החות'ים חשפו - הסינים הם נמר של נייר

אינך יכול להיות מעצמה גלובלית מבלי לשלוט בימים. העוצמה הגלובלית הגדולה ביותר שבידי ארה"ב היא הצי שלה ששולט בלא עוררין באוקיינוסים. רק לה היכולת הפיזית להגיע לכל מקום על הכדור וזה התגלה לאחרונה לחות'ים וגם לחיזבאללה. נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" ש"חנתה" מול לבנון אותתה שביידן רציני ומאיים. זה הועיל למנוע מהאיראנים להפעיל את החיזבאללה במלוא העוצמה. האם היתה לאיראנים כוונה כזו מלכתחילה? לא ניתן לדעת. אך נוכחות נושאת המטוסים הגדולה והמודרנית בעולם, פלטפורמת לחימה אימתנית, וודאי לא הוסיפה להם תיאבון לעשות זאת.

 

פגיעה בשיט הבינלאומי בקרן אפריקה? הסומלים בכלל "המציאו" את זה

ההתקפות החות'יות על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, העלו את החששות מפגיעה קשה בסחר העולמי ואילצו את הריבון האמיתי של האוקיינוסים, ארה"ב, לתקוף אותם בחזרה. את עיקר העזרה מספקים הבריטים, אומה לוחמנית שתמיד מגלה את אומץ ליבה ומזכירה לכולם שהייתה האימפריה ששלטה בזמנה בחלקים גדולים מהעולם, בעזרת הצי האדיר שלה. בינתיים שני הכוחות האלו מתמודדים עם המשימה בהצלחה חלקית, אך בהחלט ניתן להמר עליהם ולא על החות'ים.

ארה"ב בנתה כוח משימה אד-הוק תוך שת"פ עם CTF-151 שהוא כוח משימה ימי רב לאומי נגד פיראטים שהוקם ב-2009, בתקופה שהסומלים עסקו בשוד ימי ופגעו באוניות בדיוק באותו אזור וכן עם Operation Atalanta, כוח משימה אירופאי שנבנה באותה עת אף הוא לאותן מטרות.

אם כבר מדברים על הסומלים: ב-2008, דווחו יותר מ-120 התקפות שלהם, בהן נחטפו מעל 40 ספינות ויותר מ-600 אנשי צוות! כ-30 מיליון דולר כופר שולמו לשחרורם. ההתקפות המשיכו ב-2009 וב-2010. בתוך כל ההסלמה זו, הוכשר בינואר 2009 כוח משימה משולב כדי להרתיע באופן פעיל, לשבש ולדכא פיראטיות על מנת להגן על הביטחון הימי העולמי. עם הזמן, כוחות ימיים ממדינות אחרות כולל הודו, סין ורוסיה בנו גם כן נוכחות במפרץ עדן ושיתפו פעולה עם הבריתות המערביות. בעקבות הפעולות הרבות שנעשו להדיפת מעשי הפיראטיות, מספרן ירד משמעותית. הסיורים של כוח המשימה המשולב השתלמו. ב-2011 נחטפו רק 4 כלי שיט לעומת 17 בשנה שקדמה לה.

 

סין נפגעת מאוד מהמשבר

בעוד העולם עוקב אחר המהלכים האמריקאים, יתכן והחלק המעניין ביותר מבחינה גיאופוליטית, קשור דווקא למבוכה ולחוסר האונים של הסינים. בעוד המורדים החות'ים ממשיכים בהסתערותם על הספנות המסחרית בים האדום, המשבר המעמיק מהווה מבחן חדש לשאיפותיה של סין להפוך למתווך כוח חדש במזה"ת.

עד כה, התגובה הפומבית הסינית הוגבלה לקריאות להפסקת ההתקפות וביקורת הססנית על המבצעים הצבאיים בראשות ארה"ב. ארה"ב ביקשה לדרבן אותם ללחוץ על איראן - המאמנת, מממנת ומכשירה את החות'ים - לרסן את ההתקפות. זה מהווה אתגר דיפלומטי עבור המנהיג הסיני שי ג'ינפינג, שבשנים האחרונות נשבע "לתרום חוכמה סינית לקידום השלום והשלווה במזרח התיכון" כחלק מיוזמתו להציע חלופה להסדרי הביטחון בהנהגת המערב.

