פרדימן קוטלר לארי
צילום: אורן דאי, גדי דגון, אבשלום ששוני

דוחות הבנקים ברבעון הרביעי יהיו טובים - האם זה הזמן לקנות את המניות?

איציק יצחקי | (13)

דוחות הבנקים ברבעון השלישי היו טובים, אפילו מצוינים. הדוחות ביטאו תשואה דו ספרתית נאה על ההון העצמי (הרווח חלקי ההון העצמי = תשואה להון) וכשלוקחים את התמחור של הבנקים בבורסה, מקבלים שהמניות שלהן נסחרות במכפילי רווח של 6-8, תשואה לשווי של כ-13%-14%. כלומר,  המחזיקים צפויים להרוויח תשואה כזו בשנה. אבל יש כאן שתי הסתייגויות חשובות.

הראשונה, שיש מלחמה ואף אחד לא יודע עד כמה היא תשפיע על הדוחות. העסקים מתקשים עכשיו, יש כאלו שמתגלגלים במדרון לקראת פשיטת רגל, יש אחרים שהתמנפו בהלוואות גם בהלוואות בערבות מדינה (הלוואות אגב שבעיקר עוזרות לבנקים) ויש מעטים, בעיקר הגדולים שיצאו מהמלחמה מחוזקים. הבנקים הם ראי המשק ואם העסקים סובלים גם הבנקים אמורים לסבול, אבל הפיקוח על הבנקים מאפשר להם לדחות באופן מסוים את ההפרשות להפסדי אשראי כך שנזקי המלחמה יתפרשו על פני זמן ממושך.

זה בא לידי ביטוי כבר כבר בדוחות של הרבעון השלישי. באופן מעוות חשבונאית, הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים להציג הפרשה להפסדים צפויים כבר ברבעון השלישי. מה ההפרשה הזו גרמה? לכך שנזקי המלחמה שהחלו ברבעון הרביעי (7 באוקטובר) ינגסו ברווחים של הרבעון השלישי. לכאורה, היה עלול להיות רבעון שלישי חלש במיוחד, בפועל - הבנקים צוחקים כל הדרך אל הבנק עם תוצאות טובות.

אם המלחמה לא תחריף בחזית הצפונית, נראה שהיקף ההפרשות לא יעלה משמעותית ברבעון הרביעי וזה אומר שהתוצאות יהיו טובות גם ברבעון הרביעי, כשצריך לזכור שבשבועות האחרונים המשק מתחזק והיקף הפעילות עולה בהתמדה. אם מתישהו בתחילת השנה הבאה נחזור לשגרה אז בכלל הבנקים יחגגו. למעשה, ייתכן שמתישהו בתחילת השנה הבאה, "האיום" על הבנקים יהיה הפחתת הריבית, אבל זה לא באמת איום גדול. כבר עכשיו מכיוון שהבנקים טענו שהולכים להורדת ריבית הם הורידו את הריבית על הפיקדונות, ומכיוון שהסיכון של העסקים עלה בהינתן אי הוודאות הכלכלית והמלחמה, הם לא ימהרו להוריד את הריבית על הלוואות. 

  

לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות, כותב בסקירה על מניות הבנקים  - "התשואה להון הענפית הסתכמה ברבעון השלישי בשיעור של 13.9%, לעומת 18.6% ברבעון הקודם ו-16.4% ברבעון המקביל. נתונים אלה ממחישים את החוזקה של הבנקים חרף התמתנות ההשפעות החיוביות של עליית הריבית והאינפלציה ועלייה בסיכוני השוק המקומי הנובעת מהמלחמה".

הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר– 16% ו-16.8% בהתאמה. "בנק לאומי, על אף הוצאה להפסדי אשראי הגבוהה במערכת הציג תשואה להון של  13.6% שהיתה גבוהה מהצפי המוקדם", מעדכן לובלין, "בנק הפועלים הציג תשואה של 13.4% גם כן הפתיע לטובה ודיסקונט שרשם הוצאות גבוהות להפסדי אשראי ותשואה להון של 12% סוגר את הרשימה.

