בנק ישראל עם שורת צעדים לקידום שוק התשלומים בזמן המלחמה

מלחמת חרבות ברזל משפיעה על המשק הישראלי בצורה משמעותית, אבל פגיעה ניכרת ניתן לראות גם בתחום האשראי והתשלומים - בדיקה של ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי העלתה כי היא נמוכה ב-9% מרמתה החזויה והגיעה ל-20% פחות בשפל. 

טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פעל בנק ישראל במספר מישורים שנועדו לחזק את היציבות והיעילות של המשק בתחום התשלומים, בהיבטי שימוש באמצעי תשלום מרחוק, אבטחת מידע והמשכיות עסקית והגברת התחרות בשוק, גם ע"י גידול מספר השחקנים הפיננסיים במשק אשר פעילותם הפיננסית מתחילה בתחום התשלומים. עם פרוץ המלחמה מטרות אלה הפכו לחשובות אף יותר שכן הפעילות הרציפה של מערכות התשלומים היא חיונית להמשך תפקודו של המשק. מתחילת המלחמה, מחלקת מערכות תשלומים וסליקה עובדת במתכונת חירום ומקיימת הערכות מצב עם הגורמים השונים בשוק בתדירות גבוהה. המחלקה הקימה פורומים ייעודיים למצב החירום לצרכי שיתוף, פיקוח וגיבוש פתרונות בתרחישים שונים, ובמקביל ממשיכה לקדם את פעילותה הסדירה.

להלן ריכוז הצעדים שמפרסמת היום מחלקת מערכות תשלומים וסליקה על פעילותה השוטפת והייעודית לנוכח המלחמה:

1. העלאת תקרת הפקדת שיק בסלולר מ-50,000 שקל ל-100,000 שקל - הפקדת שיק בסלולר הוא אחד השירותים הדיגיטליים בהם הציבור ממשיך להשתמש כבשגרה, מרחוק, וללא צורך בהגעה לסניף בנק. הגדלת תקרת סכום ההפקדה בסלולר מאפשרת לציבור להפקיד שיקים בסכומים גבוהים אלה, מכל מקום בו זמינה רשת סלולרית או חיבור אינטרנטי.  לפי הערכת בנק ישראל, בטווח סכומים אלה מדובר בכ-1.65 מיליון שיקים בשנה, או ממוצע של כ- 137,000 שיקים בחודש, שהציבור יוכל להפקיד ללא שינוע פיזי במרחב הפתוח בתקופת המלחמה ולאחר-מכן. צעד זה תורם להמשך הפעילות העסקית במשק, להגברת המהירות והנוחות התפעולית בתהליך הפקדת שיקים אלה, ולהפחתת עלויות.

2. הרחבת הסטנדרטים לאבטחת מידע, הגנות סייבר, והמשכיות עסקית שיחולו על כל השחקנים בתחום כרטיסי חיוב, ליישום תוך שנה, וקריאה ליישום מידי ככל האפשר על-מנת לחזק את היציבות הפיננסית בתקופת המלחמה - סטנדרטים אלו יחולו על כל השחקנים שפועלים בשוק כרטיסי החיוב בישראל, גם על שחקנים טכנולוגיים לא מפוקחים אשר הפכו בשנים האחרונות למשמעותיים בתהליך ביצוע עסקה בכרטיס חיוב. הסטנדרטים מתווספים לסטנדרטים ודרישות שחלים זה מכבר על שחקנים מסורתיים בתחום.

הסטנדרטים גובשו בשיתוף פעולה עם המשק במסגרת ועדת כרטיסי חיוב המנוהלת על-ידי אגף הפיקוח על מערכות תשלומים. עם פרסום המסמך היום, בנק ישראל קורא לכל הגורמים שפועלים בשוק כרטיסי החיוב, לאמץ את הסטנדרטים המפורטים בו, מוקדם ככל האפשר, כדי להבטיח הגנה מרבית על פעילותם של הגופים ועל פעילות כרטיסי החיוב בישראל, במיוחד בימים המורכבים בהם נמצאת המדינה והחשש המוגבר למתקפות סייבר. שחקנים שלא יתאפשר להם להטמיע את הסטנדרטים באופן מהיר, נדרשים בכל מקרה לעשות זאת תוך שנה.  סטנדרטים אלו יהוו בהמשך תנאי לפעילות של כל הגורמים בשרשרת ביצוע עסקה בכרטיס חיוב.

3. הקצאת קודי זיהוי לשלושה שחקנים חוץ-בנקאיים בתחום שירותי תשלום - בנק ישראל מעדכן לראשונה על הקצאת קודי זיהוי לחברות פינטק אשר נמצאות בתהליך של חיבור כמשתתפות במערכות התשלומים בישראל:
א. חברת משולם פתרונות תשלום בע"מ, הקוד החדש הינו 35
ב. חברת גלובל רמיט שירותי מטבע בע"מ, הקוד החדש הינו 47
ג. חברת אטמס מטריקס בע"מ, הקוד החדש הינו 86 

הצעדים שמקדם בנק ישראל לטובת פתיחת גישת שחקנים חוץ-בנקאיים למערכות הליבה של המשק בתחום התשלומים, מאפשרים לחברות פינטק לפעול באופן ישיר ועצמאי יותר, תוך צמצום התלות שלהן בבנקים. הגופים החדשים יגבירו את התחרות, יעזרו לצמצם את הריכוזיות בשוק הפיננסי, יפתחו פתרונות תשלומים מתקדמים וחדשניים, ייעלו תהליכים ושירותים עסקיים, יוזילו עלויות לטובת ציבור הצרכנים ובתי העסק ויגבירו את תחליפיות השחקנים המסורתיים גם בעת משבר. בנק ישראל מודע כי בתקופת המלחמה הנוכחית, חברות פינטק מסוג זה הרחיבו את שירותיהן בתחום תשלומים חוצי גבולות על מנת לאפשר העברות תרומות לארץ באופן יותר מהיר וזול.