איך זה שהבורסה לא מגיבה להסלמה מול איראן ומה ישפיע עליה בהמשך?

לקראת פתיחת שבוע המסחר בבורסה היו חששות כבדים בקרב מנהלי השקעות שהבורסה תרשום ירידות בעקבות המתקפה הלילית של איראן על ישראל. ואולם, החששות התבדו והמסחר נפתח דווקא בעליות קלות (בהמשך המדדים חזרו לרדת, אבל לא בחדות..).

"אם מסתכלים על השווקים, גם שוק האג"ח וגם שוק המניות בארץ, אז רואים שוק מאוד רגוע למרות ההיקף של המתקפה האיראנית. כמובן הייתה הפתעה לטובה גם מההישגים של מערכת ההגנה של ישראל. אין שום מצב של פאניקה או החלטות על סגירת תיקים או פתיחת פוזיציות כאלה ואחרות. כמובן שצריך לזכור שזה גם יום ראשון ללא הרבה פעילות. זה גם חדשות טובות ומראה על חוסנו ובגרותו של הציבור הישראלי". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.

לדבריו, "אנחנו לא יודעים כמובן מה יהיה הלאה. הרבה תלוי כמובן בהתפתחויות ואם ישראל תגיב. אז אם אני מסכם את מה שאני שומע מגורמים שונים וגם הערכה שלי - ככל שישראל תהדק ותמנף את השיתוף פעולה עם ארה"ב ומדינות נוספות ותתחשב בדעות שלהם, זה שם אותנו במצב שלא היינו בו אתמול, ובמובן מסוים יש פה הזדמנות. זה אינטרס צבאי וגם אסטרטגי של ארה"ב שתהיה פה יציבות במזרח התיכון ושישראל תהיה חזקה. פשרות ותיאום איתם אלה דברים שכולם צריכים לברך עליהם".

מלבד המתיחות הביטחונית והמצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון, מהם הגורמים העיקריים שצפויים להשפיע על השווקים?
"אני מעריך שהגורם הדומיננטי שימשיך להשפיע על שוקי המניות והאג"ח כאן זה מה שיקרה בוול סטריט. ושם התחיל מעין תיקון לפני כשבועיים לאחר עליות מאוד חזקות שנמשכו כ-5 חודשים עד סוף מרץ. בינתיים התיקון הוא של 2.5% בערך ביחס לשיא, גם במדד 500 S&P וגם במדד המניות הגלובלי. כמובן שלא יודעים אם זה יימשך או לא. תיקונים כאלה הם בחלקם טכניים ובחלקם משקפים מימושי רווחים".

"נתוני הבסיס של הכלכלה האמריקאית מאוד חזקים"

בשבוע שעבר התפרסמו נתוני האינפלציה בארה"ב, ומדד המחירים בחודש מרץ עלה ב-0.4% לרמה שנתית של 3.5%, מעל לצפי לעליה של 0.3%. גם אינפלציית הליבה עלתה ב-0.4% מעל לצפי של 0.3% לרמה שנתית של 3.8%. מדובר בחודש השלישי ברציפות שהאינפלציה הייתה מעל לצפי בשוק.

לדברי ליידרמן "גם נתוני האינפלציה אכזבו וכנראה שהריבית בארה"ב תישאר גבוהה לתקופה יותר ממושכת, לצד המתיחות הגלובלית. אלה כמובן גורמים שהשפיעו על המסחר בימים האחרונים".

אתה צופה שהתיקון יימשך?
"כמובן שקשה מאוד לדעת. בסך הכל נתוני הבסיס של הכלכלה האמריקאית מאוד חזקים, המשק נמצא בתעסוקה מלאה וצומח, הרווחים של החברות טובים מאוד ולכן מבחינה הזאת גם אם הריבית של הפד נשארת ברמה הנוכחית של כ-5.5% זה לא נורא. זאת ריבית נורמלית, היא לא מרסנת". 

מה אתה חושב על שוק האג"ח בארץ?
"אנחנו רואים שחרף העובדה שיהיו פה גיוסים מאוד גדולים על ידי הממשלה, עובדה שכבר מגולמת בשוק אגב, אז הגורם העיקרי שמשפיע זה מה שקורה בשוק האג"ח האמריקאי. לדעתי זה משקף את הפתיחות הגדולה של המשק, את הפעילות של המשקיעים המוסדיים כאן ועוד. כרגע אנחנו מדברים על תשואות לפדיון די דומות, ה-10 שנים הממשלתי שלנו ושל ארה"ב די דומות - אצלנו זה כ-4.58% ובארה"ב זה 4.52%".

