שער הדולר עולה ב-0.6%; למה בימי שישי קל לתמרן את הדולר ולמה בנק ישראל לא מונע את זה?

שער הדולר היציג נסגר אתמול על 4.029 שקלים לדולר - עלייה צנועה של 0.1%, אבל היום הוא מזנק ב-0.55% ל-4.05 שקלים לדולר:
  שער הדולר הרציף (משנתה בכל רגע)  ושער הדולר היציג (שער סוף היום הקודם - חמישי) 

שער הדולר רגע לפני המלחמה עמד על 3.86 שקלים לדולר, כלומר הדולר עלה כ-5% במלחמה וזה בהמשך לעלייה של קרוב ל-10% מתחילת השנה ועד פרוץ המלחמה, כך שמתחילת השנה ועד עכשיו הדולר בזינוק של 15%. 

    מידע וגרף על שער הדולר (הקליקו למידע מפורט):

השפעות הדולר - אינפלציה

עליית הדולר היא לא בהכרח דבר רע. היצואנים כבר שנים זועקים לעלייה בשער הדולר, זה מייצר להם הכנסות גבוהות יותר וזה מאפשר להם להתמודד טוב יותר עם  התחרות. השקל החזק של השנים האחרונות פגע מאוד ביצואנים. מנגד, היבואנים שהצליחו להרוויח בשיעורים מאוד משמעותיים בזכות דולר חלש, רואים בשנה האחרונה את הדולר מתחזק והשקל נחלש וזה מייקר להם את המוצרים. הם מצליחים לגלגל חלק מההתייקרות לצרכנים, אבל לא את כולה. 

עלייה בשער הדולר מביאה להתייקרות  מוצרים וגורמת לאינפלציה. על פי מחקרים שנעשו גם בבנק ישראל יחס התמסורת-המרה הוא 0.2. כלומר, על כל עלייה של 1% בשער הדולר יש עלייה של 0.2% באינפלציה. זה לא מדע מדויק כי זה תלוי ביכולת הציבור לספוג עלייה, זה תלוי גם במגמה של הדולר, ובפרמטרים נוספים, אבל הממוצע הוא 0.2. 

מהסיבה הזו, בנק ישראל שנחוש מאוד להילחם באינפלציה וזו הסיבה שהוא העלה את הריבית בשנה וחצי האחרונות,  נלחם בעליית הדולר. עם פרוץ המלחמה הוא הציג תוכנית רחבה למכירת דולרים בהיקף של 30 מיליארד דולר. לבנק יש 200 מיליארד דולר כתוצאה מרכישות דולרים בעבר, וזו פעם ראשונה שהוא מתכוון להשתמש בהן. זו הצהרה משמעותית, כשלצידה הבנק גם הוסיף עוד 15 מיליארד דולר של מכירות דולרים דרך מכשירים פיננסים. כלומר סה"כ של 45 מיליארד דולר להילחם בעליית הדולר.

בינתיים השימוש יחסית נמוך. אולי הבנק לא מתרגש מעלייה של 5%, אולי הוא שומר על תחמושת להמשך המלחמה - גם בשטח, וחושש מהבאות. אבל יש מקום שהבנק מפסיד מדי  שבוע - ביום שישי. שער הדולר הוא מערבולת של אינטרסנטים וספקולנטים. הם מתמרנים את בנק ישראל ובזמנים שבהן המסחר נמוך הם מעלים את שער הדולר. אחת הטכניקות היא המסחר ביום שישי שהוא מסחר דליל. העלאת השער אפשרית עם פחות מאמצים וכך נוצר מצב שבהשקעה קטנה מעלים את השער ומרוויחים הרבה, במיוחד אם בהמשך ימכרו את הדולרים לבנק ישראל במחיר גבוה יותר. 

