הנפט יורד ב-3% ל-78 דולר לחבית נפט גולמי; החששות הוסרו?

מעניין אם מישהו זוכר שעד לפני חודשיים המחיר של חבית נפט גולמי כבר הגיע ל-94 דולר וכל הכלכלנים אמרו שהוא יגיע גם ל-100 דולר, המחיר של חבית נפט ירד ולמרות החששות מהתפשטות המלחמה לאזור המפרץ, מה שעלול להביא לפגיעה בתשתיות נפט, או אפילו התערבות של ערב הסעודית או איראן בצורה של הגבלת הייצוא כתגובה לתמיכת ארה"ב בישראל, כנראה התפוגגו והמחיר יורד כבר מחודש אוקטובר.

התפתחות מחירי הנפט

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מציין בניתוח שלו: "הבנק העולמי פרסם הערכת מצב בעקבות התקיפה האכזרית של החמאס ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. לפי הערכה זו, במידה והמלחמה איננה מתרחבת לאזורים נוספים, מחירי הנפט צפויים לעמוד בממוצע על 90 דולרים לחבית ברביע הנוכחי ולאחר מכן צפויה ירידה למחיר ממוצע של 81 דולרים לחבית בשנה הבאה. התחזית מניחה האטה בצמיחה הכלכלית העולמית ולכן מחירי הסחורות הכוללים צפויים לרדת ב-4.1% בשנה הבאה". אבל למרות התחזית של הבנק העולמי, מחיר חבית נפט ירד כבר מתחת ל-80 דולר, מה הסיבות?

תשומות בתי הזיקוק בארה"ב

תשומות בתי הזיקוק בארה"ב ממשיכות לעלות והן עמדו בממוצע על 15.3 מיליון חביות ליום במהלך השבוע שהסתיים ב-27 באוקטובר - 62 אלף חביות ליום יותר מהממוצע של השבוע שלפני כן. בתי הזיקוק פעלו בשיעור ניצולת של 85.4% הדומה לזה שהיה בשבוע שלפני כן.

ייצור הבנזין ירד בשבוע שעבר, לממוצע של 9.5 מיליון חביות ליום. ייצור תזקיקים ירד בשבוע שעבר גם כן. יבוא הנפט הגולמי של ארה"ב עמד בממוצע על 6.4 מיליון חביות ליום בשבוע שעבר וגדל ב-412 אלף חביות ליום מהשבוע הקודם.

השפעת המלחמה הייתה מתונה יותר ממה שחשבו

"העובדה שלפרוץ המלחמה היו עד כה השפעות מתונות על מחירי הסחורות עשויה לשקף את היכולת הטובה יותר של הכלכלה העולמית לספוג זעזועים במחירי הנפט", לדברי הבנק העולמי. "מאז משבר האנרגיה של שנות ה-70, מדינות ברחבי העולם חיזקו את ההגנה שלהן מפני זעזועים כאלה", כותב בפמן, "למדינות אלו יש כיום בסיס מגוון יותר של מקורות נפט ומשאבי אנרגיה מורחבים, כולל מקורות מתחדשים. חלק מהמדינות הקימו עתודות נפט אסטרטגיות ניכרות, קבעו הסדרים לתיאום האספקה "בכל מצב עולם" ופיתחו שווקים עתידיים בכדי למתן את השפעת המחסור בנפט על המחירים. שיפורים אלה מצביעים על כך שלהסלמה של המלחמה עשויה להיות השפעה מתונה יותר מאשר בעבר".

אבל בפמן מזהיר ומציין שקובעי המדיניות צריכים להיות ערים להתפתחויות: "קובעי המדיניות, בעיקר במדינות מתפתחות, יצטרכו לנקוט בצעדים בכדי לנהל עלייה פוטנציאלית באינפלציה. מדובר בעלייה במידת התנודתיות של מחירי המזון העולמיים ושל סחורות אחרות ובכך עליית הסיכון להחמרת המצב של חוסר ביטחון תזונתי. נושא אחר נוגע להמשך הרחבת מקורות האנרגיה החלופיים על ידי האצת המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים - מה שיפחית עוד את ההשפעות של זעזועים במחיר הנפט.".

לצד הירידה במחירי הנפט, חברת הנפט סעודי ארמקו, החברה הציבורית השלישית בעולם מבחינת שווי שוק עם שווי של 2.168 טריליון דולר, פרסמה את דוחות הרבעון השלישי שלה שהראו ירידה ברווחים ל-32.58 מיליארד דולר לעומת 42.43 מיליארד דולר ברבעון המקביל - ירידה שמעידה על ירידה שנתית של 23% ברווחים. החברה היא בבעלות של ערב הסעודית (90%) והיא מקור ההכנסה העיקרי של ערב הסעודית ויורש העצר מוחמד בן סלמאן.

משק הגז הטבעי

מחירי הגז הטבעי של האיחוד האירופי עלו בשבועות האחרונים והתייצבו ברמה גבוהה יחסית, והדגישו שהסתמכות על יבוא LNG אינה נטולת סיכון. עם זאת, המחירים צפויים לרדת בשנה הבאה מכיוון שכמות משמעותית של קיבולת יצוא LNG תתווסף, תחילה מארה"ב ולאחר מכן מקטאר. למרות שהגז הטבעי של האיחוד האירופי באחסנה מלאה עד כדי 99% מקיבולת מקסימלית, המחירים באירופה עלו ב-20% בחודש הנוכחי, בין היתר בגלל שהמלחמה במזרח התיכון הקפיצה את פרמיית הסיכון במחירים של הגז, זאת במידה רבה יותר מאשר בנפט הגולמי.  

קיים סיכון שהמלחמה תתפשט לאזור רחב יותר ויצוא ה-LNG של קטאר יושפע. אמנם, הסיכון שזה יקרה הוא קטן יחסית, זאת מכיוון שקטאר היא בעלת ברית אסטרטגית של ארה"ב, זאת על אף תמיכתה ארוכת השנים בעזה. אבל עדיין, כל שינוי המשפיע על הצפי של היצוא צפוי להיות בר השפעה, זאת מכיוון שקטאר היא יצואנית ה-LNG הגדולה בעולם ויצואנית משמעותית של LNG לאירופה.