משהו קורה עם המתכת הנוצצת

מאז שנת 2001  עלה מחירו של זהב בלא פחות מ-562% או בשיעור שנתי של 8.5%, כאשר מחירו היום הנו בסביבות 2,030 דולר לאונקיה למסירה עתידית (כ-66  דולר לגרם זהב).  לעומתו עלה מדד המניות (S&P500) ב-141% בלבד באותה תקופה. נתון פיקנטי, אך הנתון הבא חשוב ומעניין יותר.

במשך מאות השנים האחרונות היה מקובל לחשוב כי הזהב ומוצריו (כגון תכשיטים) הנם מקלט הבטחון לתקופה של אי וודאות. במלחמות העולם במאה הקודמת, למשל, הרקיע מחירו של הזהב שחקים, אך מעולם לא הוגדר המחיר בשוק כבועה בלתי מוצדקת. בשנים האחרונות, משהו מתרחש  בהרגלי ההשקעה של זהב והצריכה של מוצרי זהב. בואו ננתח תופעה זו.

ראשית נבדוק את התנהגות הזהב, מדד המניות SP500  ומדד ה-VIX  משנת 2021. הגרף הבא מראה את שיעורי השינוי המצטברים. מדד ה-VIX הנהו נקודתי ולא מצטבר כך שאין משמעות לשיעור השינוי במדד על פני שנים. הקו השחור מייצג את הזהב והקו האדום את מדד המניות ואילו הכחול את מדד ה-VIX:

 גרף זהב, מדד המניות SP500  ומדד ה-VIX  משנת 2021
 

 
משנת 2020 עלה מחיר הזהב ב-31%  בלבד

מחד, לו באמת היה הזהב מפלט בטחון בעיקרו, הרי שמחירו חייב היה להראות מתאם חיובי מובהק למדד האי וודאות שהוצג לפני כ-23 שנה, הלא הוא מדד ה-VIX. מדד ה- VIX  המבוסס על הפרמיה של האופציות על מדד ה-SP מעל ערכן הפנימי (ההפרש בין מדד ה-SP למחיר המימוש), עולה באופן ניכר כאשר אי הוודאות בשוק עולה ויורד ומתייצב כאשר האופק החזוי יציב יותר.

הקורלציה  בערכים מחלטים (בגרף המוצג כאן הנתונים הנם במונחי של שיעורי שינוי)  אכן הייתה גבוהה למדי עד שנת 2020 אך ירדה באופן ניכר בשלוש השנים האחרונות.  פעמיים נגע מדד ה-VIX  ברמת של 70: בעת משבר 2008  ובעת פרוץ מגפת הקורונה.  גם הזהב הגיב  בצורה דומה אם כי הקדים באופן ניכר את מדד ה-VIX. לאחרונה,  התנהגות הזהב אינה תואמת את הפרדיגמה המקובלת.

יתירה מזו, וזאת עובדה ידועה, ישנה קורלציה שלילית מובהקת בין מדד ה-VIX  ובין מדד המניות S&P500 שנמשכת עד עצם היום הזה. יוצא אם כך שהיה גם מתאם שלילי בין מחיר הזהב ומדד המניות אך נתון זה השתנה בשלוש השנים האחרונות. בניגוד לנתונים המרשימים למעלה, עלה מחירו הזהב משנת 2020 ב-31%  בלבד  ואילו מדד המניות עלה בכ-62% , כלומר יחס הפוך להתנהגות ב-23 השנים האחרונות.

חציבה של 3,618 טון בשנת 2022

ישנם כמה הסברים למתרחש בשנים האחרונות: ההסבר המקובל ביותר הנו שמחיר הזהב הנו במונחי דולר אמריקאי וזה האחרון נחלש בשנים האחרונות.  אמנם זה נכון,  אך זה הסבר חלקי בלבד שכן מחירו של הזה גם במונחי יורו ומדד ה-SP500  במונחי יורו מראים את אותו יחס שהוזכר למעלה.

    זהב. צילום Pixbay​

הסבר שני הנו כי קיימת מידה מסוימת של זהות במאפייני ההשקעה בזהב והשקעה במטבעות הקריפטו, שכן לשניהם חסר  בסיס  כלכלי מקובל וברור לקביעת ערך ריאלי.  אם נתעלם מהשימוש התעשייתי בזהב שמיד נדון בו, הרי שאין דרך המקובלת על הכלכלנים לקבוע ערך אמיתי של זהב או של מטבעות הקריפטו.

אנשי האקדמיה מנסים לתת ערך כלכלי למטבעות הקריפטו (כולל מאמר שפרסם כותב הכתבה)  אך מקורות הערך הם משניים. לפיכך הטענה היא שעליית הפופולריות של  מטבעות הקריפטו באה על חשבון הפופולריות של השקעה בזהב. יתירה מזו, השקעה במטבעות הקריפטו אינה כרוכה בעלויות אחסון  כאשר השקעה פיזית בזהב עלותית ביותר (אם כי מרבית משקיעי הזהב עושים זאת דרך חוזים פיננסיים עתידיים מבלי לבצע או לקבל מסירה).

הסבר שלישי כרוך באירוע היסטורי שהחל בשנות ה-70 של המאה הקודמת. ממשלת ארה"ב הייתה המחזיקה באופן פיזי הגדולה של זהב כגיבוי לדולר האמריקאי. בשנות ה-70 נפרדה ארה"ב מהזהב ככלי גיבוי לדולר ומכרה חלק ניכר מאחזקותיה (אם כי היא מחזיקה עדיין במלאי זהב של 8,133 טונות בשווי של 480 מיליארד דולר!!   הן בבניין הבנק המרכזי בניו יורק במרתף הנמצא 9 קומות מתחת לאדמה והן ב-Ft Knox).  הטענה היא כי מהלך זה משפיע עד היום על התנהגות השוק. קצת קשה לקבל את הטיעון הזה.

הסיבה העיקרית  כנראה נעוצה בגורם אחר:  בשנת 2021  נחצבו בעולם 3,568  טונות של זהב חדש ובדומה בשנת  2022, 3,618 טון.  הגידול בחציבת זהב מרשים במיוחד תודות למדינה אחת שהגדילה את כריית הזהב באופן ניכר – סין. סין עברה את דרום אפריקה כשהאחרונה הנה ספקית הזהב הקלאסית. זו נקודה מעניינת בהשפעה על השוק, שכן בעוד שארה"ב מחזיקה 8,133 טון זהב, וארצות היורו (צרפת גרמניה ואיטליה) מחזיקות כ-8 טון זהב, הרי שסין מחזיקה (עד כמה שידוע) כמות קטנה בהרבה (מוערך ב-1,800 טון בלבד) שכן היא מוכרת את הזהב שהיא מייצרת. מכל מקום, קיים חשש   מהאפשרות שהמדינות הגדולות יקצצו במלאי הזהב, הן בעקבות החלטה כלכלית לממן גרעון, והן בגלל שינוי תפישה. התוצאה תהיה מאוד מהותית לגבי מחיר הזהב.

במקביל, צריכת הזהב למטרות תעשייתיות המשתמשות במתכת האצילה הזו יורד באופן קבוע והוא עומד על כ-11% מיצור הזהב. תעשיית התכשיטים גם היא בירידה יחסית והיא עומדת על כ-46% מיצור הזהב. יוצא שכ-43%  מייצור הזהב מוזרם לשוק הספקולטיבי.  שיעור זה גבוה לאין שיעור משיעור הגידול בהיקף כריית מטבעות הקריפטו.