיות. מבחינתנו, אנחנו מדינת חוק. יש תשתית חוקית שאומרת איך ומה אפשר להכניס לבית הספר ומה יכול לעלות לכביש. יש תשתית חוקית לפרטיות ולסייבר. כאשר נראה שהבינה המלאכותית יוצרת הפרה של זכויות אדם או מושפעת מהשפעות זרות, ניכנס ונדע לטפל בזהירות מבלי לדכא את החדשנות".

<

מה אתם עושים בכדי לקדם את התחום?
"אנחנו עובדים בפעימות - התכנית תוקצבה עד כה במיליארד שקל בשתי פעימות של חצי מיליארד, ולא מן הנמנע שתהיה פעימה נוספת בעוד חצי שנה", אומר קציר, "אנחנו נוגעים בכל היסודות שדורשים התערבות ממשלתית החל מהון אנושי באקדמיה ועד תשתיות מחשוב - בסוף אם אתה רוצה לאמן מודל גדול, צריך תשתית חישובית גדולה מאוד".

"כמובן שיש גם עיסוק במודלי השפה הטבעית, בכלל בשפה טבעית עברית וערבית. מאוד כיף לדבר עם מנוע שיחתי כזה או אחר באנגלית ולקבל תשובות נפלאות אבל כששואלים בעברית מקבלים תשובות עקומות. יש 15 מיליון דוברי עברית בישראל ואם לא נעזור לזה לקרות זה לא יקרה מעצמו, לכן אנו עוסקים בזה המון".

"נתונים ונגישות לנתונים - נתונים שהם תמטיים כמו בעולם החקלאות או התחבורה וכלה בכל החסמים שעובדים סביב הנתונים. אנחנו רוצים להשתמש בבינה המלאכותית גם כדי שתוכל לעזור לנו לעבד את הנתונים אבל גם בכדי להנגיש אותם לכל מי שצריך. ושוב, העיסוק ברגולציה ואתיקה, דרך הגשמת הפוטנציאל במגזר הציבורי וכמובן סיוע בגיוון ההייטק הישראלי בעזרת הכנסה של בינה מלאכותית לתחומי התעשייה שבהם זה לא קורה בכוחות עצמו".

"בסופו של דבר, תהיה לנו תכנית הוליסטית מתוקצבת בשותפות של כל גופי הממשלה הרלוונטיים. בבסיס יושבים כל גופי הממשלה שעוסקים במו"פ כמו רשות החדשנות, מפא"ת ומשרד המדע בתחום המחקר היישומי, ות"ת מל"ג וכן מערך הדיגיטל הלאומי. ואת כולם מדביק משרד האוצר שתורם את הכסף הנדרש. כמובן שגם משרד החוץ ועוד שורה ארוכה של משרדים ורשויות נוספות שבאים ליישם בינה מלאכותית בתוך עצמם".

איך תסכם במשפט את הגישה שלכם להטמעת הבינה המלאכותית בישראל?
"תכנית שעובדת על שותפות שנוגעת בכל רכיבי הליבה שבהם הממשלה צריכה להיות מעורבת. מתוקצבת היטב, שיצאה לדרך לפני שנתיים. נמשיך ונעשה".