"לאור המלצות הפיקוח על הבנקים, כלל הבנקים במערכת צמצמו את היקפי הדיבידנדים וזאת על מנת לרפד את כריות ההון ולנקוט במדיניות זהירה יותר נוכח אי הודאות בטווח הקצר", אומר לובלין, ומספק תחזית חיובית לבנקים ולמניות הבנקים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לירן לובלין (אילן בשור)

מה יקרה ברבעון הבא? לובלין (אילן בשור)

"אנו סבורים שבטווח הקצר הענף יציג תשואה מתונה יותר (אך עדיין גבוהה בראייה היסטורית)", מעריך לובלין שמספק המלצה חיובית על מניות הבנקים, "על רקע ההערכה האטה בפעילות הכלכלית בישראל, התמתנות השפעות הריבית והאינפלציה, הגדלת ההוצאות להפסדי אשראי, וצמיחה מתונה יותר של תיק האשראי. גם בתרחיש של ירידה בריבית, צמצום מרווחים והוצאות להפסדי אשראי שמתבססות ברמות גבוהות לאורך תקופה של מספר רבעונים, הבנקים צפויים לייצר תשואה דו ספרתית מרשימה (15%-12%) והסיבות העיקרית לכך הן יחסי היעילות המרשימים וכריות הביטחון שבנו הבנקים לקראת הבאות".

 

דוחות הרבעון השלישי - תוצאות טובות למרות ההפרשות

תיק האשראי של הבנקים צמח בשיעור של 1.7% ביחס לרבעון קודם, וזאת לאחר צמיחה מואצת בשנתיים האחרונות. עיקר הצמיחה הגיעה מהמגזר העסקי (עסקים גדולים) כשבמגזר המשכנתאות מגמת הבלימה נמשכה גם ברבעון השלישי. אנו סבורים כי בטווח הקצר קצבי הצמיחה יאטו מעט ומגמת הצמיחה תחזור לרמות נורמטיביות של 6% לקראת

סוף 2024.

הכנסות הריבית נטו צמחו ב-13.8% ביחס לרבעון המקביל אך בהשוואה לרבעון הקודם נרשמה ירידה ענפית של כ-7.4% הנובעת מהתכווצות של המרווח הפיננסי ומהשפעה פוחתת של הריבית והאינפלציה.

"המרווח הפיננסי ירד ב-28 נ"ב מרמה של 2.99% ל-2.71% ביחס לרבעון הקודם", מציג לובלין, "זו ירידה שמיוחסת בעיקרה לעלויות מימון גבוהות יותר נוכח מעבר של כספים מעו"ש לפקדונות נושאי ריבית וכאמור מהשפעה נמוכה של המדד ברבעון. בהקשר זה נציין שבנטרול המדד, לאומי והבינלאומי הציגו את התכווצות המרווח הגבוהה ביותר בין רבעוני ההשוואה בעוד בנק פועלים הציג את הירידה המתונה ביותר במרווח. אנו מצפים להמשך התכווצות של המרווח וזאת על אף שהבנקים מציינים שמגמת המעבר מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית האטה. נוסיף כי הפקדונות שאינם נושאים ריבית ירדו ב-18.3% מתחילת השנה.

שיעור הפיקדונות ללא ריבית

"ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו ב-0.8%, השיעור הגבוה מאז הרבעון השלישי של 2020", מעדכן לובלין, "ההוצאות להפסדי צמחו ברבעון בעקבות ההשפעות הצפויות של המלחמה וכללו מרכיב מהותי (כ-90%) של ההפרשות קולקטיביות ובשני בנקים – פועלים ובינלאומי לא כללו הוצאות פרטניות כלל. אנו סבורים כי ההפרשה הפרטנית מתרכזת בעולמות הנדל"ן וספציפית במימון קרקעות – לא ניתן גילוי בדוחות אודות לווה ספציפי.

