הטבה למילואימניקים בהגרלות דירה בהנחה

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שמתקיימת היום יהיו בשורות משמעותיות למשרתי המילואים: הכפלת הדירות המוגרלות ל-20% לצד הנחה של עד 90% על קרקעות. ההנחה על קרקעות עשויה להגיע לכ-810 אלף שקל (הרחבה: איפה ומה המשמעות האמיתית של ההטבה?) ותחת תנאים נוספים היא תהיה גם מעל מיליון שקל.

הכפלת הדירות המוגרלות היא בשורה גדולה גדולה למילואימניקים. היא משפרת משמעותית את הסיכוי שלהם לזכות בדירה בהנחה - ומגיע להם. יכול להיות שיש כאן בעיה אחרת, המדינה לא מבחינה בין מילואימניקים שמשרתים בעזה לבין חיילי מילואים בקריה (להמחשה בלבד). האם לא היה ראוי כי דווקא חיילי המילואים ששירתו בתוך עזה יקבלו יחס אחר? זה כבר עניין אחר. היתרון ברכישת דירה כזאת הוא ברור - אפשר לקבל הנחות של עד 900 אלף שקל (ואפילו יותר אם משווים למחיר השוק).

בינתיים, המדינה נותנת להם יתרון משמעותי בהגרלה - סיכוי כפול. נסביר איך זה עובד: מנתונים שהגיעו לביזפורטל, עולה כי מתוך 100 דירות, 3 דירות יוקצו לנכים. כלומר, ההגרלה מתקיימת למעשה בין 97 שאינם נכים. מתוך הדירות שנותרו, 97% בסך הכל, תיערך הגרלה לבני המקום (עם סיכויים לא רעים לזכייה). אם מילואימניק נחשב לבן המקום, הוא יוכל להשתתף בהגרלה הזאת. לגבי הדירות שנותרו, 10% מהם יוקצו לחיילי מילואים. אם, למשל, בפרויקט כלשהו היו 20% מהדירות לבני המקום ונותרו עוד 77 דירות, שמונה דירות יעברו למילואימניקים. מתוך 69 הדירות שנותרו, רק אלה יוגרלו עבור הציבור הכללי שאינו נכה, בן המקום או משרת מילואים (לפי הגדרות משרד הביטחון, חייל מילואים פעיל הוא מי ששירת לפחות 20 ימים במהלך 3 שנים, או 14 ימים במהלך שנה או שנתיים צמודות למי שטרם מלאו 3 שנים לשחרורם). כלומר, אם אתה בן המקום וחייל מילואים הסיכוי כפול - כי אתה מתמודד גם במסגרת ההגרלה של בני המקום וגם במסגרת חיילי המילואים.

מי שדיבר על כך במסגרת ועידת שמאי המקרקעין באילת היה מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן. מורגנשטרן ציין שההחלטה המשמעותית והמרכזית שתבוא למועצת מקרקעי ישראל היא הכפלת מספר הדירות לחיילי המילואים מ-10% ל-20%. "זה אומר שאם מוציאים 1,000 דירות בהגרלה, 200 דירות מוגרלות בהגרלה סגורה רק לחיילי המילואים, וצריך להבין שחיילי המילואים הם גם בין המתמודדים על ה-800 הנותרות. החלטה משמעותית נוספת, של הנחות בקרקע למשרתי מילואים, עד 90% למחסורי דיור ממחיר הקרקע. בשנה שעברה יצאו כמעט 4,000 מגרשים כאלה, הפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול, יש 30,000 תב"עות. אלו שתי הבשורות המשמעויות שקשורות למלחמה", הסביר. 

הוא הביא איתו בשורה נוספת שקשורה לעולם התשלומים ואמר: "אנחנו מעבירים החלטה של דחיית תשלומי קרקע ופיתוח למשך של כחצי שנה. זוהי החלטה תקדימית, זה אומר שנוכל לשחרר אשראי לתוך השוק, ולראות מכרזים פחות נכשלים. יש אתגר משפטי להחיל את זה גם על מכרזים שנסגרו בחודשיים האחרונים רטרואקטיבית. הדחייה היא גורפת לבנייה רוויה ופרטית רואים את הצורך בבנייה רוויה שם הצורך גדול יותר".