למרות שהחות'ים אמרו שהם לא יתמקדו בספינות סיניות (או רוסיות), האינטרסים של סין בכל זאת מאוימים מהמשבר. שלא תהיה אי הבנה; התקפות החות'ים משפיעות באופן משמעותי על סין - ישירות משום שהן מאיימות על חופש השיט והביטחון שלה ובעקיפין, משום שהן משפיעות על ההשקעות שלה באזור וזו סוגייה קריטית עבור סין. ברור גם שהסטת נתיבי השיט של חברות ספנות רבות מהים האדום לנתיבים סביב כף התקווה הטובה פוגעת כלכלית בסין, היצואנית הגדולה בעולם והיבואנית השלישית בגודלה.

כמו חברות ספנות עולמיות רבות, ענקיות הספנות הסיניות COSCO ו-OOCL הסיטו מאות של אוניות ומיכליות מהים האדום למסלול ארוך בהרבה מסביב לקצה הדרומי של אפריקה, על פי נתונים שנאספו על ידי Kuehne + Nagel, חברת לוגיסטיקה שבסיסה בשוויץ. עקיפות כאלה בדרך כלל מוסיפות יותר מ-10 ימים למסע, מעכבות את המשלוחים ועלויות המשלוח מזנקות.

חברת הלוגיסטיקה הגלובלית Flexport, שבסיסה בסן פרנסיסקו, אומרת שבאופן היסטורי 90% מהמטענים שנשלחו מסין לאירופה היו עוברים דרך הים האדום, אבל כעת 90% מהתנועה הזו עוברת מעקף סביב אפריקה. עקב השיבוש, תעריפי ההובלה זינקו ביותר מ-300% בין נובמבר לינואר - מה שמציב אתגר גדול ליצואנים הסיניים. יתרה מכך, נמלים ותשתיות אחרות בתוך הים האדום - וסין השקיעה ברבים מהם – נפגעים כלכלית, וכך גם השותפות ה"אסטרטגיות" של סין, כולל מצרים וסעודיה.

 

התגובה הסינית

מאז נובמבר ספינות רבות אוימו ואף נפגעו – כאלו ששטות תחת דגלי נורבגיה, גרמניה, איטליה, בריטניה, אפילו רוסיה, סין ועוד. במשך שבועות, התגובה הציבורית של סין הייתה – שתיקה. למרות שלצי הסיני כוח משימה מיוחד נגד ספינות פיראטיות, המפליג במפרץ עדן ובעל בסיס תמיכה בג'יבוטי הסמוכה, שהחל ללוות אוניות סוחר סיניות בים האדום, הם לא הגיבו לקריאות מצוקה מכלי שיט סמוכים שהותקפו – מה שבהחלט יש להתבייש עליו וגם מציג אותם כאגואיסטים שדואגים רק לעצמם. כך ממש לא מתנהגת מעצמה.

כל מה שעשתה סין הוא לקרוא להפסיק את ההתקפות על ספינות אזרחיות ולקרוא ל"צדדים הרלבנטיים להימנע מהוספת דלק למדורה", תוך ציון כי מועצת הביטחון של האו"ם מעולם לא אישרה שימוש בכוח נגד תימן. גורמים רשמיים בסין הדגישו שוב ושוב כי משבר ים סוף הוא "זליגה" מהסכסוך בעזה, והתייחסו להפסקת אש מיידית בין ישראל לחמאס בראש סדר העדיפויות. בקיצור, כאילו אמרו כלום.

ברור שלסין אין עניין להצטרף לקואליציה מערבית בראשות ארה"ב; פעולה כזו תחזק את מעמדה של ארה"ב כהגמון אזורי ותחליש את מעמדה שלה. אך סין מצויה בעמדה מסובכת: עליה למצוא איזון עדין בין איראן, בעלת ברית אנטי-אמריקאית, לבין מדינות המפרץ, ללא ספק השותפות הכלכליות החשובות ביותר שלה באזור.

