"אלקטרה מתקרבת לצבר הזמנות של 35 מיליארד שקל. אני אופטימי להמשך"

אלקטרה אלקטרה +1.12% אלקטרה 181,200 +1.12% בסיס:179,200 פתיחה:179,200 גבוה:183,000 נמוך:177,850 תמורה:3,785,958 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: בתקופה טובה בעסקים פחות טובה בבורסה. המניה ירדה מתחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות. אבל, בשבוע האחרון   המניה מתקנת בעלייה של 5%, והיריה מתחילת השנה התכווצה ל-8%. העלייה במניה היא במקביל להפנמה שהפגיעה במשק לא צפויה להיות אנושה. הסיכונים עדיין גדולים, וחזית רחבה בצפון תהיה כמובן קשה מאוד גם לכלכלה. אלא שלא ברור אם תתפתח מלחמה כזו, לא ברור כמה זמן תימשך. מה שברור הוא שהחיילים מצליחים להחזיר את הביטחון בדרום במקביל להשגת המטרות של המלחמה, שישראל חזקה כלכלית ושלמרות הכל - הציפיות קדימה חיוביות. רואים את זה בדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט, רואים את זה באינדיקציות מאקרו כלכליות ושומעים את זה בראיונות עם מובילי המשק. 

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה גם אופטימי להמשך. הוא צופה לאלקטרה צמיחה במכירות למרות המצב, הוא רואה גידול מרשים בצבר ההזמנות, הוא חושב שההשקעה בתשתיתצ לא תיקטן, המדינה רוצה וצריכה להשקיע בתשתיות ששזה תחום פעילותה המרכזי של אלקטרה, וגם אם איכשהו תהיה ירידה בתקציבי התשתית הוא מסביר שהמגזר הפרטי והגופים המוסדיים ייכנסו להשקעות האלו במקום המדינה (דברים דומים אמרו בפאנל תשתיות בוועידת ההשקעות של ביזפורטל).  

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, (צילום טל גבעוני)

מתחילת השנה זכתה אלקטרה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. זה הרבה מאוד לחודש וחצי. היא גם מצליחה להגדיל את צבר ההזמנות שלה בתקופה לא פשוטה. אתמול זכתה הקבוצה, במכרז למימון, תכנון, הקמה תפעול ותחזוקה של הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת. חלקה של אלקטרה בקבוצה הוא 40.05%, בדומה למנרב. קונצרן אלסטום הבינלאומי יחזיק בשאר האחוזים.

באלקטרה מעריכים כי סך התמורה הצפויה לקבוצה כולה עומד על כ-13 מיליארד שקל, כולל מענק הקמה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל שישולם לזכיין בהתאם לאבני דרך לאורך תקופת התכנון וההקמה של הפרויקט.

"ינואר היה חודש מטורף של עבודות שנכנסו גם בארץ גם בחו"ל", אומר לנו דויטשר בראיון. "המכרז על הרכבת יצא אחרי התלבטות של ממשרד התחבורה והאוצר. זה פרויקט חשוב, יחסית גדול של 41 ק"מ. יש בו 3 רמות: זכיין, קבלן הקמה ואז מפעיל. ההפעלה היא חשובה כי היא ל-21 שנה, כולל תחזוקה. אנחנו מחזיקים 40% ויחד עם מנרב בערך חצי מחברת ההקמה. בנוסף, נחזיק גם ב-50% מחברת ההפעלה דרך חברת זרוע".

איך מתחלק הכסף?
"בערך 5 מיליארד הקמה ו-8 מיליארד הפעלה. היה מאוד חשוב לנו אחרי הרכישה של אפיקים (שילמה 74 מיליון שקל ממניות חברת אמנון מסילות שהחזיקה ב־100% מאפיקים שהפעילה קווי תחבורה ציבורית) להיות זרוע גדולה של הפעלה של תח"צ. זכינו מתחילת השנה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. בחודש וחצי. אלקטרה בנייה זכתה בפרויקט מגורים, 1.05 מיליארד שקל בבית שמש, בעוד פרויקט ברמת אביב, ב-27 מיליון אירו מפולסווגן גרמניה להרחבת מפעל בפולין, עוד 225 מיליון שקל במגדל המשרדים TOHA 2 בתל אביב, שם נעשה שם מעליות ומערכות אלקטרומכניות. באשכול רמת הגולן זכינו בפרוייקט של 300 מיליון שקל. ויש עוד".

איך המלחמה משפיעה?
"זה לא השפיע בקבלת עבודות, כי זה באמת חודש וחצי של הצלחה גדולה מאוד. איפה זה כן משפיע? בבנייה ובתשתיות. יש בעיה של עובדים, אין השלמה של עובדים פלסטינאים באופן מלא, אנחנו מתגברים עם עובדים זרים וישראלים, אבל עד שלא נמצא את פתרונות מלאים לא נחזור לתפוקות מלאות".