בהמשך המושב התייחס גם לנושא העובדים הזרים. מורגשנטרן ציין כי "אין ספק שנושא העובדים הוא הנתיב הקריטי בעולם הנדל"ן. השר הביא להחלטת ממשלה ראשונה שהכפילה את המכסה, אבל בתכלס אין מספיק עובדים. חשוב להגיד שעד לפני שבוע מיינו במדינות המוצא למעלה מ-30 אלף עובדים, למעלה מ-23 אלף עובדים נמצאו מתאימים מהודו, סרילנקה, אוזבקיסטן ומולדובה".

מורגנשטרן (פוטו מרסלו)

"אנחנו כמדינה מצד אחד עשינו את שלנו. מה-7 לאוקטובר נכנסו לארץ כ-7,000 עובדים, כשמנסים לפרק ולהבין רגע אחד איפה קבור הכלב? יש פה אבסורד. מדינת ישראל מפסידה בכל חודש שעובר כמיליארד וחצי שקלים, אבל ביד השנייה מטילים אגרות וערבויות עבור אותם תאגידים שמביאים עובדים של 1,800 שקל לחודש של עובד. כששאלתי מישהו ממשרד האוצר למה אי אפשר להוריד את האגרות? אמרו שאם נוריד את האגרות, יש פה מאות מיליונים של הכנסות שפוגעים בהכנסות המדינה. אז ביד אחת יש הכנסות מאקרו על הכנסות המדינה וביד השנייה אנחנו באים ומעכבים הבאה של העובדים. אז אחד אנחנו צריכים להגדיל את יכולת היצור שלנו".

"שר השיכון הוציא מכתב לפני שבוע לכנס את ועדת יוקר המחיה. אנחנו רואים פה 4 צירי פעולה: אנחנו רוצים לראות עובדים שמגיעים בהבאה ישירה. הבאנו 10 אלף עובדים זרים ב-B2B שלא באמצעות הסכמים בילטרליים. הבאנו החלטת ממשלה נוספת של עוד 10 אלף עובדים, היועצת המשפטית לממשלה טענה שזה לא ניתן, שזה עבר ללא דיון מוקדם בממשלה, אנחנו מביאים את זה שוב לממשלה - הפחתה של האגרות והערבויות והגדלה של מספר התאגידים, שיכולים להביא העובדים. ניתן תמריץ לאותם העסקים לקחת את העובדים האלו. בסופו של דבר כ-75% מהקבלנים הקטנים והבינוניים באיזשהו מקום מחכים לעובדים הפלסטינים. גם כשכל הפלסטינים יהיו פה אנחנו צריכים עוד 60 אלף עובדים".

עוד הוא ציין כי "בעשור האחרון משך הבנייה בישראל עלה בכמעט שנה וזה לא רק בגלל שבונים לגובה. יש מחסור בידיים עובדות. כשיש מחסור זה כמו ביקוש והיצע העלות לעובד מתייקרת, שזה בסוף משתלשל אלינו האזרחים. את הפלסטינים אפשר להכניס מייד. צריכים להבין כמה זמן לקח להביא לפה באמצעות הסכמים בילטרליים עובדים, הבאנו אלפים בודדים בשנה. אני צריך להסתכל באיזה קבועי זמן עבדנו ובאיזה קבועי זמן עובדים היום".

מורגנשטרן נשאל על הפתרון החדש של המשרד לדיור להשכרה באמצעות קבוצות רכישה וציין, כי ברגע שהריבית עלתה אין מודל כלכלי בדירות להשכרה. "בסוף המודל עבד על תשואה חודשית פחות או יותר של 3% אולי 4% עליית ערך של 5% בשנה ומחיר הכסף היה יותר זול", הסביר. "רואים גם יזמים שזכו במחירי שוק חופשי בקרקעות, ראינו את זה בלא מעט מקומות ברחבי הארץ בעיקר באזורי ביקוש, אז רואים את אותם יזמים לא מתחילים לבנות, גם מי שהתחיל לבנות וקיבל ליווי נמצא עם משקולת לא פשוטה ומכרזים חדשים לא רואים שיש להם סיכוי להיסגר".

לגבי מחירי הדירות הוא ציין כי "אנחנו אמורים לקבל בשבועות הקרובים למעלה ממיליארד שקל לסבסוד ופיתוח. אנחנו מאמינים שברגע שנצמיד לכל יחידת קרקע גם במחיר דירה בהנחה וגם בשוק החופשי תג מחיר של עוד סבסוד של 50 אלף שקל לכל יחידת דיור בנוסף ל-50% שיש בבנייה באזורי עדיפות לאומית אנחנו נראה מכרזים שפחות נכשלים".