ויקטורי הכניסה 623 מיליון שקל ברבעון; איך המלחמה תשפיע עליה?

רשת ויקטורי  ויקטורי -1.32% ויקטורי 5,290 -1.32% בסיס:5,361 פתיחה:5,410 גבוה:5,410 נמוך:5,245 תמורה:411,675 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: פותחת את עונת הדוחות של רשתות הקמעונאות ומדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי, שכידוע לא כוללות את השפעת מלחמת חרבות ברזל, אם כי היא כן מספקת תחזית מסוימת למידת ההשפעה של המלחמה על תוצאותיה להמשך.

ויקטורי הכניסה 622.7 שקל ברבעון השלישי לעומת 599 מיליון שקל ברבעון המקביל - עליה של 4%. הרווח הגולמי הסתכם ב-162.4 מיליון שקל (26% מההכנסות), לעומת 152.2 מיליון שקל (25.4% מההכנסות) ברבעון המקביל, עליה של 6.6%. הרווח התפעולי הסתכם ב-24 מיליון שקל, לעומת 22.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי הסתכם ב-13.9 מיליון שקל לעומת 11.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 20%.

הפידיון הממוצע בחנויות זהות במהלך הרבעון השלישי של 2023 עמד על 9.2 אלף שקל למ"ר לעומת כ-9 אלף שקל למ"ר בחנויות זהות בתקופה המקבילה אשתקד. הפדיון בחנויות זהות במהלך הרבעון גדל בכ-2.1% בהשוואה לפדיון בחנויות זהות במהלך הרבעון המקביל אשתקד.

החברה התייחסה למלחמת חרבות ברזל, שכאמור פרצה אחרי תקופת הדוח. החברה ציינה שבמשך השבועיים הראשונים מפתיחת המלחמה הביקושים בחנויות היו גבוהים משמעותית לעומת תקופת שגרה, ובהמשך הורגשה עלייה בפדיונות בשיעור של 10%-5% לעומת תקופת שגרה. במהלך חודש אוקטובר 2023 נרשם גידול בפדיון החברה בשיעור של כ-20% לעומת חודש אוקטובר אשתקד, וזאת למרות ירידה חדה בפדיונות הסניפים הקרובים לגבול עזה (סניפי שדרות, אשקלון ונתיבות). החברה צופה שככל שתימשך הלחימה, ימשיך קצב הגידול של 10%-5% בפדיונות. לגבי השפעת העלייה בשערי המט"ח, החברה אינה יודעת להעריך נכון למועד חתימת הדוחות, את השפעתם על מחירי המוצרים הנרכשים מהספקים.

אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי: "צמיחת החברה בשנים האחרונות כמו גם ברבעון השלישי של 2023 נובעת בעיקר מהגידול הניכר במכירות, שהינו בעיקרו כתוצאה מגידול בכמות הלקוחות. להערכתנו הגידול נובע בעיקרו מסל מוצרים הוגן וזול לצרכן והן מפתיחת חנויות חדשות" - לחברה 67 סניפים בארץ, ובשנת 2024 היא צופה לפתוח עוד 4 סניפים (דימונה, תל מונד, חריש ועמק חפר).

התחזיות של ויקטורי לגבי השפעת המלחמה על הפעילות שלה לא מפתיעות, והן אולי אפילו נמוכות - רשתות הקמעונאות הן פחות או יותר בקו הראשון (בסקטור האזרחי, לא כולל חברות בטחוניות) להרוויח מהמלחמה, כמו שאומרת גם דינה קורשונוב, אנליסטית הקמעונאות של לידר. בתחילת המלחמה זה היה יותר מורגש, אבל ישראלים רבים הסתערו על הסניפים במטרה להצטייד להיסגרות ממושכת בבתים ובכדי לצייד את המרחבים המוגנים, למקרה ויצטרכו לשהות גם שם זמן ממושך.

מהר מאוד עלו דיווחים ופוסטים ברשתתות החברתיות שהרשתות הורידו את המבצעים שלהן, ובעוד המהלך אולי לא מתקבל בעין יפה בעיני הציבור, הן יכולות להרשות את זה לעצמן, הן בכל זאת עסקים שצריכים להרוויח. אז נכון שהישראלים מוציאים פחות במלחמה באופן כללי, אבל מנתוני חברת שבא עולה שמבין כל הענפים, התחום שרשם את העליה הגדולה ביותר בהוצאות האשראי של הישראלים הוא תחום המזון - בו הוציאו הישראלים 181.5 מיליון שקל באשראי בחודש אוקטובר, לעומת 152.8 מיליון שקל באוקטובר שעבר, עליה של 19%.