עד כמה ישראל תיפגע כלכלית מהמלחמה ואיפה מוד'יס טועה?

המענק האמריקאי בסך 14.3 מיליארדי דולרים שיועבר לישראל, ייתכן ויכסה את כל ההוצאות הממשלתיות הישירות של המלחמה, כולל חימוש צה"ל מחדש, החזקת המילואים, הפיצויים לעסקים שנפגעו ושיקום העוטף. הכל תלוי במשך הלחימה. עד כה הסתכמו העלויות הכוללות בכ-30 מיליארד שקל והן כוללות בחשבון את עלות המפונים, הפיצויים, התשלומים למשפחות החללים והחטופים, וכמובן ההוצאות בגין המילואימניקים והוצאות הביטחון. קצב ההוצאות השוטפות בשל המלחמה לרבות הפיצויים-מענקים צפוי לרדת בהדרגה, אך בהנחה שהלחימה תהיה עד 3 חודשים הרי שהצפי הוא לעלות כוללת של כ-60 מיליארד שקל. מלחמה של שנה תביא אותנו לעלויות של מעל 150 מיליארד שקל. 

בעלויות האלו יש גם מרכיב של הפסד הכנסות מסים. העלות הכוללת של המלחמה היא לא רק הסכומים שהוצאו, אלא גם הסכומים שלא יתקבלו. עסקים משלמים מס חברות כשהשיטה היא להעביר מקדמות שוטפות מדי חודש. אבל אחרי סיום השני נערך החישוב המדויק ואז  נקבע המס. ההפסדים של עסקים רבים באוקטובר וההפסדים הצפויים בנובמבר ימחקו חלק משמעותי מהרווחים ובהתאמה העסקים האלו לא יצטרכו לשלם מס ו-או יצטרכו לשלם פחות. המקדמות יוחזרו להם, זו עלות נוספות והיא נמצאת בתוך המספרים למעלה.  
 

התחזית של מוד'יס - פסימית מדי

חלק מההערכות המתפרסמות לגודל הנזק למשק מחמירות מדי וניתן ללמוד זאת מניתוח הערכות שהיו במהלך מלחמות ומבצעים קודמים, לעומת הנזק בפועל שנמדד הרבה אחרי. התחזית של מוד'יס בנוגע למצב המשק הישראלי ב-2024 היא בלתי סבירה ולוקחת את ההנחות והתרחישים הקיצוניים ביותר. 

מניתוח שערכתי הנוגע להוצאות הממשלתיות הישירות בעקבות נזקי המלחמה, המסקנה היא שהן תהיינה בין 12 עד 14 מיליארד דולר, כלומר כ-2.5% עד 3% מהתוצר. מתוך זה הצטיידות צה"ל מחדש במלאי חימוש וציוד + החזקת כוח מילואים בהיקף מלא לתקופה ממוצעת של 2.5 חודשים, מוערכת בכ-5.5 מיליארד דולר. בנייה מחדש של יישובי עוטף עזה ותיקון נזקי המלחמה בשדרות, אשקלון ובערים אחרות מוערכת בכ-1.5 מיליארד דולר. נזק למשק בעקבות מחסור בכ"א ופעילות חסר ברוב הענפים מוערכת בכ-4 מיליארדי דולר (קיימת תופעה של ביקושי יתר אחרי מלחמות שמפצה על רוב ביקושי החסר במהלך מלחמות). הוצאות בלתי צפויות כולל התארכות המלחמה מוערכות בכ-1 עד 3 מיליארד דולר נוספים. כל זאת תחת הנחה מרכזית חשובה שלא תהיה מלחמה כוללת עם חיזבאללה. מעבר לכך, יש גם הוצאות נוספות בגין תמיכה במשק וכן יש איבוד הכנסות מסים. אבל זה לא יביא אותנו למצב שמודי'ס מציגים. התחזית של האוצר היא לגירעון של 4%-4.5% השנה ו-5%-5.5% בשנה הבאה. אבל זה תחת הנחות של לחימה של מספר לא מועט של חודשים.

