חל"ת במלחמה - כל מה שצריך לדעת

גל גדול של הוצאת עובדים לחל"ת בפתח, כשההערכות הן שכמות העובדים שתצא לחל"ת עלולה להגיע למאות אלפים, כתלות במשך המלחמה. על פי ההערכות כבר עכשיו יש קרוב ל-100 אלף עובדים בחל"ת, כשבימים האחרונים התחילו החברות הגדולות במשק להוציא את העובדים לחל"ת. מדובר בעיקר ברשתות האופנה, בתי הקפה והמסעדות שההכנסות שלהן צנחו על רקע המלחמה, אבל נראה שמחשבה על חל"ת נמצאת במחשבה של כמעט כל בעל עסק בתקופה הזו. המענקים שהמדינה תספק בגין המלחמה (למען המשכיות עסקית) הם חשובים וצריך לזכור שהמדינה לא עשתה את זה בשום מלחמה בעבר, אבל הם לא כאלו שיוציאו את החברות מהבוץ, הם יפחיתו מעט את הפסדים, אבל לא באופן דרמטי מדי. ולכן, החברות והעסקים נאלצות לחתוך בהוצאות.

האם מגיע לכם כסף בחל"ת?

הוצאות השכר הן המרכיב המרכזי בעסקים וככל שהעסק מוטה יותר שכר, כך בזמן של ירידה בפעילות, יש הכרח לחסוך בהוצאות האלו. הרעיון הכי נכון לבעלי העסקים הוא הוצאה לחל"ת - חופשה ללא תשלום. מדובר על חופשה שבה המעסיק לא משלם שכר, אבל יש לזה תנאים.

להבדיל מתקופת הקורונה, החל"ת הפעם לא מסובסד באופן מידי ומלא על ידי המדינה. עם זאת, תחת תנאים מסוימים, המעסיקים יכולים להוציא עובדים לחל"ת והעובדים יכולים לקבל דמי אבטלה. איך זה עובד?  

חל"ת חייב להיות בהסכמה של העובדים, אם עובד לא מעוניין והמעסיק לא מאפשר לו להמשיך לעבוד, זה הופך בעצם להליך של פיטורים שכולל שימוע, מתן הודעה מוקדמת וכמובן שאת כל הפיצויים שמגיעים לעובד בדומה להליך של פיטורים.   

אם העובד מסכים לחל"ת, אז השאלה לכמה זמן החל"ת. בעבר חל"ת היה רק ביוזמת העובד, והחל מתקופת הקורונה התאשר גם למעסיקים ליזום חל"ת. אז גם הוחלט על סבסוד החל"ת, זה כבר לא קיים, אבל מה שכן קיים וזה יכול להיות קרוב לזה מבחינה כספית (תלוי בשכר של העובד לפני ההוצאה לחל"ת) הוא שאם החל"ת עולה על 30 יום מגיע לעובד דמי אבטלה מביטוח לאומי, כאשר על רקע המלחמה האוצר שנינה את התנאים לתקופת המלחמה כשמספיק שהחל"ת יהיה  ל-14 ימים. התנאי הוא שבתקופה הזו העובד לא עבד אצל המעביד. דמי האבטלה יינתנו רק אחרי שהעובד יינצל את כל ימי החופש שלו.
 

חל"ת בזמן מלחמת חרבות ברזל

עוד שינויים בחל"ת על רקע המלחמה (סוג של הקלות למעסיקים ולשכירים) - הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים מדמי האבטלה; ביטול ימי המתנה (ללא קיזוז חמישה ימי אבטלה)
הפחתה כאמור לעיל של תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ל-14 יום; תקופת האכשרה המינימלית תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים; 

תקופת החל"ת היא תקופה שבה נמשכים היחסים של מעביד-עובד, אבל התקופה הזו לא נחשבת כוותק, ולא צוברים בה ימי חופשה, ימי הבראה וימי מחלה. בתקופה הזו המעביד גם לא מפריש תשלומים לפנסיה - לקרן הפנסיה, ביטוח מנהלים וגם לא לקופת גמל-קרן השתלמות. אם אתם בחל"ת כדאי לכם להפריש באופן עצמאי משלב מסוים כי אחרת הזכויות שלכם נפגעות.  בקרן פנסיה רצף של 5 חודשים ללא תשלום פוגע בתנאים.

סיום תקופת החל"ת - החל"ת שהוגדר כמזכה בדמי אבטלה הו לתקופה של מעל 30 יום. עם החזרה לעבודה, המעסיק מחויב להחזיר את המצב לקדמותו. העובד יחזור לאותה העבודה ובאותם התנאים שהיו לפני היציאה לחל"ת. שינוי בתנאים מחייב הסכמה של העובד.  

הזכויות הפנסיוניות בזמן החל"ת - בתקופת החל״ת המעסיק לא משלם משכורת וכן הוא מפסיק את ההפרשות לקופות הפנסיוניות. מי שיוצא לחל"ת צריך לבדוק את הכיסויים לביטוח חיים ולמקרה נכות. האם הביטוח בקופות ממשיך לחול? חשוב לציין שלמרות שההפקדות בזמן חל"ת קפואות, קיים בתקנון מנגנון אוטומטי של שמירה על כיסויי שאירים ונכות במקרה של הפסקת תשלום דמי גמולים לתקופה של 5 חודשים. תקופה זו מכונה בתקנון ״ארכת ביטוח״ והיא חלה גם אם העמית (או המעסיק) לא מודיע על הפסקת ההפקדות. חשוב מאוד לעקוב אחרי התקופה בה לא מופקדים לכם כספים שלא תגיעו למצב שאין לכם ביטוחים מתאימים. בפוליסות ביטוחי מנהלים קיים מנגנון דומה של שמירה אוטומטית על כיסויי ביטוח חיים וכיסוי אובדן כושר עבודה, הנקרא ״ריסק זמני״.