סיפורם של הקבלנים הקטנים במלחמה: "אין פועלים, הברוטו שלהם הפך לנטו"

אתרי בנייה סגורים וחוזרים בהדרגה לפעולה. 80 אלף עובדים חסרים וסימן שאלה גדול לגבי אלה שיחליפו אותם. כולם מדברים בימים האלה על הקבלנים הגדולים, אבל מה קרה במלחמה לקבלנים הקטנים, אלה שבונים בניין פה ובניין שם. כמה קוטג'ים במקביל. אלו שמתקשים להתמודד כמו הגדולות שעמוסות במזומנים ובמימון זול. הסיפור שלהם קשה יותר וחשוב יותר - כי אם הם לא ישרדו, הגדולים יהפכו לענקיים ואז יהיה קשה עוד יותר לייצר בשוק הדירות תחרות אמיתית וירידות מחירים. 

העסק תקוע. דירות בבנייה (שלומי יוסף)

ערן בן דוד הוא קבלן מבצע בענף הבנייה. הענף, הוא אומר, סובל באופן קבוע ממחסור בעובדים מקצועיים. מאז ה-7 באוקטובר הענף כמעט מושבת, הנזק למשק נע סביב מיליארדי שקלים בכל חודש. עד אז, המדינה אפשרה פתרונות של ייבוא עובדים והכנסת פלסטינים לאתרי הבנייה וכעת, חוסר היציבות בכוח האדם גורם נזק שעשוי להביא לעלייה במחירי הדיור.

בן דוד שימש בעבר כיו"ר העמותה לחינוך האנתרופוסופי. הוא מרגיש שהפתרון נמצא ממש כאן, מעבר לפינה, בשילוב מושכל בין חינוך לבנייה, ומבין שלא צריך לחכות להודים. לדבריו, אפשר לשלב את הישראלים בענף הבנייה. מזה שנים הוא רץ עם רעיון ומנסה לשנות את שוק הנדל"ן בישראל - הוא שואף שישראל תעבור להקמת קבוצות עבודה (לפי מקצועות) שייקחו את העבודה מהיזם או הקבלן. "הכוונה לקבוצות גדולות, וזה יאפשר לחלק את העבודה למשמרות קצרות של עד 5 שעות, בין 2-4 משמרות בשבוע. זה יאפשר להעסיק סטודנטים, חרדים, יוצאי צבא ואפילו נשים. אין לי ספק, שילוב ישראלים יביא לייעול הענף. בשלב המיידי המדינה תממן הכשרה ליוצאי צבא וחרדים. בעתיד הקרוב יש להחזיר את שיעורי המלאכה לתלמידי התיכון בדגש על מקצועות הבנייה".

מה היקף העבודה שלך מאז תחילת המלחמה?
"אני עובד בהיקף נמוך מאז תחילת המלחמה, לא לוקח פרויקטים, יותר בכיוון של שיפוצים. בגלל שעסקתי בתפקידי כיו"ר של העמותה לחינוך אנתרופוסופי, השילוב בין הבנייה לחינוך הוביל אותה למחשבה שצריך לייצר יותר כוח אדם ישראל מיומן".

גרף הלמידה הוא ארוך. אני לא בטוח שחרדים ונשים ירוצו לעבוד בבנייה.
"זה יכול להגיע להיקפים גדולים. תראה איזה נזק נגרם למשק בשלושה חודשים. תאר לעצמך שהיו מלמדים את המקצועות האלה בתיכון. כל כיתה הייתה לומדת נושא אחר, רצפות, טייחות, בנאות - כך מייצרים פועלים".

בלי להכליל, כמובן - הדור שלנו בטיקטוק ופחות בעבודה קשה
"הדור שלנו תקוע שם כי עוד לא ניסינו משהו אחר. אני אומר: בוא ניקח חבר'ה שגמרו צבאי ועומדים בפני לימודים ויש להם אפשרות. הרעיון הוא לא רק הכשרה, אלא להקים קואופרטיב, 25 כאלה בחברה. שיעבדו 20 שעות במקום מלצרות וירוויחו כפול. הייתי בפגישה במשרד השיכון לפני שנתיים והמנכ"ל שאל למה זה לא קרה. עניתי שהם לא נותנים פתרונות טובים. דרום תל אביב נכבשה בלי ירייה אחת על ידי אוכלוסייה זרה. ההודים גם יצטרכו מקום. למה שהכסף הזה ייצא לחו"ל ולא יישאר פה?".