תחת הנחה בסיסת של לחימה של חודשים ספורים, הפגיעה בתוצר בשנת 2024 בתוצר בעקבות המלחמה תהיה בסביבות 1%, הגרעון הממשלתי יהיה כ-3%-3.5%, יחס חוב תוצר יעלה באופן מינורי מ-60% ל-62%-63% (הגרעון הממשלתי לא יגדל הרבה ולא יהיה צורך בגיוס כספים דרמטי, בעקבות המענק האמריקאי). האינפלציה תרד לסביבות 2.5%. הריבית תרד לאזור ה-3.5%. דירוג האשראי של ישראל לא ירד או שירד באופן מינורי בשנת (Notch) אחד בלבד. רוב הוצאות הממשלה תכוסנה ע"י המענק האמריקאי בסך 14.3 מיליארד דולר פלוס מיליארד דולר מתרומות של הישראלים עצמם ויהודי העולם.
 

מספר הנחות יסוד

להלן ניתוח שערכתי, שמניח מספר הנחות יסוד, שבמידה ולא תתקיימנה, התוצאה הכלכלית תהיה חמורה יותר. הנחת היסוד החשובה ביותר היא שלא תיפתח חזית שנייה רחבה עם החיזבאללה. הנחת יסוד נוספת היא שההפיכה המשפטית מתה ולא תשוב לתחייה. הנחת יסוד שלישית היא שרוב המגויסים יאלצו להיות במילואים בסביבות חודשיים וחצי. הנחת יסוד רביעית היא שהמענק בסך 14.3 מיליארד דולר אכן יאושר בבית הנבחרים האמריקאי. הנחה חמישית היא שיגיעו לפחות 50 אלף עובדים זרים לחיזוק ענף הנדל"ן. כל ההנחות האלו הן הנחות סבירות בהחלט.

הניתוח מבוסס ברובו על התוצאות בפועל של פגיעות משקיות שאירעו במלחמת לבנון השנייה, בקורונה ובמבצעים הקודמים של צה"ל ברצועת עזה. ראוי לציין שהמלחמה הנוכחית מורכבת ובעלת סיבוכיות גבוהה יותר מאשר המקרים הקודמים. אך ההשלכות הכלכליות שלה בכל מקרה אינן בסדר הגודל של הקורונה, שממנה המשק הישראלי יצא בצורה טובה מאד (בניגוד לכמעט כל מדינה אחרת בעולם).

הפגיעה בתוצר בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היתה בשיעור שמוערך בכ-0.35% עד 0.5%. וזו היתה מלחמה קשה. חשוב גם לציין שהמילואימניקים שגויסו אינם מוגדרים ע"י הלמ"ס כמובטלים - התוצר שלהם מתבטא כעת בסעיפים אחרים שקשורים לעבודה בשירותי ביטחון, זאת במקום תוצר אותו יצרו בכל ענף אחר בו עבדו לפני המלחמה.

במהלך ואחרי המלחמה, יוזרמו כספים ממשלתיים רבים לתוכניות שיקום נרחבות בעוטף עזה. גם הבנייה המחודשת תביא בחובה לגידול מסוים בתוצר.

מוד'יס מוציאה תחזית כלכלית מצחיקה

בחלק של האינפלציה, מודיס' לדעתי טועים לחלוטין עם ההערכה ההזויה שלהם שגובהה בישראל יהיה 6.8% ב-2024. יש לציין שהתחזית הממוצעת של למעלה מ-20 בתי ההשקעות הגדולים בשוק ההון הישראלי, היא של אינפלציה של 2.5%. גם בנק ישראל סבור כך. תמיד לאחר מלחמות ומבצעים האינפלציה בישראל בכלל יורדת. כמובן נגזר מכאן שלפי מודיס' הריבית בישראל תעלה ב-2024 כאשר הצפי הן של בנק ישראל והן של שוק ההון הוא שהריבית תרד מעט. גם תחזיתם לגבי הגירעון של ישראל שיזנק ל-7.8% הוא ברמה של בולשיט, בעיקר כשברור לכל שהמענק האמריקאי יכסה את רוב ההוצאות הממשלתיות. בבנק ישראל העריכו שהגירעון של הממשלה יעמוד בשנה הבאה על 3.5%. ראוי לציין שמודיס' תמיד החמירו איתנו יותר מדי והדירוג שלהם את ישראל עוד מלפני המלחמה הניח תמיד אפשרות להסתבכות מלחמתית ולכן מה שקרה לנו למעשה כבר נלקח בחשבון אצלם בדירוג ה- A+ שנתנו לנו.
 

ישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי ופיננסי איתן

על אף הפגעים שיצרה ההפיכה המשפטית, הפגיעה בכלכלה הישראלית היתה עד ה-7 לאוקטובר נמוכה בהרבה מכל מיני תחזיות אימים (ועל זה אפילו מודיס' מסכימים). הסיבה העיקרית לכך הוא מנגנון שקיים בישראל של "אנטי האטה". מדובר בפיחות שנוצר בשקל בכל פעם שקיימת בישראל בעיה גיאופוליטית (פוליטית) או כלכלית. מכיוון שישראל היא מדינה מבוססת יצוא, עליית שערי המט"ח בעקבות מצבי משבר תורמת מאד ליצואנים ומקזזת חלק מן הנזק הכלכלי האחר.

חלק נוסף מההסבר לאיתנות המשק טרום המלחמה זו מלחמת רוסיה אוקראינה שתרמה לישראל גל עלייה גדול ביותר שמגדיל ביקושים במשק. היתה גם קפיצה אדירה ביצוא הביטחוני וקפיצה ביצוא הגז של ישראל. באופן פרדוכסלי ההפיכה המשפטית הסיטה הרבה מאד השקעות של משקיעים ישראליים מבורסת ת"א לחו"ל והמשקיעים נהנו הן מעליית הדולר והן מעליית מדדי המניות הזרים ונמנעו גם מהפגיעה הפיננסית מאז ה-7 לאוקטובר.

כדי להבין את העוצמה הכלכלית והפיננסית היחסית של ישראל, להלן טבלה השוואתית מתומצתת של מצב המשק נכון לבוקרו של ה-7 לאוקטובר, ביחס לממוצע מדינות ה-OECD:
 
מצב המשק בישראל וה-OECD 

בחלוקה ענפית ברור שענף הנדל"ן הוא המדאיג ביותר (היה שרוי בצרות גם לפני המלחמה), בעיקר עקב חוסר המוכנות שלנו להעסיק (בשלב זה) פועלים מיהודה ושומרון. בעיה זו חייבת להיפתר במהירות בדמות פועלים זרים וכפי שנראה משרד הכלכלה והתעשיה עובד על פתרון אפשרי. בכל הנוגע לענף הבנקאות, אין צורך לדאוג. מערכת הבנקאות הישראלית יציבה מאד פיננסית והשיגה תוצאות שיא בשנים האחרונות. תעשיית המלונאות סופגת באופן היסטורי את הפגיעה הקשה ביותר. אך בגלל אופי האירוע, הממשלה משכנת כיום את מפוני הגבולות בבתי מלון, כך שהם למעשה בתפוסה מלאה וזאת בעונה בה התפוסה היסטורית בכלל נמוכה (אחרי חגי תשרי ותחילת החורף). כמובן שהתעשיות הביטחוניות במצב הטוב ביותר אי פעם. החזרה של הישראלים לרכישת תוצרת כחול לבן עוזרת לחקלאות. חסינים במיוחד הם ענפי היצוא בכלל וההייטק בפרט. להלן גרף המתאר את הפגיעה וההתאוששות של היצוא הישראלי באירועים ביטחוניים קודמים ובקורונה:

מצב היצוא הישראלי באירועים ביטחוניים (משרד הכלכלה והתעשיה)

התחזקות העלייה ב-2024 בגלל אנטישמיותבדיוק לפני שנה כתבתי כאן טור שנקרא "כמה עולים יגיעו לישראל כתוצאה מהמלחמה (באוקראינה) ומהן ההשלכות הכלכליות?". הערכתי אז שכתוצאה מהמלחמה יגיעו לישראל כ-200 אלף עולים ותושבים חוזרים. מאז תחילת מלחמת רוסיה אוקראינה הגיעו לישראל במצטבר כ-150 אלף עולים חדשים + כ-60 אלף תושבים חוזרים. רובם מרוסיה. גל האנטישמיות העובר ברבות ממדינות העולם לוחץ על יהודים לעזוב. הגל העכור הזה חזק במיוחד ברוסיה. חלק מהיהודים הרוסים כבר הגיעו לישראל, כאמור, אך מה שקורה כעת יעודד עוד רבים לעשות זאת. הדבר נכון גם לגבי צרפת, אנגליה ואפילו ארה"ב.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"