הכר את המדד: S&P500 הבנצ'מרק של שוק המניות העולמי

הכירו את ההשקעה הפאסיבית האולטימטיבית

רבים טוענים שהשקעה במדדים יעילה יותר מבחירה אקטיבית של מניות לאורך זמן. התומכים בשיטה הזו הולכים ומתרבים, וקצב זרימת ההשקעות למוצרים מחקי מדדים רק מתגברת עם השנים. ההיגיון העומד מאחורי שיטת ההשקעה הזו הוא פשוט. אתה מקבל את הממוצע לטווח ארוך בצורה זולה וללא מאמץ, ובדרך כלל תקבל גם תשואה טובה יותר מאלו שהתאמצו וניסו לבחור מניות, שהרי מעטים מאד ממנהלי ההשקעות, אפילו המקצועיים, מצליחים לנצח את המדדים לאורך זמן, אם בכלל ישנם כאלה. לכן, אומר ההיגיון הפשוט, במקום לעמול קשה על לבחור השקעות באופן אקטיבי עדיף להשקיע במדד ולקבל תוצאות טובות יותר.

לגישה הזו יש גם חסרונות והיא אף עלולה ליצור עיוותים בתמחור המניות. לדוגמה: השקעה במדדים מזרימה יותר כספים למניות גדולות. כמו כן, חברות שכבר נסחרות במדד מקבלות השקעות למרות ביצועים גרועים כי חייבים לקנות את כל המדד, ומצד שני פחות משאבים מושקעים במניות טובות שמחוץ למדד, וכך מתפספסות הזדמנויות. ובכל זאת לדעת רבים היתרונות עולים על החסרונות.

במקרה שהחלטנו להתעלם מהחסרונות ובכל זאת להשקיע במדדים, עולה מיד השאלה – איזה מדד? יש מאות אם לא אלפי מדדים שונים. כך במקום לבחור מניה באופן אקטיבי, בוחרים מדד באופן אקטיבי. באחוז מאד גובה של המקרים התשובה לשאלה הזו ברורה מאליה. המדד בה' הידיעה אליו כולם מתייחסים בדרך כלל הוא מדד ה-S&P500, או בשם החיבה שלו הסנופי.
 
מדובר ללא ספק במדד החשוב ביותר בשוק המניות העולמי. הוא מהווה את הבנצ'מרק (כלומר נקודת הייחוס להשוואה) של השקעה במניות. עד כמה הוא מרכזי בעולם ההשקעות? שלושת תעודות הסל הגדולות בעולם מבחינת היקף נכסים  - SPY, IVV ו-VOO עוקבות אחריו. שלושת תעודת הסל האלו מנהלות כיום יותר מטריליון דולר. גם שתיים מחמש הקרנות המחקות הגדולות בעולם עוקבות אחר המדד הזה עם נכסים מנוהלים של יותר מטריליון דולר. סך הכל ישנם נכסים ביותר מ-10 טריליון דולר העוקבים אחר המדד. אין ספק שמדובר בכלי ההשקעה הדומיננטי ביותר בעולם ההשקעות כולו. אז מה כל כך מיוחד במדד הזה שהפך להיות כל כך מרכזי?

באופן כללי ניתן לומר שזהו המדד המייצג והמקיף ביותר של הכלכלה האמריקאית – הכלכלה הגדולה והחשובה בעולם. בנוסף, במדד כלולות גם החברות הבינלאומיות הגדולות והחשובות בעולם (בתנאי שהן רשומות למסחר גם בארצות הברית), ולכן הוא משקף במידה מסוימת גם את הכלכלה הגלובלית ולא רק את כלכלת ארצות הברית. הוא גם מאד מגוון, להבדיל ממדד הנאסד"ק לדוגמה, שמרוכז הרבה יותר במניות הטכנולוגיה. תוכלו למצוא בו את מניות הטכנולוגיה המובילות כמו אפל, מיקרוסופט או אנבידיה לצד מניות מתעשיית התרופות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון או מארק. את מניות הבנקים הגדולים בעולם' חברות תעשייה כבדות כמו 3M, חברות טבק, אנרגיה וכו'/ כאמור, כל החברות החשובות בעולם נכללות במדד הזה. זו אחת הסיבות שהוא אהוב כל כך על המשקיעים שמחפשים פתרון פשוט וזול לחשיפה לשווקי המניות החשובים ביותר.
 