איך מסתדרים עם פועלים?
"צרך לחלק את זה: אלקטרה בנייה פגיעה יחסית כי אין הרבה. באלקטרה תשתיות היו ערבים שישראלים שהעסיקו פלסטינאים. אנחנו מתגברים. יש פועלים זרים, אבל חסר. השמיכה קצרה. כל יום מגיעים עוד לארץ, אני מקווה שתוך רבעון הכל יסתדר. בבנייה בעיקר העבודות מתארכות, כי אין תפוקה מלאה. זה בוחלט יותר בתשתיות פחות בבניין".

מה אתה צופה להמשך?
"מבחינת היכולת של אלקטרה להמשיך ולצמוח החודש וחצי האחרונים הוכיחו שאנחנו מייצרים עבודה וקוטפים את הפירות. יש אתגר להגדיל את הצבר, הפעילות בחו"ל צומחת, גם בארה"ב, בפולין ובגרמניה. אני אופטימי. נתמודד עם מחסור בכוח העבודה בעבודות מסוימות, היתרון הוא שחלק גדול אנחנו מבצעים בבית, כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג אוויר. גם כאן יש פגיעה, אבל בטח לא דרמטית".

המדינה תעצור פרויקטי תשתית לאור הקיצוצים?
"הקיצוץ שיש היום במשרדי הממשלה יכול לפגוע בפרויקטים העתידיים. מה שיוצא ב-2024 תוכנן במשך 3-5 שנים. הפרויקט הזה של נופית, אנחנו עובדים עליו שנים. אם יש למדינה פחות תקציב, ופחות זה אולי 10% ולא קטסטרופה, אז צריך לשתף יותר את המגזר הפרטי. אנחנו מדינה עם 10 מיליון תושבים, בעוד כמה שנים נכפיל את עצמנו. כולנו עומדים בפקקים, צריך חשמל, גז, תשתיות, אי אפשר לעצור את זה כי רמת החיים תרד".

מה היקף הצבר המעודכן שלכם? 2024 תהיה שנה טובה יותר?
"התחלנו את השנה עם צבר הזמנות של 30 מיליארד שקל, אז אנחנו מתקרבים ל-35 מיליארד. היקף הביצוע ל-2024 יהיה 12.5 מיליארד שקל. עוד אין דוחות, אבל ב-2023, אני מאמין שזה היה קצת פחות מ-12 מיליארד".

זרוע הזכיינות של אלקטרה חולשת כיום על צבר פרויקטים רב שנתיים בהיקף של כ-27 מיליארד שקל. בין היתר, החברה מנהלת אשכולות תחבורה ציבורית, המונים צי כולל של כ-1,250 אוטובוסים, הפועלים במסגרת זיכיונות שניתנו מהמדינה לתקופות של שנים ארוכות. במסגרת זרוע הזכיינות של אלקטרה בע"מ, התורם הכנסות בקצב שנתי של למעלה ממיליארד שקל, הקבוצה מקדמת כיום גם את פרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב (עלות הקמה המוערכת בכ-6 מיליארד שקל),  ואת פרויקט הנתיבים המהירים (עלות הקמה מוערכת של כ-2 מיליארד שקל), קרית הממשלה בנתניה וייבוש הבוצה במתקן שפד"ן, וכן מתפעלת פרויקטים כגון עיר הבה"דים, מכוני טיהור שפכים (מט"שים) ברחבי הארץ ועוד.

מניית אלקטרה, שעולה השבוע בכמעט 5%, ירדה מתחילת השנה ב-8.2%. שווי השוק שלה הוא 5.39 מיליארד שקל.  הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2023 מסתכם ב-180 מיליון שקל על הכנסות של 8.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-250 מיליון שקל על הכנסות של 7.9 מיליארד שקל בתקופה מקבילה ב-2022. הרוח והרווחיות של החברה נובעים משורה ארוכה של פרמטרים ומפעילויות חברות הבת (לחברה יש שליטה בחברת התחבורה אפיקים), כך שלא בטוח שהרווח בתקופה מייצג. בשנת 2022 הסתכם הרווח ב-350 מיליון שקל על מחזור של 10.8 מיליארד שקל. החברה צופה המשך גידול בהכנסות, ונראה שרווחיות משוקללת של מעל 2% ואולי גם מעל 3% היא סבורה. עם זאת, צריך לזכור את הסיכון הגדול של הקבוצה - המרווחים בתחום התשתיות מאוד נמוכים. זו הסיבה שהיא התפזרה על פני תחומים נוספים כמו בנייה, ייזום בנייה למגורים, תחבורה, תשתיות ועוד.