הוצאות בגין הפסדי אשראיהוצאות בגין הפסדי אשראי

יחס NLP מסך האשראי

יחס NLP מסך האשראי

"הכנסות המימון שאינן מריבית עלו בכ-148% ביחס לרבעון המקביל מרבית הבנקים רשמו רווחים משמעותיים בעיקר מפעילות בנגזרים. ההכנסות מעמלות צמחו ב-5.1% ביחס לרבעון המקביל וב-5.8% ביחס לרבעון הקודם. העלייה ברבעון הנוכחי ביחס למקביל נבע בעיקר מעמלות דמי ניהול חשבון, כרטיסי אשראי, עסקי מימון והפרשי המרה.

"לעומת זאת, ההוצאות התפעוליות ירדו ב-1.4% ביחס לרבעון המקביל כשעיקר הסיבה לכך היא בסעיף הוצאות השכר שירד לאור הסכמי השכר והפרשות נמוכות יותר לבונוסים. חשוב לציין כי חלק מהוצאות השכר (בעיקר הפרשות פנסיוניות) נרשמות תחת סעיף הוצאות אחרות כך שבראייה של שני הסעיפים יחדיו לא נרשמה ירידה. ההכנסות ללא חומ"ס צמחו ב-15.9% מול רבעון מקביל וירדו ב-5.6% מול הרבעון הקודם. מכאן שיחס היעילות שרשם שיא שלילי (נמוך זה טוב) ברבעון הקודם עלה מעט ברבעון השלישי והסתכם ל-39.8% אל מול 38% ברבעון הקודם. אנו סבורים כי יחס היעלות הנוכחי עדיין נמוך ביחס לצפי קדימה והוא מוטה כלפי מטה כתוצאה מהכנסות מימון מאוד גבוהות שנשענות על סביבת ריבית שאינה מייצגת. על אף האמור, הבנקים צפויים לשמור על יחסי יעלות מרשימים גם בסביבת ריבית נמוכה יותר וזאת לאור מהלכי ההתייעלות שבוצעו ויבוצעו בהמשך"

לובלין מציין כי הרווח הנקי של הבנקים ירד בכ-23% מהרבעון הקודם וב-28.6% ביחס לרבעון המקביל עיקר הירידה ברווח מיוחסת לגידול בהוצאות להפסדי אשראי ולהתכווצות המרווח הפיננסי.

יחסי יעילות תפעולית - 5 הבנקים הגדוליםיחסי יעילות תפעולית - 5 הבנקים הגדולים

היקף הדיבידנדים ירד גם הוא ברבעון וזאת לאור המלצת הפיקוח על הבנקים כשפועלים והבינלאומי הורידו את שיעור הדיבידנד ל -20% בעוד שאר הבנקים הורידו את שיעור הדיבידנד ל-15%. הורדת שיעור הדיבידנד אמנם תפגע בתשואה להון ברבעון הבא אך תשרת הבנקים בשמירה על יחסי הלימות איתנים ובמתן מענה עתידי לביקושים לאשראי.

"מכאן, שיחס הלימות ההון של הבנקים עלה מעט ביחס לרבעון הקודם לרמה של 10.94%", מוסיף לובלין, "יחס שמאפשר המשך פעילות וחלוקת דיבידנדים. הבנקים ככל הנראה ישמרו על רמה זו (ואולי אף יגדילו אותה) על מנת להבטיח מרווח ביטחון מספק מפני סיכונים עתידיים ויכולת לצמוח בתיק האשראי בשיעור מתון יותר". 

 

אז מה השורה התחתונה? "הרבעון השלישי על אף ההשפעות החריגות של המלחמה מחזק את התיזה שהבנקים נכנסים לתקופה מאתגרת עם כריות בטחון משמעותיות ועם מבנה תפעולי המאפשר השגת תשואה דו ספרתית גם כשלא כל הכוכבים מסתדרים בשורה. אנו סבורים שבדוחות הרבעון הרביעי אנחנו צפויים לראות תשואות להון שאינן רחוקות מאלו של הרבעון השלישי וההנחה היא שחלק לא מבוטל מההוצאה להפסדי אשראי נרשמה כבר ברבעון השלישי וברבעון הרביעי תירשם ירידה.