מה אתה חושב על פרמיית הסיכון של ישראל. היא לא מוגזמת?
"יכול להיות. אם מסתכלים על 10 שנים הפרמייה היא 1.75% מעל האג"ח האמריקאי. כלומר, אם ישראל רוצה לגייס בדולרים אז אנחנו צריכים לשלם 1.75% מעל תשואת האג"ח של ארה"ב. לפני 7 באוקטובר הפרמיה הייתה 0.5% בלבד. כלומר, השוק הגלובלי רואה סיכונים משמעותיים מבחינת המשק. יכול להיות שהשוק עושה אוברשוטינג, כלומר תגובת יתר".

למה?
"כי זאת פרמייה שמתאימה לדירוגים של BBB או BBB מינוס ואנחנו מדורגים A פלוס. אז השוק מגלם סיכוי גבוה להסלמה. צריך לזכור גם שאנחנו רחוקים מלפתור את הבעיה בצפון מול החיזבאללה, רחוקים לפתור את האתגרים של עזה והחמאס. יש אי ודאות גדולה לגבי רפיח. לאחר מה שקרה בלילה אנחנו צריכים מאוד להתחשב בדעה של האמריקאים לגבי רפיח".

"יכול להיות שהשנה תסתיים עם גירעון של 9%"

לאחרונה התפרסמו נתוני ההוצאות וההכנסות של הממשלה בחודש מרץ ובכ-12 החודשים האחרונים. מהנתונים עלה כי הגירעון בתקציב המשיך להתרחב והגיע לרמה של 6.2% מהתוצר. הגירעון החודשי הגיע לכ-15 מיליארד שקל במרץ, בהשוואה לחודש מרץ אשתקד שהסתיים בגירעון של 2.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-26 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של 117.3 מיליארד שקל. 

מה אתה חושב על ההתנהלות הפיסקאלית של הממשלה, תקציב המדינה הוא אחראי?
"אחד הסיכונים שחברות הדירוג מזכירות הוא הסיכון הפיסקאלי. ייתכן שבמהלך השנה הגירעון יחרוג הרבה מעבר ל-6.6%, יכול להיות שהשנה תסתיים עם גירעון של 8.5% או 9%. הכל תלוי ברמת השליטה והבקרה התקציבית שתהיה. ואחרי אתמול בלילה רואים שיש צורך עוד יותר גדול בהגדלת הוצאות הממשלה".

טוב שנכנסנו למלחמה כשמצב הכלכלה והחובות היה טוב יחסית...
"נכון. אבל כדאי מאוד שלא נעשה טעויות. אז אם מסתכלים על תקציב המדינה ב-2025 חשוב שכבר בשבועות הקרובים הממשלה והאוצר יתחילו את הדיונים על התקציב הזה. צריך למצוא את הדרך מצד אחד לעמוד בצרכים הגדולים של הוצאות הביטחון אבל שנדאג גם למנועי צמיחה במשק. ב-2024 זה די הוזנח עם הכספים הקואליציוניים ועוד כספים שהם לאו דווקא מחוללי צמיחה. אנחנו נכנסים לתקופה מאתגרת מאוד אבל חשוב לא להזניח למשל השקעות בתשתיות או שיפור בפריון".

לדבריו, "אני מקווה שארה"ב תשקול אולי להגדיל את הסיוע לישראל בעקבות התיאום המוצלח בלילה. זה לא יהיה פשוט בגלל שאנחנו בשנת בחירות בארה"ב".

בבנק ישראל יש אופטימיות. הם צופים צמיחה של 5% בשנת 2025..
"נכון. זה מאוד אופטימי ואני מאוד מקווה שהיא תתממש. אבל, זה מאוד תלוי איך אנחנו מסיימים את המלחמה. זה יכול לקרות בתרחיש אופטימי שמסיימים את המערכה בדרום ומחזירים את התושבים לצפון. אבל, יכול להיות גם שהמלחמה תימשך לתוך 2025 ושבענף הבנייה לא יוכלו לגייס עובדים וענפי ההייטק עדיין יתאוששו, אז אי הוודאות עדיין מאוד גדולה".

בשבוע שעבר החליטה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל להותיר את גובה הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 4.5%. בבנק המרכזי ציינו כי הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית התגברה, ומשתקפת ברמה גבוהה יחסית של פרמיית הסיכון של המשק. 

בנק ישראל פעל נכון כשלא הוריד את הריבית?
"כן. רואים עלייה בציפיות האינפלציה לאחרונה ועלייה במחירי הסחורות בעולם. יש כמובן עלייה ברמת הסיכונים. אז בנק ישראל פעל בצורה נכונה. רואים גם שהפד החליט להמתין. אני בטוח שבנק ישראל לא ימהר עם הורדות ריבית וימשיך להדגיש את השיקול של יציבות השווקים הפיננסיים. מאוד חשוב שמערכת הפיננסית תמשיך להיות חזקה וחסינה".