אבל רגע, חסרים 80 אלף פועלים במשק. מאות יהודים זה טיפה בים.
"בשלב הנוכחי זה לא יתרום, אבל למה שפעם אחת לא נחשוב אסטרטגית? לא כל הזמן צריך לפתור רק את מה שיש מתחת לפנס. אני יודע שהרוב לא יישארו שם, אחרי 6 שנים הם יגמרו תואר ויעזבו. אחרים יישארו וירוויחו הרבה, להגיע לפי 2 ואולי יותר זה יפה. סיני עולה למעביד 40 אלף שקל, הודים בהתחלה זה זול. אנחנו לא אירופה, באירופה אין ילודה, אצלנו יש 2.9 ילדים למשפחה, זה לא דומה למה שקורה באירופה. ענף העבודה מגלגל מיליארדים. זה לא פתרון למחר בבוקר".

בנושא אחר - מה מצבם של הקבלנים הקטנים היום?
"בכי רע".

"רצפים הרוויחו 600 שקל יומית נטו, היום 1,000". בן דוד (פרטי)

בגלל מינוף?
"לא נותנים להתחיל היום פרויקטים שלא גדולים כי אין כוח אדם. הפועלים מהשטחים עובדים רק שם. יש לי איזה קבוצת שלד שאני בקשר איתה, אז אוכל להפעיל אותה, עד לפני עשרה ימים היא הייתה זמינה, אולי בעוד שבועיים כבר לא".

מה השכר של פועל יומי?
"נשווה מה קורה היום לעומת המצב לפני המלחמה. בתקופה הזאת ולפני - הם הרוויחו 600 שקל יומית נטו, עלות מעסיק הייתה סביב 900-950 שקל. היום לא תשיג בפחות מ-900-1000 שקל נטו. הברוטו הפך לנטו. זה ענף מטורף".

רצף היום יכול להרוויח בין 25-30 אלף שקל לחודש?
"היום? יותר. אתה יכול לסגור בקבלנות תפסנות ובנייה. בגדול, רצף טוב שעובד לפי מטר עושה בערך 15-17 מטר ליום, עם עוזר טוב 25 מטר ביום. הוא לוקח בין 90-110 שקל למטר, כולל העוזר. כלומר, 2500 שקל יומי, לשניהם. אני נותן לעוזר 700 שקל, אז תעשה את החישוב לבד. אם יגיעו ישראל מה יקרה? הם יעבדו 5 שעות ולא תהיה תפוקה שולית פוחתת".

לקבלן יש לו עלויות מימון. יש לו זמן לחכות עד שהישראלי ילמד את העבודה?
"אני מדבר על קבוצות גדולות, 20-25 חבר'ה משוחררים, כשכל הזמן 3-4 בשטח".

הקבלנים בוודאי יחששו מתביעות עתידיות, בגלל שהלמידה יכולה לייצר טעויות בבנייה.
"ממה יש לחשוש? בכל היום יש בעיות. הישראלים אינטליליגנטים. בתודעה שלנו בנייה היא עבודה קשה, אבל זה שטויות. העבודה יותר קלה כי יש כלים ואביזרים שמקלים על העבודה וחוץ מזה - מה יותר מכובד, לעשות משלוחים בוולט?".

זה יותר קשה.
"זה תהליך ארוך, אבל שווה. במסגרת עבודתי בכיתה האנטרופוסופית, בסוף כיתה ח' הילד יודע לרצף והחבר שלו מהשכבה הוא כבר טייח. כך האיכות תעלה. אנחנו צריכים לשנות פאזה. אנחנו לא חושבים 15 שנה קדימה, אלא מה יהיה עוד חודש וככה זה נראה".

ערבי ישראלי עם ת"ז כחולה יעלה מחיר אחר המלחמה כי אין פלסטינאים?
"כל אחד שרק יודע להזיז מרצפה יעלה מחיר. פעם הוא היה יושב בבית ומחכה לעבודה, היום חסרים עובדים והם דורשים איזה מחיר שהם רוצים".