מנכ"ל גילת טלקום: "ישראל תהווה 70%-75% מהפעילות"

תחום התקשורת-אינטרנט הוא תחום מעניין - התשתית שנחוצה בשביל לספק שירותי אינטרנט יכולה לעבוד בשילוב עם חברת אינטרנט גדולה עם קהל לקוחות קיים אבל יכולה גם להיות מוסבת לשימושים אחרים שהם לא אזרחיים. הדבר הזה פותח לחברות שתי דלתות ושני אפיקי הכנסה שיכולים להיות מאוד משמעותיים אבל יותר מזה מספקים סוג של גידור אחד לשני. הפעילות של גילת בעצם מאפשרת לה להיות בשני סקטורים בו זמנית - גם הסקטור הבטחוני וגם הסקטור הפרטי-עסקי.

גילת טלקום   גילת טלקום +2.66% גילת טלקום 65.7 +2.66% בסיס:64 פתיחה:64 גבוה:67.8 נמוך:64 תמורה:85,448 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  הודיעה היום על עסקה בהיקף של 3 מיליון דולר לאספקת שירותי תקשורת ללקוח מסחרי בסיישל, וזאת אחרי שלפני מספר חודשים, אחרי תחילת המלחמה, דיווחה על עסקה אחרת עם לקוח בטחוני ישראלי בסכום של 7 מיליון שקל. היא לא חברה גדולה, היא שווה 30-31 מיליון שקל לפי מחיר המניה וזו התרסקה בשנתיים האחרונות בעיקר בגלל שאיבדה חוזה משמעותי עם אורנג' באפריקה - תחום הפעילות העיקרי של החברה עד כה היה זה, אספקת תשתית אינטרנט לחברות גדולות באפריקה כמו אורנג' ווודפון, אבל כשהחוזה עם אורנג' לא חודש המשקיעים נבהלו ומכרו את המניה.

מנית גילת טלקום ב-12 החודשים האחרונים

והאמת שזה מוזר, בלי לדבר על שווי הנכסים של גילת (תשתית האינטרנט, כתובות IP, ציוד לוויני) החברה דיווחה בתקופה האחרונה על מספר לא קטן של עסקאות מול הסקטור הבטחוני - רק ב-9 החודשים האחרונה דיווחה החברה על עסקאות מול לקוחות בטחוניים ישראלים בהיקף של יותר מ-22 מיליון דולר, ועכשיו באופן טבעי החלק הזה בפעילות של החברה גדל עוד יותר, כמו חברות בטחוניות אחרות שעם כל הצער שבמצב המדינה מרוויחות ממנו, וזה עוד בלי לדבר על השינוי שעשתה החברה בעקבות הפסד החוזה עם אורנג' וההחלטה להיכנס למגזר העסקי בישראל.

גילת מספקת ליס את שירותי האינטרנט ותשתית ה-ISP בשביל שזו תמכור חבילות אינטרנט ביתי ללקוחות שלה, בנוסף לעובדה שגילת גם מציעה את שירותיה ישירות. ליס יש מספר גדול של לקוחות גם ככה וכך גילת בעצם הפכה בין רגע למתחרה בשוק האינטרנט הביתי עם נתח שוק לא רע.

אז למה המניה עדיין לא מגלמת את כל הפעילות הזו? אל תשאלו את המנכ"ל - הוא כבר קנה 9.5% ממניות החברה ביוני האחרון. החברה אומנם הציגה את סכום הרכישה, 1.8 מיליון שקל, כפרמיה של 10%, אבל בפועל העסקה נעשתה במחיר של 30 אגורות למניה שזה המחיר המינימלי להנפקת מניות בזמן שמחיר המניה עמד על 27 אגורות.

אולי זה בגלל שהמספרים בינתיים לא מראים את הפירות, אבל זה הגיוני, זה לוקח זמן, ובכל זאת - הכנסות של 12.6 מיליון דולר ברבעון השני לעומת 10.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, זאת לא עליה גדולה, אבל חשוב לזכור שעיקר הפעילות של החברה היה באפריקה והיא איבדה שם חוזה גדול מאוד עם אורנג'. למרות שהרווח הנקי הסתכם רק ב-246 אלף דולר, היא יצאה מהפסד נקי ברבעון המקביל שעמד על 1.1 מיליון דולר.

