הנגיד השאיר את הריבית על כנה - 4.5%

בנק ישראל פרסם היום את החלטת הריבית שלו במסגרתה הוחלט להשאיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5%, זאת בניגוד לצפי של חלק נכבד מהכלכלנים שציפו להורדת ריבית של רבע אחוז.

בנק ישראל נימק את החלטתו להשאיר את הריבית על כנה: "מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה גדולה מאוד. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה", נמסר מבנק ישראל.

"האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. הציפיות והתחזיות לשנה הקרובה עלו במעט ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת השקל נחלש מול הדולר בכ-0.25% תוך תנודתיות גבוהה, והתחזק מול האירו בכ-1.9% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-1.4%", הוסיפו בבנק ישראל.

"התוצר התכווץ ברבעון האחרון של שנת 2023 ב-5.2% ביחס לרביע השלישי בעקבות השפעות המלחמה ובסיכום השנה צמח התוצר בקצב של 2%. צמיחת התוצר תאמה את תחזית חטיבת המחקר מינואר 2024. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך שוררת שונות בין ענפי המשק", מסרו מבנק ישראל.

בבנק ישראל הוסיפו: "הפעילות בשוק הדיור הוסיפה להיות מתונה למרות העלייה שנרשמה בחודש האחרון במחירי הדירות. המגבלות וקשיי הפעילות בענף נוכח המלחמה התמתנו אך עדיין משמעותיים. הפעילות הכלכלית במרבית המדינות נותרה ממותנת, כשארה"ב בולטת עם צמיחה חזקה יחסית. האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך ברובן עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים".

חלק מנתוני המאקרו, כמו למשל הצריכה בכרטיסי אשראי שעקפה את הרמות של טרום המלחמה, מספקים אופטימיות לגבי מצב המשק, אבל מצד שני נתוני הצמיחה ממחישים את השפעות המלחמה - ברבעון הרביעי של 2023 התוצר ירד ב-19.4% לעומת הרבעון השלישי, ובשנת 2023 כולה עלה התמ"ג ב-2% לעומת 2022, זאת לעומת עלייה של 6.5% בשנת 2022 לעומת 2021. ב-2023 האוכלוסיה בישראל גדלה ב-2.2%, כך שהתוצר המקומי לנפש ירד ב-0.1%, משמע ב-2023 הייתה צמיחה שלילית.

לפני ההודעה של בנק ישראל, בבנק דיסקונט הזכירו כי המלחמה תפסה את המשק הישראלי בתקופת האטה, עם צמיחה של 1.8% ברבעון השלישי של 2023, קיפאון בצריכה הפרטית במהלך שלושת הרבעונים שקדמו למלחמה, דשדוש ביצוא (בעיקר בשירותים), נסיגה בהשקעות במכונות ובציוד, ומנגד, גידול מהיר בצריכה הציבורית. ברבעון הרביעי של שנת 2023, חלה נסיגה חריפה בתוצר, בקצב שנתי של 19%-, וכתוצאה, נרשמה בסיכום 2023 צמיחה של 2% בלבד, דהיינו, ירידה של 0.1% בתוצר לנפש.

הצריכה הפרטית דשדשה במהלך 2023, על אף שבניכוי רכישת מכוניות, מתקבלת תמונה של צמיחה איטית, אם כי לא קיפאון. עם פרוץ המלחמה חלה ירידה דרמטית בצריכה הפרטית (27%-), בכלל הרכיבים, רובם ככולם. ירידה בולטת מדווחת בתחום צריכת השירותים, ולהבדיל, עליה חדה נרשמה ברכישת כלי רכב, לנוכח הקדמת הרכישות טרם העלאת המס בתחילת שנת 24'. כתוצאה, התכווצה הצריכה הפרטית לנפש אשתקד ב-2.8%.