"נציין שהתמסורת בין עליית הריבית לריבית על הפיקדונות, שהייתה נמוכה מ-1 ברבעונים קודמים ותרמה לפתיחת המרווח הפיננסי, עובדת כעת בכיוון ההפוך (הריבית לא עולה והמרווח מתכווץ). על אף האטה במגמת המעבר מהעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית המרווח ימשיך להצטמצם מכיוון הריבית במשק. לפי נתונים אלה ההכנסות הריבית נטו יתכווצו ברמה הענפית ומרבית הבנקים יציגו ירידה של כ-1%-2% במונחי תשואה להון בדוחות הרבעון הרביעי. בנוסף, האינפלציה ברבעון הרביעי צפויה להסתכם בשיעור של 0.5% (לפי הערכות הקונצנזוס) לעומת 0.7% ברבעון השלישי, כלומר תרומה של כ-0.6 מיליארד שקל (סביב 0.3% תוספת לתשואה להון).

תוצאות הבנקיםתוצאות הבנקים

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אורן 06/12/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    בנקים שודדים מושחתים ,כאילו מציעים סיוע בעת מלחמה .הכל פייק :זורים חול בעיני הציבור זורקים כמה שקלים למשפחה. תתביישו כנ"ל הפיקוח המזוייף ובנק ישראל.
  • 8.
    האמיתי 05/12/2023 08:16
    הגב לתגובה זו
    הבנקים עושקים אותנו בגלל זה הרווחים הכל ממשקי הבית המסכנים שיחזירו או שיורידו את העמלות המטורפות הבעינ=השהמפקח על הבנקים עושה יד אחת איתם גנביםםםםם
  • 7.
    המגיב 04/12/2023 21:35
    הגב לתגובה זו
    חפשו "משבר מניות הבנקים".
  • איזה שטויות, מכפיל הון של פחות מ1 ומכפיל רווח נמוך (ל"ת)
    אוהד 04/12/2023 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מלמד 04/12/2023 17:12
    הגב לתגובה זו
    אתה גדול גם בנדל"ן וגם בבורסה פה אתה מוביל בכתבות מעולות יום יום על הצלחות הרי אתה לא עושה זאת בחינם אולי תאמר לנו לפחות מי הגוף שמממן אתך
  • 5.
    אנונימי 04/12/2023 15:01
    הגב לתגובה זו
    לקנות סל 5 בנקים?אם כן איזה סל?וכמה קורה לדיבידנדים?
  • משקיע ותיק 05/12/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    אחרת לא תראה דיבידנדים
  • סל 04/12/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    1143726
  • 4.
    שאלה 04/12/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    מומלץ לקנות סל של 5 בנקים?אם כן איזה?ומה קורה לדיבידנדים בסל?
  • 3.
    50% מהתיק שלי זה מניות בנקים (ל"ת)
    חיים 04/12/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דר' דום 04/12/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
    שווה בנפשך שדירה במרכז שעלתה 5 מיליון ש"ח כשהריבית היתה אפס, אינה שווה יותר מ2.5 מיליון ש"ח כשהריבית נורמלית 3% ובוודאי גבוה מכך כעת. כשיתברר שמלך הנדל"ן הוא עירום, הקבלנים ומשקי הבית לא יוכלו להחזיר את החוב.
  • אוהד 04/12/2023 23:07
    הגב לתגובה זו
    רוב משקי הבית לא קנו דירות בשנתיים האחרונות. החשש להפסדי אשראי הוא דווקא בקרב היזמים שהתמנפו בטירוף
  • 1.
    מ. כהן 04/12/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
    פשוט מדירים רגליים, ממניות הבנקים, אחרת אין הסבר מדוע. פועלים ולאומי במיוחד נסחרים במכפיל הון של 0.8.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר