דירה בהנחה לחיילי המילואים: מדוע הלוחמים בעזה לא מקבלים יתרון?

חיילי המילואים קיבלו הטבה מהמדינה: הם יוכלו לרכוש דירה במסגרת "דירה בהנחה", כשהסיכויים שלהם גבוהים בחלק מהפרוייקטים פי 10 מאשר של אדם שאינו חייל מילואים, נכה או בן המקום ומתמודד במסגרת המכרז שיצא לדרך.

היו צריכים לקבל עדיפות. חיילי מילואים בעזה (דובר צה"ל)

עד כאן הכל טוב ויפה - לחיילי המילואים מגיע. הם מתמודדים בעורף או בחזית, בימים לא פשוטים, והכל על מנת להגן על המדינה. איפה כן מתחילה הבעיה? שהמדינה לא מבחינה בין מילואימניקים שמשרתים בעזה לבין חיילי מילואים בקריה (לשם המחשה). האם לא היה ראוי כי דווקא חיילי המילואים ששירתו בתוך עזה יקבלו יחס אחר? האם חייל מילואים שלא התגייס במלחמה ושירת מעל 20 יום במשך 3 שנים בבסיס שמור במרכז הארץ, ללא איום מוחשי, כשהוא אינו לוחם פעיל, צריך לקבל הזדמנות שווה לחייל קרבי? לא בטוח.

שלא יהיה ספק, יש המון כבוד לחיילי המילואים שאינם קרביים. יש להם תפקיד חשוב במערכה הזאת - מישהו צריך לעשות גם את העבודה הזאת, שבלעדיה הנושא המבצעי לא יכל להתקיים. יחד עם זאת, לא ברור מדוע לא עושים איפה ואיפה בין החיילים - דין חייל בעזה אינו כדין חייל בקריה. או במקרה הזה - למה לא לתת לאלה בחזית עדיפות על מי שיושב במקום בטוח?

נכון, החיילים בעזה מקבלים פיצוי גבוה יותר (שאינו מספיק, אגב, הם צריכים לקבל הרבה יותר) של 8,000-10,000 שקל, כשחייל שאינו לוקח מקבל בערך חצי. האם ראוי שחייל פיקוד העורף שמשרת במרכז יקבל אותה הזדמנות כמו גולנצ'יק מעזה? האם ראוי מילואימניק שעושה תפקיד זוטר (וחשוב, אגב, עדיין חשוב) באזור בטוח יחסית יקבל הזדמנוות שווה לנחלוואי שנמצא בחזית?

משרד הבינוי והשיכון היה צריך לחשוב על דרך יצירתית. את הנתונים הוא מקבל ממשרד הביטחון, אבל אם היה מבקש מלכתחילה, הוא יכל לקבל נתונים ולעשות אבחנה בין משרתי מילואים בחזית, לבין אלה שלא, או לפחות לתת להם עדיפות על אחרים.