קצת היסטוריה וקריטריונים

שמו המלא של המדד הוא Standard & Poor's 500 Index. המדד פועל בצורתו הנוכחית פחות או יותר מאז 1957, אם כי הוא קיים בצורה כזו או אחרת מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. כפי שהשם רומז הוא מורכב מ-500 חברות (ו-503 מניות, שכן לשלוש חברות יש שתי סדרות של מניות), שנחשבות לגדולות והחשובות ביותר הנסחרות בארצות הברית. המניות משוקללות במדד לפי גודל שוק, כלומר למניות גדולות יותר משקל גבוה יותר. המניות המרכיבות את המדד נקבעות על ידי וועדה, כלומר יש מקום גם לשיקול דעתם הסובייקטיבי של חברי הוועדה, שלא כמו במדדים אחרים בהם הכללים הם אוטומטיים נוקשים ומדויקים. בכל זאת ישנם כמה קווים המנחים את חברי הוועדה. נציין את המרכזיים שבהם: הקריטריון הראשון והחשוב ביותר הוא גודל שוק המניות החופשיות (כלומר מניות שיכולות להיסחר בבורסה, ולא מניות חסומות). בנוסף בודקת הוועדה את הנזילות, כלומר היחס בין נפח המסחר במניה לבין שווי השוק שלה בשיעור שנתי. הקריטריון השלישי הוא נפח המסחר הממוצע במניה שצריך להיות מעל מינימום מסוים. ישנן עוד כמה דרישות טכניות כמו רישום למסחר בארצות הברית, רישום בבורסות מסוימות (ניו יורק או הנאסד"ק) וכדו'. המניות הנכללות במדד מתעדכנות אחת לרבעון.
 

תשואה – יותר מראויה להשקעה ארוכת טווח

אחד הגורמים לכך שהמדד כל כך פופולרי הוא העובדה שהוא מספק באופן די עקבי תשואה מצוינת. התשואה הממוצעת של המדד מאז שהוא כולל 500 מניות, כלומר משנת 1957, ועד סוף שנת 2022 הוא 10.13%. התשואה הריאלית, כלומר בניכוי אינפלציה, יורדת לכ-6.29%.  חשוב לזכור שמדובר בממוצע שנתי, כך שלא נדיר לראות שנים שבהן המדד יורד במעל 10%. האחרונה שבהן הייתה שנת 2022, וקודם לכן, בשנת 2008. למעשה, בין אוקטובר 2007 ל-מרץ 2009 המדד נפל ב-56.8%. יחד עם זאת, מאז שנת 2003, כלומר ב-20 השנים האחרונות, נרשמו בסך הכל 3 שנים עם תשואה שלילית. לא מדובר רק בהשפעה של השנים הראשונות. תשואה ממוצעת דומה ניתן לראות גם בשנים האחרונות. בין השנים 2002 ל-2022 התשואה הממוצעת עומדת על 8.14%. בעשר השנים שבין 2012 ל-2022 התשואה הממוצעת עולה ל-12.74%. כל הנתונים האלו לא כוללים דיבידנדים שמחולקים באופן סדיר על ידי תעודות הסל העוקבות אחר המדד (לפחות האמריקאיות), ומעלות את התשואה הכוללת בכ-1.5% - 2% נוספים.

 
11 הסקטורים

כפי שראינו, המדד מעניק חשיפה למגוון תעשיות וסקטורים. בשנת 1999 פותח על ידי חברות MSCI וסטנדרד & פורס (SP) שיטת הסיווג לפי סקטורים המכונה GICS – Global Industry Classification Standrd.  על פי השיטה, כל שוק המניות מחולק ל-11 סקטורים שונים: אנרגיה, חומרי בסיס, תעשייה, טכנולוגיה, שירותים רפואיים, צריכה מחזורית, צריכה בסיסית (קבועה), שירותי תקשורת, שירותים פיננסים, תשתיות ונדל"ן.

כל סקטור מורכב מקטגוריות משנה. כך לדוגמה סקטור האנרגיה מחולק לשניים: ציוד ושירותים, מוצרי גז נפט ודלקים. קטגוריות המשנה מחולקות גם הן לתת קטגוריות. במקרה של סקטור האנרגיה, קטגוריית הציוד ושירותים מחולקת לשני תתי קטגוריה: ציוד קדיחה לגז ונפט, וציוד ושירותים לגז ונפט. קטגוריית המוצרים מחולקת ל-4: נפט וגז משולבים, נפט וגז – חיפוש וייצור, נפט וגז – זיקוק ושיווק, נפט וגז אחסון ושינוע. שאר 10 הסקטורים מחולקים אף הם לקטגוריות ותתי קטגוריות. בדרך כלל ניתן למצוא לכל קטגוריה ותת קטגוריה תעודת סל משל עצמה.

הסקטורים לא מיוצגים בסנופי בצורה שווה, במה שמהווה אולי את אחת מנקודות התורפה של המדד. סקטור הטכנולוגיה מוביל באופן בולט בשנים האחרונות, ומהווה כעת כמעט 30% מהמדד. הסיבה לכך היא הזינוקים בענקיות הטק בשנים האחרונות, והעובדה שהמניות הגדולות מקבלות משקל יתר במדד. הסקטורים הבאים הרחק מאחור – שירותי בריאות ושירותים פיננסים עם פחות מ-13% לכל אחד מהם הם הבאים מבחינת משקל במדד. הסקטור בעל הייצוג הקטן ביותר הוא סקטור חומרי הבסיס עם 2.2% בלבד. גם התשתיות והנדל"ן מהווים פחות מ-3% מהמדד כל אחד.
 

