הגירעון עלה ל-1.3% בחודש אוגוסט - הממשלה כבר לא עומדת בתחזית של עצמה

מדינת ישראל תסיים את השנה עם גירעון, זה כבר ברור לכולם. השאלה רק כמה. בממשלה תכננו להגיע לגירעון של 1% עד סוף השנה, ועכשיו הגירעון כבר הגיע ל-1.3%, כאשר נשארה עוד שליש שנה, עוד 4 חודשים. בקצב הזה הממשלה תגיע לגירעון של 2% ואולי יותר. במשרד האוצר עדכנו בחודש מאי את התחזית ל-1.1%, בבנק ישראל עדכנו ל-1.3%. בהתאם לקצב הנוכחי - הגירעון בפועל יהיה גבוה יותר.

הממשלה אמנם לקחה 'מרווח ביטחון גבוה' וזו התנהלות נכונה, אבל חבל שבתחילת השנה בממשלה לא לקחו יותר ברצינות את האזהרות מפני הירידה הצפויה בגביית המסים. הרי - תקציב המדינה לשנת 2023 וגם לשנת 2024 נבנה על סמך ההערכות שלא תהיה ירידה בגביית מסים השנה. תחזית שהיה ברור מההתחלה שהיא אופטימית מדי.

על פי נתוני האוצר, הגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל, הגירעון השנתי עומד על 23.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד (לעומת עודף של 33.4 מיליארד שקל לפני שנה. הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%. וזאת כאשר ההכנסות יורדות ב-4%.

המדינה רשמה בחודש אוגוסט הכנסות של 33.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה מדובר על הכנסות של 303.3 מיליארד שקל, ירידה של 3.9% לעומת 315.7 מיליארד בחודש אוגוסט בשנה שעברה. באוצר מודים כעת שההכנסות בשנה שעברה היו גבוהות משמעותית כאשר הם אומרים שההכנסות בחודש אוגוסט המקביל היו "הכנסות חריגות בהיקפן".

מנגד, הוצאות הממשלה בחודש אוגוסט עמדו על 39.5 מיליארד שקל. מתחילת השנה ההוצאות עלו ל-302.9 מיליארד שקל, לעומת 282.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר. צילום: גלעד ארצי

אז נכון, ממש לא הכל זו 'אשמה של הממשלה הנוכחית - עצירת הנדל"ן היא בגלל עליית הריבית במשק (כמו גם בכל העולם), הבלימה בהייטק התרחשה בשנה שעברה בכל העולם (עוד בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הרבה לפני שיריב לוין הכריז על הרפורמה המשפטית). גם הבעיות ששרשרת האספקה העולמית הסתיימו ומחירי התובלה בעולם נפלו ב-80%, ואיתם גם התוצאות של צים, חברת הספנות הישראלית, ולכן זו כבר לא מכניסה למדינה 5.2 מיליארד שקל בשנה. גם הכנסות המדינה מחברת איי.סי.אל כבר לא תהיה אותו דבר, אחרי שמחירי הסחורות צללו ואיתם גם הרווחים של החברה. 

כל אלה הם גורמי מאקרו. אבל זה לא רלוונטי - השאלה היא מה המדינה תעשה כדי להתמודד עם הבור התקציבי שהיא לא צפתה מראש, בזמן אישור התקציב. כן חשוב לומר - הגירעון בשנים קודמות היה 3% ויותר, כך שגירעון שנתי של 2% או אפילו 2.5% הוא טוב יותר. פחות גירעון זה אומר פחות חוב שתופח לטווח הארוך. 

בגרף הבא של האוצר אפשר לראות כיצד הכנסות המדינה החלו לרדת כבר בתחילת 2022 - עוד בממשלה הקודמת. אבל כיוון שההכנסות בחודשים שלפני חצו את קו המגמה ארוך הטווח ההכנסות בסופו של דבר היו גבוהות מהצפי. הירידה החלה כבר אז, רק שזה בא לידי ביטוי בחזרה לגירעון רק השנה.

בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'. צילום: לעמ