לקראת הדיון בכנסת: הקרב על ביטול הטבת המס לרכבים חשמליים עולה מדרגה

המשרד להגנת הסביבה ישתתף מחר בדיון בכנסת בנוגע לעליית מס הקנייה על רכב חשמלי. במסגרת מכתב שנשלח הערב לחברי ועדת הכספים, שתדון בהצעה לבטל את המס בעקבות התנגדות של משרדי התחבורה והאנרגיה, הבהירו נציגי המשרד להגנת הסביבה מדוע יש לאשר את הקפאת המס.

ראשית, במשרד טוענים כי צמצום הטבת המס המוצעת תפגע בעמידת ישראל ביעדי האקלים אליהם התחייבה במסגרת הסכמי האקלים. עוד הובהר, כי "זיהום אוויר מתחבורה הוא גורם התמותה והתחלואה הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל – כלי רכב חשמליים הם נדבך משמעותי בפתרון בעיה זו".    עוד הובהר כי הכדאיות הכלכלית לרכישת רכב חשמלי נפגעה כתוצאה מעלייה במחיר הרכישה ובתעריף החשמל. עוד צוין, כי "על מנת לעמוד ביעדים הלאומיים ולהימנע מפגיעה במעבר השוק לתחבורה חשמלית יש לדחות את מתווה עליית המס על רכב חשמלי עד לניסוח מתווה חדש ולכל הפחות עד שנת 2026".

במדינת ישראל נהוגה מאז שנת 2009 שיטת מיסוי על רכבי נוסעים הנקראת "מיסוי ירוק", במסגרתה נקבעת תקרת מס קנייה בשיעור של 83% משווי הרכב בשער המכס, כאשר משיעור מס זה מקוזזות הפחתות שונות בגין ציון זיהום נמוך (רכבים "נקיים" זוכים להטבה של עד 16,530 שקל) וכן עבור ציון בטיחות גבוה.   רכבים בעלי ציוד בטיחות עשיר זוכים להטבה של עד 2,400 שקל (בפועל, המיסוי הממוצע עמד על כ-69% בתחילת שנת 2021. במקביל לקביעת נוסחת מיסוי ירוק, ומתוך הכרה בתועלת הרבה של תחבורה חשמלית בהפחתת זיהום אוויר והגברת עצמאות אנרגטית, נחתם צו הקובע הטבות מיוחדות לרכבים חשמליים.    במשרד לאיכות הסביבה טוענים כי שיעור מס של 8% עודכן בשנת 2015 ל-10%, אך עד לעשור הנוכחי כמעט ולא עלו רכבים מסוג זה על הכביש, כך שהטבת המס הייתה בעלת השפעה מינורית הן על השוק והן על הכנסות המדינה.    מתווה המיסוי האחרון נקבע בדצמבר 2019 וקבע כי שיעור המס על רכב חשמלי יעמוד על 10% עד לשנת 2023, אז עלה ל-20%. כעת, בשנת 2024, הוא יעלה ל-35%.    חשוב לציין כי להטבה זו נקבעה תקרת הטבה של 75,000 שקל במטרה למנוע הטבה מופרזת לרכבי יוקרה.    במכתב צוין כי במקביל נקבעו הטבות נמוכות יותר עבור רכבים היברידיים והיברידיים-נטענים. לטענת המתנגדים לביטול הטבת המס, שני נימוקים מרכזיים צריכים להוביל לדחיית המתווה: הראשונה: עליית המס הנוכחית תפגע בכדאיות הכלכלית ברכישת רכב חשמלי. תגביר את חוסר הוודאות בשוק, ובכך תדכא את רכישת הרכב החשמלי בישראל. השנייה: עליית המס תפגע ביכולת העמידה ביעדים לאומיים להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה. מגזר התחבורה אחראי על כ-40% מנזקי זיהום האוויר במשק ולכ-23% מסך פליטות גזי החממה במשק.    "בהחלטת הממשלה קבעה המדינה יעד של 95% רכבים מאופסי פליטות במכירות רכב חדש בשנת 2030", צוין. "היעדים לא יושגו ללא מעבר מלא לתחבורה חשמלית עד סוף העשור. לסיכום, התועלת המשקית ממעבר לתחבורה חשמלית היא עצומה, וכוללת הפחתה של זיהומי אוויר, גז"ח ורעש, הקטנת התלות בנפט והגדלת היעילות והעצמאות האנרגטיות. מעבר לפערי מחיר הרכב והתקדמות מהלך החשמול, באירופה קיים כלי משלים חשוב בדמות רגולציה מחייבת על יצרני ויבואני רכב לעמידה במגבלת פליטת גזי חממה מהרכבים הנמכרים. רגולציה זו מחייבת בפועל מכירה נרחבת של רכבים חשמליים, גם ללא תלות בתמיכה במעמד הרכישה. ללא רגולציה דומה, הטבת המס הינה התמריץ היחידי לחשמול תחבורה פרטית במדינת ישראל, ופגיעה בו תשפיע בצורה עמוקה. טרם צמצום הטבת המס, חיוני לקדם רגולציה לערכי פליטות גז"ח משוק הרכב המבוססת על מודל אירופאי, אשר תבטיח הסבה הדרגתית של צי הרכב הישראלי להנעה נקייה. אנו ממליצים לדחות את המתווה לכל הפחות עד 2026 ובמהלך 2024 לחייב את משרדי הממשלה לייצר מתווה חדש אשר יבטיח וודאות למשק והמשך פעולות על מנת לעבור לתחבורה נקייה".