מניות מרכזיות

המניות הבודדות שתופסות את הנפח הגדול ביותר במדד הן אפל ומיקרוסופט עם 7.2% ו-6.93% בהתאמה. למרות שאפל גדולה בכמה מאות מיליוני דולרים ממיקרוסופט המשקל שלהן במדד כמעט שווה, ולעיתים אף מיקרוסופט עוברת את אפל. הסיבה לכך היא שכפי שציינו לעיל משקל המניה במדד נקבע לפי המניות החופשיות לא לפי שווי השוק הכולל. על כל פנים, גם אם המצב לא גרוע כמו במדד הנאסד"ק 100, גם ה-S&P500 סובל ממשקל יתר של ענקיות הטק. חמש המניות הגדולות במדד – מיקרוסופט, אפל, אמזון, אנבידיה וגוגל (על שתי סדרות המניות שלה), כולן מסקטור הטכנולוגיה, מהוות כ-25% מהמדד כך שהשפעתן על ביצועי המדד היא גבוהה מדי. זה עובד לטובת המשקיעים כשהמניות הללו מטפסות, כמו בשנה האחרונה, אבל זה בא על חשבון פיזור ההשקעה ומייצר חשיפה גבוהה מדי לסקטור הטכנולוגיה, ועובד פחות טוב כשהסקטור נפגע.

ישנן תעודות סל שמנסות לפתור את הבעיה הזו על ידי השקעה במניות ה-S&P500 אבל לא לפי המתודולוגיה של המדד אלא במשקל שווה. כלומר התעודה משקיעה בכל מניה במדד באופן שווה, ומאזנת את המשקלים אחת לזמן מה. תעודה אחת כזו היא RSP. התוצאות של האסטרטגיה הזו אינן חד משמעיות ולא ניתן לומר שהשיטה הזו מניבה באופן עקבי תוצאות טובות יותר מהשיטה הקלאסית.
 

מכשירי השקעה

יש כאמור אין סוף דרכים להיחשף למדד ה-S&P500. השיטה הפשוטה והזולה ביותר היא דרך תעודות הסל הבינלאומיות – SPY, IVV ו-VOO. ישנן תעודות סל אחרות, אמריקאיות ובינלאומיות שעושות בדיוק את אותה עבודה. גם בתי ההשקעות בארץ מציעים מגוון רחב של מכשירים שעוקבים בצורה כזו או אחרת אחר מדד ה-S&P500. כלי ההשקעה האלו לא קונים ישירות את מניות המדד אלא משקיעים באמצעות נגזרים, אך התוצאות זהות פחות או יותר למדד והעלויות על פי רוב לא גבוהות. בחלק מהמקרים מתבצע גם נטרול של השפעת שערי החליפין של הדולר אל מול השקל. כיום ניתן גם להשקיע בקופות גמל, קרנות השתלמות ואפילו קרנות פנסיה במסלולים עוקבי מדד. בדרך כלל המדד הזה יהיה ה-S&P500.
 

נתונים פיננסים

מכפיל הרווח של ה-S&P500 כעת עומד על 26.16. מדובר על מכפיל גבוה יחסית בהשוואה היסטורית, אבל לא מאד יוצא דופן אם מסתכלים על עשר השנים האחרונות. הממוצע הרב שנתי הוא 23.73. המכפיל העתידי (המבוסס על הערכות לגבי הרווחים בשנה הבאה) הוא 21.54 לעומת ממוצע היסטורי של 24.29. תשואת הדיבידנד עומדת כעת על 1.45% לעומת ממוצע היסטורי של 1.82%. ממוצע צמיחת הדיבידנד השנתי הוא 15.25%. כלומר נראה שהמדד כעת מעט יקר בהשוואה היסטורית. 

 
שורה תחתונה

מדד ה-S&P500 מהווה אם כן את ברירת המחדל של רבים מהמשקיעים המעוניינים להיחשף לשוק המניות באופן רחב. היתרונות שלו הם פיזור רחב ומגוון, תשואות גבוהות ויציבות יחסית לאורך זמן, וקלות ההשקעה והעלויות הנמוכות שלה. החסרונות הם כמו בכל השקעה במדדים שאי אפשר להכות את השוק, בנוסף המדד סובל כעת ממשקל יתר למניות הטכנולוגיה מה שמעוות קצת את הפיזור עליו דיברנו קודם לכן, ומעלה את הסיכון, וכן הוא נסחר יחסית במחירים גבוהים היסטורית ועם תשואת דיבידנד מעט נמוכה מהממוצע. בנוסף, חשוב לזכור שהשקעה במדד היא לא נוסחת קסם ולא מצילה מירידות במקרה של מימושים בשוק, במיוחד לאור העליות בחודשים האחרונים והמצב השברירי של הכלכלה העולמית בכלל והאמריקאית בפרט.