במבט אל שנת 2024, ותחת ההנחה שלא נחווה עליה בעצימות המלחמה בדרום ובצפון, מעריכים בדיסקונט, כי לעומת 2023 תירשם השנה צמיחה בשיעור ממוצע של 1.5%, תוך צמיחה של 2% לערך בצריכה הפרטית וביצוא, נסיגה נוספת בהשקעות בנכסים קבועים והמשך גידול מהיר בצריכה הציבורית. יש להדגיש, כי קצב הצמיחה הממוצע של 2024, בכל אחד מהרכיבים, יושפע במידה רבה מהשפעת הקצה החריגה של 2023. לפיכך, חשוב לבחון את המגמות הצפויות במהלך השנה. להערכת הבנק, צפויה שונות גבוהה בין המחציות - בעוד שהמחצית הראשונה תושפע מהתאוששות המשק, ולכן תאופיין בצמיחה בקצב שנתי של כ-10% לרבעון, הרי שבמחצית השניה, צפויה האטה לקצב שנתי של כ-3% לרבעון.

המדד המשולב של בנק ישראל לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.3%, בהמשך לעלייה בשיעור דומה בחודש הקודם, ומצביע על המשך התאוששות הדרגתית של המשק. מרבית הרכיבים הובילו לעליה במדד, על אף שחלקם מעודכנים לחודשים נובמבר-דצמבר. מגמת השיפור בצריכה הפרטית באה לידי ביטוי בעליה חדה בפדיון ענף המסחר הקמעונאי (בדצמבר), לצד המשך שיפור בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי (בינואר), אם כי בשיעור מתון בהשוואה לחודש הקודם. במקביל, גם בשוק העבודה נמשכת מגמת השיפור, עם עליה בשיעור המשרות הפנויות בינואר. פדיון ענפי השירותים רשם בחודש דצמבר עליה מרשימה, בעוד שבייצור התעשייתי חלה נסיגה. עם זאת, ביצוא התעשייתי שרשם בדצמבר עליה חדה, נשמרת יציבות ברמה זו.

דברי הנגיד

הנגיד הוסיף והרחיב אחרי החלטת הריבית: "בעקבות המלחמה זינק שיעור האבטלה. זאת לצד ירידה בצד המשרות הפנויות. אחרי 4 חודשי מלחמה נתוני שוק העבודה מצביעים על מגמת התאוששות. שיעור האבטלה בינואר המשיך בירידה. שיעור ההיעדרות מהעבודה מסיבות שאינן כלכליות התמתן", אמר הנגיד.

הנגיד גם התייחס להורדת הדירוג של מודי'ס: "ההחלטה נקבעה בעיקר עקב חוסר הודאות סביב סיום המלחמה והשפעת המלחמה על פניות הממשלה לעסוק בסוגיות כלכליות וחברתיות. הסיבה לאופק הדירוג היא אי הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה בזירה הצפונית", הוסיף הנגיד. "מדינת ישראל חוותה משברים בהם יחס החוב תוצר היה גבוה בהרבה ומעולה לא הייתה פגיעה ביכולת החזרת החוב של הממשלה.

חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שעלו בדוח של מודיס. אלו יחייבו שינויים מבניים במשרדי הממשלה ותיעדפוים לטובת מנועי צמיחה. צפוי גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטטוח הנראה לעין ויש לכך משמעויות. התקציב הנוכחי הוא קריטי לשמירת האמון של השווקים הבינלאומיים בישראל".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, התייחס להחלטה של בנק ישראל: "בנק ישראל די הפתיע גם הפעם עם החלטתו להותיר את הריבית על 4.5%, לאחר שבימים האחרונים הלכו וגברו ההערכות כי הריבית תרד ברבע אחוז. צריך להזכיר כי בתחילת השנה קרה דבר הפוך: הריבית ירדה אז ב-1/4 אחוז למרות שרוב ההערכות (אך לא כולן) היו שתישאר ללא שינוי.

תקופה זו של מעבר ממדיניות של ריסון מוניטארי ורצף העלאות ריבית, למדיניות מאוזנת יותר והורדות ריבית בהמשך (כפי שבנק ישראל עצמו צופה), קשה לחיזוי בתדירות חודשית גם בעתות שגרה, כל שכן על רקע המלחמה באזור. נראה כי בנק ישראל אותת בפעם הקודמת על נכונות ויכולת להוריד את הריבית (בהודעתו הוא כותב כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד) ואילו הפעם הוא מסמן כי המהלך יהיה זהיר, לנוכח גורמי הסיכון שעדיין פועלים", כתה מנחם.