בנק ישראל באופן יחסי לא מתמודד מולם במסחר של יום שישי ונותן לשער לברוח למעלה. כך או אחרת, בינתיים פורסם השבוע מדד המחירים לצרכן עם ירידה של 0.1%. ירידה מפתיעה לעומת תחזית לעלייה של 0.3%. אולי ההצלחה כאן, גורמת לבנק ישראל לוותר במלחמה על הדולר, אבל אם וכאשר הריבית תרד, הדולר צפוי להתחזק עוד יותר בשל פערי הריביות ולכן נראה שהמלחמה הזו צריכה להיות שוטפת ואסטרטגית.

כך או אחרת, חשוב להזכיר שהמגמות הבסיסיות בכלכלה הישראלית הן כאלו של עודף יצוא ותנועות הון שדווקא תומכות בשקל ולא בדולר. הן מבטאות מכירת דולרים וקניית שקלים. זה עלול להשתנות, אבל עדיין אלו המגמות הכלכליות המרכזיות. זאת הסיבה שבמשך שנים השקל התחזק והיה עד לתחילת השנה הנוכחית -" המטבע החזק בעולם". בבנק לאומי הוציאו סקירה שבה הם מעריכים שהדולר ייסחר בין 3.9 שקלים ל-4.1 שקלים בעוד שנה מהיום. 

שנה זה מרחק בטוח יחסית. בתקופות של אי וודאות, כמו עכשיו שזה גם אי וודאות ביטחונית וגם אי וודאות כלכלית, הדולר הוא המלך. הדולר הוא המטבע החזק בעולם, השימושי ביותר בעולם ויש נהירה אליו בתקופות של אי וודאות. אבל, כשהוודאות חוזרת שער הדולר נרגע. זוכרים את מה שקרה בתקופת הקורונה, הדולר זינק הרבה מעל 4 שקלים ונחת במהרה. לכן, ייתכן שהזינוק הנוכחי יכול להתהפך. ברור שהסלמה במלחמה, תזניק את הדולר, אבל סיכוי טוב שאם וכאשר היא תירגע או תסתיים, שער הדולר ייחלש.

יוסי פריימן, מנכ"ל בית ההשקעות פריקו, אמר השבוע כי "בנק ישראל לא רוצה לשנות מגמה, אלא למתן. לספק את הצד הנגדי. מה שהוא עושה זה חשוב. מבחינת המגמה, נתחיל עם הרפורמה והמחאה, אז אמרנו שהכיוון הוא 4.1, שיהיה תיקון וימשיך ל-4.2. זה מה שקורה. הוא עולה למעלה ואנחנו נראה תיקון בהמשך. אם הולכים לממשלת אחדות, הדולר יירגע ויחזור למטה. לא לרמות שהיינו רוצים, אבל שער הדולר יירד לאזור 3.8 שקלים לדולר. מה שקורה כרגע זה אדי הגז של המשקיעים הזרים שיוצאים מהשקעות בארץ בגלל המלחמה. הם מעדיפים לעבור החוצה. יש גם גופים מוסדיים בארץ שמחכים לאירוע הביטחוני ומעדיפים להיות על מט"ח ולא על שקלים".

מה יקרה בטווח הארוך ואיך תשפיע הריבית?
"אם מסתכלים לטווח הרחוק, אז נראה את השוק מתקן. הריבית היא נקודה חשובה. בניגוד לסיטי בנק, אני לא רואה את בנק ישראל עושה 'זיגזגים' בשוק. זה ידאיג אותי אם זה יקרה. הפיחות הולך לבוא לידי ביטוי בעליות מחירים. הבנק לא ירצה למצוא את עצמו עם אינפלציה שעולה ב-1% והוא מוריד ריבית, כלומר שהוא מקדם אינפלציה. הוא יעדיף לא לעשות שום דבר, בטח לא כרגע. תמיד אפשר להוריד ריבית אם יקבל סימנים שמצדיקים זאת. ההנחה שלי היא שהפיחות המהיר מההחלטה הקודמת מ-3.8 למעל 4, זאת עוד תוספת של חצי אחוז לאינפלציה. תהיה טעות להוריד ריבית כשהאינפלציה מרימה ראש. צריך לומר עוד משהו ולסייג: יכול להיות שיש דברים שבנק ישראל רואה ואנחנו לא, בתחום הביקושים והצריכה".