ועדיין מבט פשוט מאוד בדו"ח מראה שרק הנכסים השוטפים של החברה שווים פי 3 משווי החברה בבורסה, יותר מפי 6 אם מסתכלים גם על הנכסים הלא שוטפים. כנראה שהמנכ"ל איציק בן אליעזר גם יודע להסתכל בדוחות. בן אליעזר מונה לתפקיד בדצמבר 2021, כשעוד קודם שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות בבזק. בעבר הוא הוזכר כמי שניסה לרכוש את אקספון ביחד עם שותף. הוא החליף בתפקיד את אסף רוזנהק, שמונה לתפקיד באפריל 2020.

שוחחנו עם מנכ"ל החברה, איציק בן אליעזר, והיו"ר עמי ברלב, על העסקה האחרונה, השינוי במוקדי הפעילות, והצפי לעתיד.

לגבי העסקה עם הלקוח מסיישל - כמה היא משמעותית? האם יש פוטנציאל להרחיב אותה?
"זאת עסקה גדולה במונחים שלנו", אומר בן אליעזר. "העסקה יכולה להתרחב. זה לקוח ותיק שלנו שפתח אתר נוסף של תקשורת לווינית. בסיישל התקשורת הלווינית מספקת אינטרנט לאתרי נופש ובתי מלון באזור. זו טריטוריה שמאוד מעניינת אותנו קודם כל בגלל שיש שם הרבה ביקוש - יש שם הרבה איים ורק לאי המרכזי מגיעים סיבים אז כל השאר צריכים פתרונות חלופיים, אנחנו פעילים שם הרבה זמן. הלקוח פתח שירות במלון נוסף ומה שמעניין זו הטכנולוגיה שנקראת mpower. זו טכנולוגיה חדשה שמשתמשת בלווינים קיימים. השחקן כמעט היחיד שנמצא בשכבה הזאת באטמוספרה זו הענקית SES וזו כבר עסקה שניה שלנו עם ה-mpower. השירות מתחיל לפעול באפריל ואנחנו הראשונים באפריקה שמיישמים את השירות הזה, זה מנוע הצמיחה שלנו באפריקה".

לגבי אפריקה - אתם עדיין מחפשים הזדמנויות שם אחרי סיום עסקת אורנג'? לא יותר הגיוני לצאת משם ולהשקיע את המשאבים בתחומים אחרים?
"החשיפה שלנו לאפריקה פוחתת, אבל העסקאות עם mpower למשל הן עדיין עסקאות מאוד טובות, מבחינת הרווחיות זה בשוליים הרגילים שלנו אבל מה שטוב בהן זה שמידת החשיפה לסיכון שם היא מאוד נמוכה, אלה לקוחות שמשלמים, וגם הטכנולוגיה החדשה מאוד מעניינת אותנו. זה נכון שהקטנו את החשיפה באפריקה, אבל אמרנו לכל אורך הדרך שאנחנו לא נוטשים אותה, אנחנו פשוט הרבה יותר סלקטיביים בבחירות שלנו שם, ועסקאות כאלה הן בדיוק העסקאות שאנחנו מחפשים".

מה הצפי שלכם לפעילות בתחום הביטחוני?
"מבחינתינו הפעילות הביטחונית היא מנוע צמיחה חשוב מאוד. יש לנו 3 קווי פעילות - אפריקה, תקשורת בישראל והתחום הביטחוני. בתחום התקשורת בישראל אנחנו צומחים הכי הרבה. המגזר הבטחוני צומח בצורה משמעותית, גם בעקבות המלחמה אבל גם לפניה. גם ב-2023 וגם ב-2024 המחזורים בעולמות האלה יהיו גבוהים בהרבה ממה שהחברה התרגלה להציג. אני צופה שלפחות עוד שנה ושנתיים נראה פעילות יפה מאוד במגזר הבטחוני" אומר בן אליעזר.

"אוהבים לדבר על ה-7.10 אבל יש פה שינוי עמוק שאיציק עשה באסטרטגיה בתחום הזה", אומר ברלב. "אני בדיוק עובר על הדוחות ורואה מחזורים של 13-14 מיליון, עכשיו אנחנו מדברים על מחזורים של 20-21 ומעלה. איציק הוביל שינוי עמוק והוא משקיע המון בתחום הזה, הוא מקיים הרבה פגישות ומשקיע בעבודה מול לקוחות בארץ ובעולם, וההשקעה הזו כבר מניבה פירות".