לאחרונה בכל זאת החלה לפעול. סוכנות רויטרס דיווחה כי גורמים רשמיים בסין ביקשו מעמיתיהם האיראניים לעזור לרסן את החות'ים או להסתכן בפגיעה ביחסיהם העסקיים. משרד החוץ הסיני ציין שסין "היתה בקשר הדוק עם גורמים שונים ופעלה באופן פעיל כדי להקל על המתיחות בים האדום".

 

שאיפות גלובליות מול המציאות

בשנה שעברה, בייג'ין תיווכה בהתקרבות היסטורית בין ערב הסעודית לאיראן, שתי יריבות אזוריות ותיקות, אך עצירת התקפות החות'ים עשויה להוות משימה קשה יותר עבורה, אומרים אנליסטים.

ג'ונתן פולטון, עמית בכיר ב"מועצה האטלנטית  "ופרופסור באונ' זייאד באבו דאבי, אמר ל-CNN, כי חוסר המעש של סין מערער את אמינותה מול שחקנים אזוריים. "התפיסה שמדובר במעצמה בהתעוררות לא מחזיקה מעמד אם היא לא מנסה לערב את עצמה", אמר. "הקואליציה בראשות ארה"ב-בריטניה עושה את המשימות הכבדות, בעוד סין צופה. זה נראה רע. מנהיגים אזוריים (במזה"ת) כנראה רואים בסין נמר של נייר".

"היה כל כך הרבה מומנטום ברעיון הזה שסין הופכת לשחקן דיפלומטי, מדיני וביטחוני מרכזי", אמר פולטון. אבל אירועים מאז מלחמת ישראל-חמאס "הוכיחו באמת שהגישה של סין לאזור עדיין מונעת במידה רבה על ידי האינטרסים הכלכליים שלה, ואין לה באמת את הנכונות או היכולת למלא תפקיד משמעותי מאוד".

סין הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן בעשור האחרון ורוכשת 90% מיצוא הנפט שלה. אבל השאלה עד כמה אפשר לתרגם את זה להשפעה, עומד כעת למבחן. על אף הבולטות שניתנה לפרסומים על הבטחות להשקעות כספיות מאסיביות של סין באיראן, בפועל ההשקעות הסיניות שם - נמוכות יחסית. גם הפוליטיקה והלוגיסטיקה הקשורות בהשבתה מוחלטת של סחר הנפט בין המדינות - מסובכות. זה לא אומר שסין לא יכולה לבטל עסקאות כלשהן או לצמצם את יבוא הנפט כדי להעניש את איראן, אך זה לא סביר.

הסלמת הסכסוך במזה"ת עוררה גם שאלות בנוגע ליוזמת הביטחון הגלובלי של שי הקרויה GSI, אשר הוכתרה על ידי בייג'ינג כ"פתרונות וחוכמה סינית לאתגרי הביטחון בעולם". היוזמה, שהושקה על ידי שי ב-2022, דוגלת באסופת עקרונות מדיניות חוץ סיניים רחבים בדגש על פתרונות כלכליים למצבי חוסר ביטחון. הרעיון התקבל היטב בקרב ממשלות לא מערביות שרצו פיתוח כלכלי ויותר השקעות זרות ישירות. לזמן מה, נראה היה שהדברים נעים בכיוון הזה. באוגוסט אפילו הכריז דיפלומט סיני בכיר כי "גל של פיוס" שוטף את המזרח התיכון בעזרת סין. אבל הנרטיב הסיני הזה התנפץ פחות מחודשיים לאחר מכן ונראה אפילו ממש משעשע כעת.

מסתבר שכאשר יש איומים ביטחוניים ממשיים, בצורת טרור והתקפות על שילוח גלובלי, הדברים הנורמטיביים כבר לא נחשבים. צריכים פתרונות אבטחה אמיתיים וקשים וסין בינתיים ממש לא מספקת את הסחורה. רק ארה"ב עושה זאת.