ארה"ב צפויה לייצר 20% מהשבבים המתקדמים בעולם עד 2030

עד שנת 2030, ארה"ב עשויה לייצר חמישית מהשבבים המובילים בעולם הקריטיים לבינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשניות נוספות, כך לפי שרת המסחר ג'ינה ריימונדו. השרה ציינה כי המימון שכבר אושר יכול להספיק על מנת להשיג את היעד. 

עוד אמרה ריימונדו כי מדובר בתחזית ורודה יותר מאשר לפני שנה ותוצאה של יותר מ-600 הצעות שהתקבלו מחברות המחפשות מימון בעקבות החקיקה ב-2022 שמטרתה לבנות מחדש את תעשיית השבבים האמריקאית.

חוק השבבים בסך 39 מיליארד דולר מהווה אבן יסוד במה שריימונדו מתארת כמירוץ החלל החדש, כאשר סין משקיעה באגרסיביות בתעשייה המקומית שלה, והמצב הגיאופוליטי מעלה חששות כי העולם מסתמך בעיקר על חברה אחת - TSMC הטייוואנית - עבור שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, נשק צבאי וחלק נכבד מהטכנולוגיות בהן אנו משתמשים ביום יום. 

על אף שארה"ב מובילה בתכנון שבבים ופיתוח מודלי שפה גדולים של AI, היא לא מייצרת או 'אורזת' שבבים מתקדמים. "העובדה היא שארה"ב לא יכולה להוביל את העולם בטכנולוגיה וחדשנות על בסיס כה רעוע", אמרה שרת הסחר. ריימונדו מדגישה כי התוכנית היא לא לבנות מפעלי ייצור שבבים ולסיים עם זה אלא לייצר שרשרת אספקה אמיתית. 

"אני בטוחה שארה"ב מסוגלת להפוך לבית של כל שרשרת האספקה לייצור שבבים מתקדמים, מייצור פוליסיליקון ועד לאריזה מתקדמת", אמרה. 
 

העיכובים בחלוקת המענקים

מאז חתם ביידן על חוק השבבים, המגזר הפרטי הכריז על השקעות של 200 מיליארד דולר בייצור מוליכים למחצה. עם זאת, לאחרונה כמה חברות התלוננו על חלוקה איטית של התמריצים מהחקיקה. אינטל עיכבה מוקדם יותר החודש את לוח הזמנים של מפעל הייצור באוהיו וציינה כסיבה החלקית לכך את המימון מחוק השבבים.

ריימונדו ציינה כי רק חלק קטן מהחברות המבקשות עשויות לקבל מימון. מחלקת הסחר האמריקאית הקציבה 28 מיליארד מתוך התקציב של 39 מיליארד דולר ליצרני שבבים מתקדמים, בעוד החברות המובילות לבדן ביקשו יותר מ-70 מיליארד דולר. לפי ראש הסחר, העדיפות היא לפרויקטים שיהיו פעילים עד שנת 2030. הסוכנות מנסה להתמקד בהשגת יעדי ביטחון לאומי ופחות לזרוק כסף על כמה שיותר חברות. 

בעוד המימון שהוקצה בחוק השבבים האמריקאי נחשב קטן ביחס ל-30 מיליארד דולר של טייוואן סמיקונדקטור שהוקצו להרחבת המתקנים שלה או 41 מיליארד דולר שהשקיעה סין בשנה שעברה, ריימונדו מציינת כי לקוחות השבבים הגדולים ביותר כמו אפל, אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל ואמזון הן חברות אמריקאיות, כמו גם מעצבות שבבים כמו AMD ואנבידיה, מה שמספק לארה"ב מספיק מינוף וחוסך ממנה את הצורך להתחרות על תקציבים עם מדינות אחרות. 

מחלקת הסחר מקצה גם השקעות לייצור שבבים מהדור הנוכחי החיוניים למכוניות, מערכות הגנה, מכשור רפואי ותשתיות. בעוד החקיקה דורשת השקעה של לפחות 2 מיליארד דולר בשבבים היותר ישנים הללו, ריימונדו אמרה כי היא צופה כי מחלקת הסחר תשקיע הרבה יותר מ-2 מיליארד דולר, כאשר הושקעו 1.5 מיליארד דולר מחברות כמו BAE Systems, Microchip ו-Global Foundries.

כוח האדם הדרוש

גם הכשרת כוח האדם הדרוש על מנת לייצר שבבים היא חלק מהתוכנית. ריימונדו ציינה כי המרכז הלאומי החדש למוליכים למחצה יהווה מרכז למחקר והכשרה, יקבע סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות על מנת לאחד את התעשייה ויטפל באחת הבעיות הגדולות ביותר - מחסור במהנדסים. 

"כל הבינה המלאכותית, שהיא הטכנולוגיה המגדירה של הדור שלנו, פועלת על שבבים. תארו לעצמם מצב בו ארה"ב תלויה בכמה מדינות באסיה עבור כל אספקת השבבים שלה. מדובר במודלים לבינה מלאכותית, הדמיית גרעין, לוויינים וטרור ביולוגי", אמרה ריימונדו. "זה לא אפשרי להוביל את העולם כמו ארה"ב ולא להוביל בסוג כזה של טכנולוגיה וחדשנות, כולל ייצור".