"השקל יתחזק - תחזית האינפלציה יורדת ל-2.5%"

האם השקל ימשיך להתחזק בתקופה הקרובה לעומת הדולר דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: ? לפי סקירת מאקרו של אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, התשובה היא חיובית.

זבז'ינסקי כותב על חוסר הוודאות לגבי סיום המלחמה שמקשה על התאוששות בפעילות הכלכלית שמראה סימני הגעה למיצוי הפוטנציאל בנסיבות הקיימות. הוא מעריך שבנק ישראל יוריד את הריבית בפגישתו הבאה ומדבר על כך שהתחזקות השקל צפויה להקשות על היצוא מישראל שגם בלעדיה מתמודד עם בעיות רבות. המסקנה היא ברורה - למרות שהשקל נסחר מתחת ל-3.6 מול הדולר, ההתחזקות תימשך. כזכור, פחות מעשרה ימים לאחר תחילת המלחמה שער הדולר עמד על יותר מ-4 שקלים. בהמשך, בעיקר עם ההבנות על עסקאות חטופים, השקל החל להתחזק. גם תחזית האינפלציה והתחזקות הכלכלה השפיעו וההשפעה של דוח מוד'יס כמעט לא נראתה לעין, לפחות בטווח הקצר.

"אנו ממשיכים להעריך שהכוחות השונים ימשיכו לדחוף בזמן הקרוב להתחזקות השקל. עצירה בהתאוששות המשק ואף נסיגה עקב הימשכות המלחמה מעבר לתחזיות יכולים לבלום את השקל", כתב. "בעקבות ההתחזקות המהירה של השקל, הורדנו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-2.5%".

הוא מוסיף כי ההתחזקות האחרונה של השקל בהכרח תפגע ברווחיות היצוא התעשייתי שמתמודד עם קשיים רבים נוספים. לדבריו, גם בענף מידע ותקשורת שמייצג חברות הטכנולוגיה ניכרת השפעה של התחזקות השקל על רווחיות היצוא. "נציין שכבר בסקרים האחרונים שהתפרסמו עוד לפני ההתחזקות האחרונה של השקל, החברות בענף הטכנולוגיה דיווחו על חומרת פגיעה ברווחיות היצוא ברמה כמעט הגבוהה ביותר מאז שהסקר התחיל ב-2015", הוא הסביר.

לגבי השפעת הריבית, זבז'ינסקי מציין כי היא מגבילה את פוטנציאל ההתאוששות. הוא מציין את העובדה שהריבית הריאלית בישראל (הפער בין הריבית של בנק מרכזי לאינפלציית הליבה) היא בין הגבוהות בקרב המדינות המפותחות ומוסיף כי הריבית הריאלית ל-5 שנים נמוכה רק מארה"ב ואיטליה.

אז מה הגורמים המרכזיים להתחזקות השקל? הנה הסיבות המרכזיות שהוא מונה:

1. מה עושים משקיעים שמחזיקים כמות גדולה של נכס שמחירו יורד במהירות (מט"ח)? בדרך כלל נשברים ומוכרים! לדבריו "כבר כתבנו לא פעם שאחת הסיבות העיקריות להתחזקות השקל זאת חשיפת שיא של המשקיעים למט"ח, בפרט המוסדיים, שהייתה עוד לפני המלחמה וגדלה בתחילתה".

2. ברמות חשיפה כל כך גבוהות יש נטייה למכור מט"ח במיוחד כאשר השקל רק מתחזק. "המוסדיים טרנדיים' כמו כל המשקיעים. לאורך שנים הם בדרך כלל הגדילו חשיפה למט"ח כשהשקל נחלש והקטינו כשהתחזק", הוא מציין. "ההתחזקות האחרונה אמורה לייצר לחץ להקטנת חשיפה למט"ח, מה שעשוי להגביר עוד יותר את המגמה. הלחץ למכור מט"ח מתגבר על רקע ירידה בעצימות הפעילות הצבאית".

3. לבסוף, גם עליות בשוק המניות האמריקאי תומכות בהתחזקות השקל, לפחות בחלקה. אילו מתחילת המלחמה השקל היה מגיב לעליות בשוק המניות האמריקאי כפי שהגיב עד סוף 2022, שערו היה אמור להיות גבוה בכ-4% מרמתו היום.

לסיכום הוא כותב: "נוסיף שבחודשים נובמבר-דצמבר המשקיעים המוסדיים כמעט לא קנו נכסים בחו"ל באופן ישיר. המוסדיים העדיפו להגדיל את החשיפה לחו"ל באמצעות הנגזרים (חוזים ואופציות על מדדי המניות וכו'). בין ספטמבר לדצמבר החשיפה באמצעות הנגזרים עלתה ב-25% והגיעה ל-12.1% מסך התיק. לצורך השוואה, חשיפה באמצעות קניית נכסים זרים ישירות עלתה בתקופה זו רק ב-8%. במקביל המוסדיים הורידו בחדות הגנות מט"ח".