מה היעדים שלכם לגבי פילוג הפעילות שלכם בין שלושת התחומים הללו?
"עד לפני שנתיים בערך הפילוג היה 70% אפריקה 30% מגזר בטחוני", אומר בן אליעזר. "ב-2024 אנחנו מתכוונים להיות עם אפריקה שמהווה פחות מ-50%, מגזר בטחוני שמהווה 40% ובערך 20% אם לא יותר שירותי תקשורת בישראל, וזה יתקדם מהר מאוד לפילוג של שליש-שליש-שליש".

מה המגמות שאתם רואים בתחום התקשרות בישראל?
"לפעילות הזו יש 3 סגמנטים - סגמנט מפעילים, סגמנט עסקי וסגמנט פרטי. סגמנט המפעילים זה בעיקר ההסכם שיש לנו עם יס, הסכם חשוב וחזק שהארכנו עד סוף 2025 ואין לנו ספק שהפעילות שלהם תמשיך לצמוח. חוץ מיס יש עוד כמה מפעילים קטנים שההשפעה שלהם על המחזורים היא פחות משמעותית אבל ההשפעה על הרווח היא גדולה, הרווחיות שלנו שם היא קצת יותר גבוהה מביס. במגזר העסקי אנחנו צומחים מאוד יפה גם בפרויקטים של אינטגרציה, לדעתי יהיו לנו 2-3 פרויקטים גדולים השנה, כבר עכשיו אנחנו בעיצומו של פרויקט ענק עם לקוח קמעונאי בהיקף של 800 סניפים כאשר הקמנו כבר 200 סניפים ואנחנו מתקדמים בקצב של עשרות בשבוע.

חוץ מזה אנחנו גם מספקים שירותי אינטרנט כסוג של חבילה עם בזק והדבר הזה ימשיך לצמוח יפה. למגזר הפרטי, שהוא המאמץ הכי גדול פה, נכנסנו במאי האחרון ואנחנו כבר עם אלפי לקוחות. התכנית שלנו לשנה הקרובה היא להתרחב אבל זה תלוי מאוד במה יקבע משרד התקשורת לגבי המחיר הסיטונאי. אנחנו מקווים שמשרד התקשורת יוריד את המחירים למחירים נמוכים יותר מאלו שיש היום ואז זה יאפשר לנו להתחרות בצורה חזקה".

איפה אתם צופים להיות עוד שנתיים-שלוש מבחינת צמיחה ומבחינת רווחיות?
"אני רואה אותנו הרבה יותר מוטים ישראל, גם לוויני וגם שירותי תקשורת אחרים. אם כוללים גם את התחום הביטחוני אנחנו נהיה לדעתי חברה עם 70%-75% מהפעילות בישראל, עוד 5%-10% משהו אחר שזה לא אפריקה, כאשר אנחנו מנסים להיכנס לאזור דרום-מזרח אסיה, ותישאר לנו גם פעילות באפריקה. אבל חשוב להגיד שכל הדבר הזה לא יבוא על חשבון אפריקה - שם אני מאמין שהמחזור יישאר על אזור של בין 20-25 מיליון דולר בשנה אבל הרבה מזה תלוי במכרז עם וודקום. אם נזכה במכרז אני לא רואה את הפעילות באפריקה יורדת פשוט את הפעילויות האחרות עולות", אומר בן אליעזר.

"יש פה שינוי מגמה מאוד גדול בישראל. חברות שרוכשות מגילת טלקום אינטרנט סיבים רגיל עדיין גם רוכשות תקשורת לווינית כגיבוי או כמוצר משלים. בימים אלה ממש איציק נפגש עם חברות מהגדולות בארץ שרוכשות מאיתנו תקשורת לווינית", אומר ברלב. 

"עמי צודק. יש לנו כבר כמה עסקאות חשובות שהן בעצם התחלה של המגזר העסקי בישראל. אלה שחקנים מאוד מעניינים, זה הקצה של ההייטק בישראל, אנחנו רואים שעולם הגיבוי הלוויני הופך למשהו יותר מעניין. יש קצת דיבור על סטארלינק אבל נכון היום קשה איתם בישראל ואנחנו מעמידים פתרונות עם שותפים אחרים וזה מתקדם מאוד יפה".